אופל (יצרן רכב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופל
Opel Automobile GmbH
סמל חברת אופל
רכב הפנאי אופל קרוסלנד X שנת 2017
רכב הפנאי אופל קרוסלנד X שנת 2017
נתונים כלליים
מייסדים אדם אופל
תקופת הפעילות 21 בינואר 1862 – הווה (162 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם סטלנטיס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
מיקום המטה גרמניהגרמניה רוסלסהיים
בעלות ג'נרל מוטורס (1929–2017)
קבוצת PSA‏ (2017–2021)
סטלנטיס (2021–)
ענפי תעשייה תעשיית הרכב, הנדסת מכונות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מסחרית, מכונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Florian Huettl עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.opel.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגם האסטרה, דור שלישי, יוצר בין 2004-2014

אופל (גרמנית: Opel Automobile GmbH) היא יצרנית מכוניות גרמנית. החברה הוקמה ב-21 בינואר 1863 והחלה ביצור מכוניות בשנת 1899. משנת 2017 עד 2021 הייתה בבעלות מלאה של קבוצת PSA הצרפתית.[1] ב-2021 עברה לבעלות סטלנטיס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 ייצרה ברישיון את דגם דה דיון בוטון תלת-אופן שהיה כלי תחבורה בתצורת תלת-אופן ממונע שנבנה בצרפת על ידי "De Dion-Bouton" (אנ')[2].

החברה הוקמה ב-1863 על ידי אדם אופל. בתחילת דרכה ייצרה מוצרים לבית, אופניים ומכונות תפירה. תוך זמן קצר הפכה לחברה המובילה בתחומים אלו באירופה. בשנת 1895 מת מייסד החברה ובעלות החברה עברה לידי קארל בנו. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1898 יוצרה המכונית הראשונה של החברה, אופל פטנט מוטור ווגן לוטסמן.

בשנת 1901 נחתם הסכם בין חברת אופל לחברת 'דארק' הצרפתית שהייתה יצרנית מכוניות מוכרת בצרפת דאז. לאחר ההסכם התמזגו שתי החברות ויצרו מכוניות תחת השם 'אופל דארק'. הרכבים היו בנויים על שילדת דארק אך שאר הרכיבים היו של אופל. הרכבים יוצרו עם מנוע בעל שני צילינדרים. בשנת 1907 תם ההסכם בין שתי החברות, הופסק יצור 'אופל דארק' וכל אחת מהחברות המשיכה לבדה. חברת 'דארק' פשטה את הרגל בשנת 1909 ונקנתה על ידי חברה איטלקית שעם השנים הפכה לאלפא רומיאו ואופל המשיכה לייצר מכוניות, אופנועים ואופניים לבדה.

בין השנים 1909-1910 ייצרה החברה את דגם האופל 4/8 PS.

ב-1911 פרצה שרפה גדולה במפעלי אופל והמפעל נהרס כליל. לאחר השרפה נבנה מפעל חדש וגדול יותר ועד שנת 1913 הפכה 'אופל' לחברה המובילה בגרמניה ביצור מכוניות, אופנועים ואופניים. במרץ 1929 קנתה ג'נרל מוטורס 80% מחברת אופל ובשנת 1931 השלימה את ה-20% הנותרים. משפחת אופל הרוויחה 33.3 מיליון דולר מהמכירה. בשנת 1937 הפסיקה אופל לייצר אופניים.

בין השנים 1937-1937 ייצרה את דגם הסלון אופל סופר 6.

לאחר עליית הנאצים לשלטון, הולאמה החברה על ידיהם ב-1940, והופסק יצור מכוניות למטרות אזרחיות. חברת אופל ייצרה עבור הצבא הגרמני משאיות רבות מדגם "בליץ". דגם זה שימש במחנה ההשמדה חלמנו כמשאיות השמדה, בהן נרצחו מאות אלפי יהודים בחניקת גז. עד היום אופל, כמו חברות רבות אחרות, אינה מפרטת את פעולותיה ותרומתה לפעולות המשטר הנאצי, ובאתר הרשמי של החברה לא ניתן לראות כל זכר לכך. בתקופת מלחמת העולם השנייה שני המפעלים ברוסלסהיים ובברנדנבורג נפגעו קשות. רק בשנת 1947 שב ייצור מכוניות למטרות אזרחיות עם הדגם החדש אופל אולימפיה. ב-1948 חזרה ג'נרל מוטורס להחזיק בחברה.

דגם אופל קדט היה בסיס לפיתוח וייצור מכונית דייהו רייסר על ידי הקוריאנים.

בשנת 2008 יצרה חברת אופל את הדגם אינסיגניה (Insignia) שזכתה לתואר מכונית השנה, מכונית מנהלים בעלת 4 או 5 דלתות וסטיישן[3]. הדגם הבכיר זכה לתוספות ממחלקת הספורט של אופל- OPC

יבוא לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה חברת "ליאו גולדברג בע"מ" בעלת הזיכיון ליבוא רכבי אופל לישראל. בשנת 1993 התאחדה חברת "ליאו גולדברג" עם חברת "חברת המזרח לשיווק מכוניות" ליצירת חברת יוניברסל מוטורס ישראל (UMI) שהמשיכה לייבא את רכבי אופל. בשנת 2010 עבר הזיכיון לקבוצת שלמה, לאחר שקבוצת UMI הזניחה את שיווק המותג בישראל וחברת אופל החליטה לחפש יבואן אחר בישראל[4].

