אוריאל צימר
 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1920 כ' בכסלו ה'תרפ"א וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1961 (בגיל 40) ט' בכסלו ה'תשכ"ב לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
לונדון |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות |
1948 – 17 בנובמבר 1961 (כ־13 שנים) |
| השתייכות |
חסידות חב"ד, פאג"י |
| מעסיק |
פאג"י, הוצאת ספרים קה"ת, האומות המאוחדות |
| רבותיו |
מנחם מנדל שניאורסון |
| תלמידיו |
טוביה בלוי |
| חיבוריו | יהדות התורה והמדינה |
  | |
אוריאל צימֶר (בכתיב יידי: צימער, כתב גם תחת שמות העט ש. אריאלי[1] וא. גיטלין; כ' בכסלו ה'תרפ"א, 1 בדצמבר 1920[דרוש מקור] – ט' בכסלו ה'תשכ"ב, 17 בנובמבר 1961) היה הוגה דעות ועיתונאי חרדי, שעבד כמתרגם באו"ם ובחסידות חב"ד[2] ונודע כמתנגד חריף לציונות. את דעותיו פרסם בחוברת "יהדות התורה והמדינה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לאברהם וגיטל צימר בווינה בירת אוסטריה. בדצמבר 1934, זמן מה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בחיפה, שם למד בבית הספר הריאלי. לאחר מכן, כשעברו הוריו לתל אביב, המשיך את לימודיו בגימנסיה הרצליה. חברו לספסל הלימודים היה משה שמיר. בצעירותו התאפיין במעברים מהירים מאידאולוגיה לאידאולוגיה. תחילה היה מרקסיסט נלהב, ולאחר מכן הפך לציוני נלהב, בתחילה כמדיני ולאחר מכן כמעשי.
צימר למד מזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים ובמקביל למד בעצמו שפות. הוא התגורר ליד שכונת מאה שערים, ובעקבות התעניינותו בחוגים החרדים הקנאים הפך לחרדי נלהב. בתחילה השתייך למפלגת אגודת ישראל, ולאחר מכן הפך למתנגד קיצוני לציונות ולמדינת ישראל.
בתש"ב נשא לאישה את רייזל למשפחת שישא, מילדי טהראן. לאחר חתונתם התגוררו בשכונת שערי חסד בירושלים.
בשנים 1948–1949 היה אחראי מערכת העיתון היומי "היומן" של אגודת ישראל הירושלמית, שעורכיו היו מזוהים עם פאג"י[3], ולאחר מכן ערך את ביטאון פאג"י "הקול". בתשי"ב נזקק לטיפול רפואי בארצות הברית ונסע לשם עם רעייתו. כשהגיע לניו יורק נכנס לרבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד[4] לפגישה ("יחידות") של ארבע שעות. האדמו"ר קרא לו לנצל את כישרונות הכתיבה שלו. צימר תרגם לשפות שונות את "המכתבים הכלליים" שכתב האדמו"ר לכלל היהודים בעולם לפני חגים.
בשנת ה'תשי"ט כתב, על פי הוראת האדמו"ר[5], תחת שם העט "א. גיטלין", את החוברת "יהדות התורה והמדינה", ובה עמדתו ביחס לציונות ולמדינה. צימר שימש כעורך הראשון של "דער איד", שבועון ביידיש שנקנה בהמשך בידי חסידות סאטמר.
בשנותיו האחרונות עבד צימר כמתרגם, הן עבור האו"ם והן עבור חב"ד. הוא שלט ב-17 שפות: עברית, ערבית, יידיש, אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית, הולנדית, פורטוגזית, רוסית, פולנית, צ'כית, רומנית, הונגרית, טורקית ופרסית. היה מיודד עם מזכ"לי האו"ם טריגווה לי ודאג המרשלד, שאמר לו כי הוא "או"ם שלם", בשל השפות הרבות שבהן שלט[6].
צימר התגורר בויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק. הוא נפטר לאחרי מחלה ממושכת בט' בכסלו ה'תשכ"ב (1961 בלונדון ונקבר שם, לא הותיר אחריו צאצאים.
פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר, רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה, בר אוריין ואיש חסד, אהב את האמת וכיבד הורים ומורים, עסק במס"נ [=במסירות נפש] להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד כ"ק אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב (יום הלולא של כ"ק אדמו"ר דוב בער זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע), ת'נ'צ'ב'ה'
רעייתו נישאה בשנית לרב יצחק טוביה וייס, דיין באנטוורפן, ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
בשנת 1964 הוקם על שמו "שיכון אוריאל" ליד שכונת סנהדריה בירושלים[8] וב-1973 נקרא על שמו רחוב בירושלים.
