אוצר הפוסקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוצר הפוסקים הוא מכון מחקר תורני הפועל בירושלים מאז שנות ה-40, שמרכז פעילותו היא הוצאה לאור של סדרת הספרים "אוצר הפוסקים".

הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 יזמה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות את מפעל "אוצר הפוסקים", מתוך מטרה לספק פרנסה בדרך כבוד לרבנים גדולי התורה שהגיעו מאירופה[1]. מטרת המכון הייתה להוציא סדרת ספרים שתכלול תמצית מכל ספרי השאלות והתשובות, ספרי פסקי הלכה והספרות התורנית בכללה, שבהם יש התייחסות לכל אחד ואחד מסימני השולחן ערוך. עד היום יצאו עשרות כרכים של סדרת אוצר הפוסקים.

מאז הקמת שיכון הרבנים פועל המכון באחת מדירות שיכון הרבנים. חלק מצוות מערכת אוצר הפוסקים היו רבנים מתושבי שיכון הרבנים וחלק התגוררו ברחבי ירושלים.

אוצר הפוסקים זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בשנת תש"י לכבוד צאת הכרך הראשון ובשנת תשכ"ד לכבוד צאת הכרך השמיני.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עידן המחשב בוצעה עבודת מערכת המכון בכרטיסיות. צוות הרבנים נחלק למספר תחומי פעילות. חלק מהם עברו על הספרים, הוציאו מתוכם את הנקודות ההלכתיות הרלוונטיות ושיבצו אותן בכרטיסיות. חלק אחר עסקו בביקורת על תוכן הכרטיסיות. במשך השנים נאסף מאגר עצום של מידע, מסודר וממופתח, של מגוון הנושאים ההלכתיים. את מרכז אוצר הפוסקים נהגו לפקוד במשך השנים רבנים ודיינים רבים, כדי להיעזר במידע התורני וההלכתי הרב שנאגר בכרטיסיות של אוצר הפוסקים וכן לעיין בספרים שבספרייה העשירה במקום.

אחד הנושאים הראשונים שעסקו בהם בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה היה נושא העגונות שנותרו בעקבות המלחמה, הרבנים עסקו בנושא זה במשך תקופה והוציאו מתחת ידם שישה כרכים בנושא. לאחר סיום כל כרך מסדרת אוצר הפוסקים ערך המכון טקס חגיגי בהשתתפות רבנים.

בשנות ה-90 הרחיב מכון אוצר הפוסקים את פעילותו כמכון להוצאת ספרים תורניים, ישנים וחדשים. המכון מעודד מחברים צעירים לפרסם מיצירותיהם התורניות ומוציא אותם במסגרת המכון. עד היום יצאו עשרות ספרים על ידי אוצר הפוסקים. בין הספרים שיצאו לאור במהדורות חדשות על ידי אוצר הפוסקים: מחזור ויטרי, ספר חסידים, שיטה מקובצת, נחלת שבעה. בין הספרים של מחברים בני זמננו: סדרת "שם דרך" מאת הרב שמחה זיסל ברוידא.

אוצר הפוסקים הוא מהחלוצים בהקמת מאגר תורני ממוחשב. בשנות ה-90 הפיק המכון את "אוצרות השו"ת", דיסק קשיח ובו מפתח נושאים הלכתי ומאגר של ספרי יסוד תורניים. כיום הוא מכיל כ-500,000 ערכים הלכתיים, המקושרים אל כ-4,000 ספרי שו"ת מצולמים. זהו המאגר הגדול ביותר בתחום ההלכה, האוצר בתוכו את הכרטסת הגדולה שנוצרה על ידי צוות המכון במשך עשרות שנים. בנוסף, המאגר מכיל צילום של אלפי ספרי מקור הלכתיים, רובם ספרי שו"ת.

כיום המאגר התורני הממוחשב של אוצרות השו"ת יוצא בשיתוף עם חברת אוצרות התורה ובכל שדרוג ישנם עוד ערכים חדשים.

חברי מערכת והנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון אוצר הפוסקים הוקם ע"י הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג יחד עם הרב איסר זלמן מלצר הוחלט על הקמתו בגין רבבות השאלות לאחר מלחמת העולם השנייה בנושא עגונות ולאחר תקופה קצרה גדולי ישראל הביעו תמיכה מכל החוגים על מיזם הכביר אוצר הפוסקים דרבנו בשל נחיצותו של איכות שאין לו אח ורע להוציא על כל שולחן ערוך אבן העזר סדרת אוצר הפוסקים

לאחר פטירת הרב מלצר והרב הרצוג, שימש הרב יוסף נפתלי שטרן כנשיא המכון.

בשנת 2003 מונה לנשיא המכון רבי מנחם הגר, האדמו"ר מסאווראן, ובשנת 2022 מונה לנשיא המכון, יחד עם הרב הגר, רבי יוסף חברוני, מראשי ישיבת חברון.

עם מנהלי המכון וחברי ההנהלה שכיהנו בו לאורך השנים נמנים: הרב משה שטינברג, הרב מרדכי קיפניס, הרב דוד טלזנר, הרב יהודה הרצל הנקין, הרב יאיר ברונר, הרב יהושע ריינמן – חתנו של הרב מרדכי קיפניס, המכהן כיו"ר ההנהלה. הרב חיים גרין משמש גם הוא כאחד מראשי המכון.

