אורולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה הכליה

אורולוגיהיוונית: οὖρον, "שתן", λογία, "תורה") היא ענף ברפואה המתמקד במחלות מערכת השתן (בזכר ובנקבה) ובמערכת הרבייה הזכרית החופפת למערכת השתן.

התמחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיברים הנכללים בהתמחות זו הם כליות, בלוטות יותרת הכליה (אדרנל), שופכנים, כיס השתן (שלפוחית השתן), שופכה ואיברי הרבייה בזכר (אשכים, יותרת האשכים, צינורות הזרע, כיסי הזרע, ערמונית ופין).

מערכות השתן והרבייה קשורות זו בזו, כאשר בעיות של האחת, לעיתים תכופות משפיעות על השנייה. לכן, מגוון רחב של מצבים המטופלים באורולוגיה, מצויים תחת הכותרת הפרעות גניטו-אורינריות (מערכת הרבייה והשתן).

אורולוגיה משלבת את הטיפול הרפואי (לא ניתוחי) במצבים כגון: זיהומים בדרכי השתן, הגדלה שפירה של הערמונית, יחד עם טיפולים ניתוחיים כגון: סרטן כיס השתן והערמונית, אבני כליה, מומים מולדים, חבלות ודליפות שתן.

אורולוגיה כהתמחות, הייתה תמיד בחזית הטכנולוגיות הכירורגיות ברפואה. הרופאים האורולוגים מיומנים בטכנולוגיות זעיר-פולשניות, טכנולוגיות הדמיה בזמן אמת, תוך שימוש בסיבים וציוד אופטי וטכנולוגיות לייזר שונות בטיפולים במחלות שפירות וממאירות[1]. בנוסף, האורולוגיה היא אחת החלוצות בשימוש בטכנולוגיה רובוטית בניתוחים לפרוסקופים.

האורולוגיה משיקה ועובדת בשיתוף פעולה בשטחי רפואה נוספים, כגון אונקולוגיה, נפרולוגיה, גינקולוגיה, כירורגיית ילדים, כירורגיית מעי ורקטום, גסטרואנטרולוגיה ואנדוקרינולוגיה.

הערמונית, פין, שלפוחית השתן והרקטום

הכשרת האורולוגים בישראל נמשכת שש שנים, הכוללות שנים-עשר חודשי כירורגיה כללית, חצי שנה מדעי היסוד, ארבע שנים אורולוגיה ושישה חודשי בחירה של התמחות במקצועות משיקים.

תת התמחויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורולוגיה כהתמחות, מערבת טיפול באיברים רבים, לכן התפתחו תחתיה, תת-התמחויות רבות:

  • אנדו-אורולוגיה - תת-התמחות העוסקת בטיפולים בתוך מערכת השתן ללא חתכים[2]. בניגוד לניתוחים פתוחים, האנדו-אורולוגיה מיישמת שימוש במצלמות ומכשירים זעירים המוחדרים אל מערכת השתן. ניתן להגיע אל כל חלקי מערכת השתן דרך נקב השופכה, דבר המאפשר ניתוחי ערמונית, כיס שתן, ניתוחי אבנים וכדומה
  • לפרוסקופיה - תת-התמחות באורולוגיה המשמשת כתחליף לניתוחים פתוחים. ניתוחי לפרוסקופיה קונבנציונלית, או באמצעות רובוט, תופסים תאוצה בתקופה האחרונה ומהווים חלק נכבד בכירורגיה האורולוגית. הגישה הלפרוסקופית מורכבת מהחדרת מצלמה דרך נקב קטן אל חלל הבטן. שיטה זעיר-פולשנית זו מאפשרת ביצוע ניתוחים מורכבים, עם החלמה קצרה ומהירה
  • אורולוגיה אונקולוגית - תת-התמחות העוסקת בטיפולים וניתוחים של מחלות ממאירות במערכת הגניטו-אורינרית: ערמונית, יותרת הכליה, כליה, כיס שתן, שופכנים אשכים ופין
  • נוירו-אורולוגיה - תת-התמחות העוסקת במצבים, הנובעים מפגיעה עצבית בשליטה וניהול מערכת השתן, כתוצאה מאירועים מוחיים, טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון ופגיעות עמוד השדרה. מחלות אלו גורמות לשיבושים בתפקוד מערכת השתן כגון: בעיות התרוקנות ואגירה של שתן, זיהומים ואי- ספיקה כלייתית
  • אורולוגית ילדים - תת-התמחות העוסקת בטיפול בבעיות אורולוגיות אופייניות לילדים, כגון: טיפול במומים מולדים, אשכים טמירים, מומים בכליות ובכיס השתן
  • אנדרולוגיה - תת-התמחות העוסקת במערכת הרבייה של הגבר: פוריות, בעיות זקפה, בעיות אורולוגיות והורמונליות, אמצעי מניעה לגבר וכדומה.
  • אורולוגיה שיחזורית - תת-התמחות העוסקת בשחזור המערכת הגניטו-אורינרית, חסימות, הצרויות, חבלות וכדומה
  • אורוגינקולוגיה - תת-התמחות העוסקת בבעיות אורולוגיות בנשים כגון פעילות יתר של כיס השתן, צניחה של איברי האגן ודליפות שתן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marks Aj, Teichman Jm, Lasers in Clinical Urology: State of the Art and New Horizons, World journal of urology, ‏2007 Jun (באנגלית)
  2. ^ Home, www.endourology.org


ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.