אחותו היא השחקנית רות פרחי[9].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א' גיטלין [=אוריאל צימר], יהדות התורה והמדינה: בירור רעיוני בשאלת היחס לציונות ולמדינה, עם קצת פרקי היסטוריא מן העבר הקרוב, ברוקלין – ירושלים: מערכת הקול, תשי"ט.
מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב רוזנהים, רעיונות במוסר והשקפה, ירושלים: המרכז לספרות חרדית בארץ ישראל, תש"ז[10][11]
- תרגום ליידיש של ספר התניא, ברוקלין תשט"ו-תשי"ח
- כתבי הרב הירש: כתבים נבחרים; תורגם על ידי אוריאל צימר, ירושלים: ספערא, תש"ח (הופיע כרך אחד)[12]
- נ[תן] בירנבוים, עם השם; תרגם מגרמנית: אוריאל צימר, תל אביב: נצח ('כל כתבי נתן בירנבוים'), תש"ח[13]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שניאור זלמן ברגר, "הקנאי החב"די שזכה ליחס נדיר מהרבי • חלק ראשון", בית משיח 383, כ"ט אלול תשס"ב, עמ' 44–53
- שניאור זלמן ברגר, "יחס אישי ומיוחד מהרבי • חלק שני", בית משיח 390, י' כסלו תשס"ג, עמ' 44–47
- שניאור זלמן ברגר, "השליחות האחרונה", בית משיח 994, כ"ד חשון תשע"ו, עמ' 40–44[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אוריאל צימר בקטלוג הספרייה הלאומית
- רפאל בשן, חב"ד – ליוון ותורכיה, מעריב, 7 באוגוסט 1956
- מת א. צימר, מעריב, 19 בנובמבר 1961
- אוריאל צימר ז"ל, חרות, 20 בנובמבר 1961
- שיחות מעריב | "הקול" שנדם, מעריב, טורים 2–3, 10 בנובמבר 1966
- רבי אוריאל זצ"ל, פנים אל פנים, ט"ז בכסלו תשכ"ב, באתר שטורעם
מפרי עטו:
- יהדות התורה והמדינה (תשי"ט), באתר דעת
- יהדות התורה והמדינה, מהדורה מחודשת, תשע"ב, באתר היברובוקס
- אגרות חסיד, מכתבי צימר לרב טוביה בלוי, מהדורה ראשונה, כפר חב"ד, תשע"א, באתר אוצר החכמה
- אגרות חסיד, מהדורה שנייה, בעריכת ישראל אריה ליב לאופר, כפר חב"ד, תשע"ד
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלדד נאור, "מלחמת העצמאות בעיניים חרדיות", חקר החברה החרדית 5, תשע"ח, עמ' 123.
- ^ מתוך There Is a Lot to Be Read Between the Lines, באתר חב"ד: "Uriel Zimmer was the U.N. correspondent for several newspapers, and at one point served as an official translator there."
- ^ אלדד נאור, "פועלי 'אגודת ישראל' (פאג"י) – הסתדרות עובדים חרדית – כפי שהשתקפה בביטאוניה וביומון 'אגודת ישראל' – 'היומן'", חקר החברה החרדית 3, תשע"ו, עמ' 91.
- ^ עוד קודם השתתף מדי פעם בשיעורים בתניא ובהתוועדויות בבית כנסת של חב"ד בירושלים
- ^ אגרות חסיד, מהדורה ראשונה, עמ' 20; כפר חב"ד, גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב שלום דובער וולפא, בין אור לחושך, עמ' 13-14.
- ^ "רבי אוריאל זצ"ל", פנים אל פנים.
- ^ צילום המצבה הובא באגרות חסיד, מהדורה שנייה, עמ' 12. לתמונה נוספת ראה כאן.
- ^ מפה ומפה | אבן-פינה, דבר, 4 במרץ 1964; ירושלים: שיכון ע"ש אוריאל צימר, חרות, 4 במרץ 1964; ירושלים החרדית בבנינה: "שטעטלאך" בירושלים, בית יעקב 71 (שנה ו, קובץ ז), ניסן תשכ"ה, עמ' 31, באתר היברובוקס.
- ^ שניאור זלמן ברגר, שליחות חשאית אחרונה • הרב אוריאל צימר ע"ה, באתר "חב"ד אינפו".
- ^ רעיונות במוסר והשקפה, באתר היברובוקס.
- ^ בנימין זאב יעקבזון, דברי בן שלמה, עמ' תצ"ה, באתר היברובוקס.
- ^ כתבי הרב הירש, באתר היברובוקס.
- ^ עם השם, באתר היברובוקס.
- ^ קישור למאמר.