בשנת 2004 (כסלו תשס"ה) נפטר הרב מרדכי קיפניס, לאחר פטירתו מונה חתנו הרב יהושע ריינמן, ליו"ר המכון.

על כל כרך עבדו עשרות תלמידי-חכמים שעסקו במיצוי החומר המצוי בספרי השו"ת, וצוות שעסק בעריכת החומר. בין חברי מערכת אוצר הפוסקים שפעלו לאורך השנים: הרב אהרן יעקובוביץ (חתנו של הרב אריה לוין) - ראש המערכת, הרב אלעזר דוד ברנד, הרב שמעון יוז'וק, רבי מרדכי דוד כהנא (האדמו"ר מספינקה-ירושלים), הרב משה אדלר, המכהן כיום כרב שיכון הרבנים. באחד הכרכים הראשונים של אוצר הפוסקים שימש הרב אלישיב כאחד מצוות הרבנים שערכו את הביקורת לספר ושמו מתנוסס בשער הספר.

מבנה סדרת אוצר הפוסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה התחילה על שולחן ערוך חלק אבן העזר. הכרך הראשון, יצא לאור בשנת ה'תש"ז וכולל הלכות פריה ורבייה סימנים א-ו. בהמשך יצאו לאור -עד שנת תשע"ג- כרכים על הסימנים ז-פט (ב22 כרכים נוספים: כרך ב: סימנים ז-טז. כרכים ג-ד-ה-ו-ז-ח: סימן יז. כרך ט: סימנים יח-כה. כרך י: סימנים כו-כח. כרך יא: סימנים כח-לג. כרך יב: סימנים לד-לז. כרך יג: סימנים לח-מא. כרך יד: סימנים מב-מה. כרך טו: סימנים מו-נ. כרך טז: סימנים נא-סא. כרך יז: סימנים סב-סה. כרך יח: סימנים סו-סט. כרך יט: סימנים ע-עה. כרך כ: סימנים עו-עז. כרך כא: סימן עז. כרך כב: סימנים עח-פב. כרך כג: סימנים פג-פח. וחוברת על סימן פט). סימן קכט יצא ב4 כרכים בשנים תשע"ז-תשע"ח.

פנים הספר במרכז הוא טקסט השולחן ערוך והגהות הרמ"א, בצדי הדף באים מצייני מקורות השולחן ערוך: "ביאור הגר"א" מימין ו"באר הגולה" משמאל, מתחתיהם באים "באר היטב" מימין ו"פתחי תשובה" משמאל המתמצתים את מפרשי השולחן ערוך הקלאסיים ("בית שמואל" ו"חלקת מחוקק"). תחתיהם באה היצירה המקורית - "אוצר הפוסקים" תמצות של אלפי ספרי ההלכה הדנים בנושא.

בסוף הכרך הראשון באה רשימת הספרים שדבריהם באו בספרים, רשימה ביו-ביבליוגרפית של כל הספרים ומחבריהם שנלקטו בסדרה ולוח ראשי תיבות.

בסוף כל כרך בא מפתח עניינים שנדונו בספר, ובסוף כרך יח בא מפתח כללי להלכות קידושין.

כמו כן יצא לאור בשנת תשנ"ח כרך אחד על סימן קלד בשם "כפיה בגט" (בסגנון שונה קצת מהספרים האחרים).

על חלק חושן משפט סימנים א-יז יצא "מפתח השו"ת" בשנת תשנ"ב.

בתוכנת "אוצרות התורה / אוצר הפוסקים" נמצאת הכרטסת המלאה של אוצר הפוסקים עם ההפניות לכל נושא בארבעת חלקי שולחן ערוך.

סדרות דומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון העריכה של "אוצר הפוסקים" הביא לסדרות דומות שיצאו לאור על חלקים אחרים משולחן ערוך:

המפורסמת שביניהם היא סדרת "קובץ הפוסקים", שיצאה לאור על חלק משולחן ערוך חושן משפט על ידי חבר-מערכת של רבנים מארצות הברית, חברי התאחדות הרבנים. יצאו חמשה כרכים: כרך א על הלכות דיינים סימנים א-יז (י"ל בשנת תשכ"ט), כרך ב על הלכות דיינים סימנים יח-כד (י"ל בשנת תשל"ב), כרך ג-ד על הלכות דיינים סימנים כה-כז (י"ל בשנת תשל"ה), כרך ה על הלכות עדות סימנים כח-לב (י"ל בשנת תשל"ח), וכרך ו על הלכות עדות סימנים לג-לה (י"ל בשנת תשמ"א).

כמו כן יצאו לאור שני כרכים בשם "אוצר השבת" על הלכות שבת, בעריכת הרב אשר אנשיל כ"ץ מארצות הברית: חלק הראשון על אורח חיים סימן רמב עם פתיחה כוללת על כל דיני עונג שבת (י"ל בשנת תשל"ח), וחלק השני על סימנים רמג-רמד עם פתיחה כוללת על כל דיני שכירות אריסות וקבלנות (י"ל בשנת תשמ"ב).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]