אופני הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אופני הזהבצרפתית: Vélo d'Or; באנגלית: Golden Bicycle) הוא פרס ברכיבת אופניים, המוענק מאז שנת 1992 על ידי מגזין האופניים הצרפתי, Vélo Magazine. "אופני הזהב" נחשב לרוב כפרס האישי החשוב והיוקרתי ביותר בענף האופניים. הפרס מוענק מדי שנה לרוכב האופניים שמוגדר על ידי המגזין כמי שהשיג את הביצועים הטובים ביותר במשך כל אותה שנה.

לאנס ארמסטרונג החזיק בשיא הזכיות בפרס "אופני הזהב", עם חמש זכיות אולם בשנת 2012, פרסים אלו נשללו ממנו בעקבות שימוש בסמים ממריצים. אלברטו קונטדור זכה בפרס ארבע פעמים והוא מחזיק בשיא הזכיות.

מלבד שנת 2006 כל זוכי הטור דה פראנס עד שנת 2019 הגיעו לאחד משלושת המקומות הראשונים.

הזוכים בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה זוכה מקום שני מקום שלישי
1992 ספרדספרד מיגל אינדוראין שווייץשווייץ טוני רומינגר איטליהאיטליה קלאודיו קיאפוצ'י
1993 ספרדספרד מיגל אינדוראין איטליהאיטליה מאוריציו פונדריסט שווייץשווייץ טוני רומינגר
1994 שווייץשווייץ טוני רומינגר ספרדספרד מיגל אינדוראין רוסיהרוסיה אבגני ברזין
1995 צרפתצרפת לורן ז'אלאבר ספרדספרד מיגל אינדוראין ספרדספרד אברהם אולנו
1996 בלגיהבלגיה יוהאן מוסיאו דנמרקדנמרק ביארנה ריס שווייץשווייץ אלכס צילה
1997 גרמניהגרמניה יאן אולריך צרפתצרפת לורן ז'אלאבר איטליהאיטליה מרקו פנטאני
1998 איטליהאיטליה מרקו פנטאני איטליהאיטליה מיקלה ברטולי ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג
1999 ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג גרמניהגרמניה יאן אולריך בלגיהבלגיה אנדריי צ'מיל
2000 ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג גרמניהגרמניה אריק צאבל גרמניהגרמניה יאן אולריך
2001 ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג גרמניהגרמניה אריק צאבל הולנדהולנד אריק דקר
2002 איטליהאיטליה מריו צ'יפוליני ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג איטליהאיטליה פאולו בטיני
2003 ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג איטליהאיטליה פאולו בטיני קזחסטןקזחסטן אלכסנדר וינוקורוב
2004 ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג איטליהאיטליה דמיאנו קונגו ספרדספרד אוסקר פריירה
2005 בלגיהבלגיה טום בונן ארצות הבריתארצות הברית לאנס ארמסטרונג איטליהאיטליה דנילו די-לוקה
2006 איטליהאיטליה פאולו בטיני ספרדספרד אלחנדרו ולוורדה שווייץשווייץ פביאן קנצ'לרה
2007 ספרדספרד אלברטו קונטדור שווייץשווייץ פביאן קנצ'לרה איטליהאיטליה פאולו בטיני
2008 ספרדספרד אלברטו קונטדור שווייץשווייץ פביאן קנצ'לרה ספרדספרד קרלוס סאסטרה
2009 ספרדספרד אלברטו קונטדור הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת מרק קוונדיש שווייץשווייץ פביאן קנצ'לרה
2010 שווייץשווייץ פביאן קנצ'לרה ספרדספרד אלברטו קונטדור לוקסמבורגלוקסמבורג אנדי שלק
2011 בלגיהבלגיה פיליפ ז'ילבר אוסטרליהאוסטרליה קאדל אוונס הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת מרק קוונדיש
2012 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בראדלי ויגינס בלגיהבלגיה טום בונן ספרדספרד ז'ואקים רודריגז
2013 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת כריסטופר פרום איטליהאיטליה וינצ'נצו ניבאלי סלובקיהסלובקיה פטר סאגאן
2014 ספרדספרד אלברטו קונטדור איטליהאיטליה וינצ'נצו ניבאלי ספרדספרד אלחנדרו ולוורדה
2015 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת כריסטופר פרום סלובקיהסלובקיה פטר סאגאן איטליהאיטליה פאביו ארו
2016 סלובקיהסלובקיה פטר סאגאן הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת כריסטופר פרום קולומביהקולומביה נאירו קינטנה
2017 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת כריסטופר פרום הולנדהולנד טום דימולן סלובקיהסלובקיה פטר סאגאן
2018 ספרדספרד אלחנדרו ולוורדה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת גריינט תומאס צרפתצרפת ז'וליאן אלאפיליפ
2019 צרפתצרפת ז'וליאן אלאפיליפ קולומביהקולומביה איגן ברנל סלובניהסלובניה פרימוז' רוגליץ'
2020 סלובניהסלובניה פרימוז' רוגליץ' סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אר בלגיהבלגיה ווט ואן ארט
2021 סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אר סלובניהסלובניה פרימוז' רוגליץ' בלגיהבלגיה ווט ואן ארט
2022 בלגיהבלגיה רמקו אוונפול בלגיהבלגיה ווט ואן ארט סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אר
2023 דנמרקדנמרק יונאס וינגגור הולנדהולנד מתייה ואן דר פול סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אר

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה זוכה מקום שני מקום שלישי
2022 הולנדהולנד אנמיק ואן פלוטן בלגיהבלגיה לוטה קופצקי צרפתצרפת פאולין פרנד-פרבו
2023 הולנדהולנד דמי וולרינג בלגיהבלגיה לוטה קופצקי הולנדהולנד אנמיק ואן פלוטן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]