בשנת 2019 עבר זיכיון היבוא מקבוצת "שלמה" לקבוצת לובינסקי, יבואנית פיז'ו סיטרואן. לאחר שבאוגוסט 2017 נמכרה אופל לקבוצת פיז'ו-סיטרואן ואת ההחלטה על העברת הזיכיון בישראל קיבלו אנשי היצרנית החדשה במסגרת תהליך הבחינה של מערך השיווק הבין לאומי[5].

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר רכבים פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[6]:

שנה מכירות מיקום כללי % שינוי
2019 915 27 -72.2
2018 3,297 21 -24.4
2017 4,360 20 -15.4
2016 5,156 17 5.1
2015 4,908 17 8.8
2014 4,511 16 -17.9
2013 5,495 16 27.3
2012 4,316 16 5.0
2011 4,109 17 362.7
2010 888 26 469.2

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אופל אדם
    רכב מקטגוריית המיני "אופנתי", הקרוי על שם מייסד החברה. האדם משווק כמתחרה ישיר לפיאט 500, כשמרכבו דומה לזה של ה-500. מצויד במנוע בנפח 1.0 או 1.4 ל׳. ישנה לו גם גרסה דמוית-קרוסאובר בשם Rocks, עם הגבהת מרכב קלה וחצאיות פלסטיק מהצדדים.
אדם
  • אופל קארל
    בעוד האדם האופנתי נקרא על שם מייסד החברה, הדגם השגרתי קרוי על שם בנו. מהלך זה דומה למה שעשו בפיאט, שהשיקו גם את ה-500 וגם את הפנדה. לדגם מנוע בנפח ליטר אחד אטמוספירי שמשודך לתיבת חמישה הילוכים ידנית או ארבעה הילוכים אוטומטית. הדגם אינו משווק בישראל.
  • אופל קורסה
    רכב בקטגוריית הסופרמיני. הקורסה עברה בדורה האחרון מתיחת פנים מקיפה - מבפנים ומבחוץ, הכוללת שדרוגים טכנולוגיים ועיצוביים משמעותיים, אף על פי שמבוססת על הפלטפורמה של הגרסה הקודמת לה. מתחרה ברכבים כגון יונדאי i20 ורנו קליאו. החל מ-2021 נמכרת הקורסה גם כדגם הרכב החשמלי של אופל (בשם אופל קורסה - e).
קורסה
  • אופל אסטרה
    משפחתית קומפקטית. האסטרה משווקת בדורה החדש (K) במרכבים האצ׳בק 5 דלתות וסטיישן, בעת שמרכבי הסדאן וההאצ׳בק 3 דלתות (GTC) עדיין משווקים בדור הקודם (J). עיצוב האסטרה החדשה הן מבפנים והן מבחוץ, מהווה שינוי משמעותי ביחס לדור הקודם[7]. בתוך הרכב נמצא מסך מולטימדיה בגודל "7 ותמיכה מלאה ב-Apple CarPlay בעברית, בקרת שיוט, קישוריות Bluetooth ועוד. האסטרה K שוקלת כ-200 ק״ג פחות ביחס לדורה הקודם, ומוצעת עם מנוע טורבו-בנזין יחיד בנפח 1.4 ל׳ המפיק 150 כ״ס. הדגם זכה בתואר "מכונית השנה באירופה" לשנת 2016[8]. ממתחריה העיקריים: פולקסווגן גולף, סוזוקי קרוסאובר.
אסטרה K
אינסיגניה
  • אופל מוקה
    קרוסאובר עירוני, מבוסס על האסטרה. בסוף שנת 2016 עבר הדגם מתיחת פנים שאחריה נקרא "מוקה X". מתיחת הפנים כללה עדכון חיצוני קל שהתבטא בעיקר בהחלפת הגריל. תא הנוסעים עבר שינוי משמעותי יותר, כאשר מסך המולטימדיה הוחלף בזה המודרני וירד למרכז הקונסולה, מה שיצר דמיון רב לתא הנוסעים של האסטרה. מוצע עם מנוע ה-1.4 ל׳ טורבו-בנזין (150 כ״ס) המוכר של אופל. מתחריו העיקריים הם רנו קפצ׳ור וטויוטה CH-R.
מוקה X
  • אופל קרוסלנד
    דגם פנאי קטן שמתחרה בדגמים כגון סיאט ארונה ומאזדה CX-3. הדגם מחליף את המריבה שהיה בעל מבנה ייחודי, עם דלתות אחוריות הנפתחות הפוך מהרגיל (תצורה המכונה "דלתות התאבדות"). הדגם מתבסס על מכלולים של סיטרואן C3-אייר קרוס, עם אותם מנועים ותיבות הילוכים, שבראשן מנוע 1.2 ליטר טורבו-בנזין ותיבת הילוכים אוטומטית[10].
קרוסלנד X
  • אופל גרנדלנד
    דגם פנאי קומפקטי שפותח יחד עם פיג'ו וחולק מכלולים עם פיג'ו 3008. הדגם משווק בישראל עם מנוע בנזין בנפח 1.2 ליטר עם מגדש טורבו שמפיק 130 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת שישה הילוכים.
  • אופל ויוארו (Vivaro)
    מסחרית בגודל בינוני. ממותגת גם כרנו טראפיק (Renault Trafic), פיאט טלנטו (Fiat Talento), ווקסהול ויוארו (Vauxhall Vivaro) וניסן NV300. מיוצרת בצרפת.

דגמי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אופל מֶריבה
    מיקרוואן. המריבה, בגרסתה המחודשת ״מריבה קרוסוואן״, נבדלת משאר מתחרותיה בעיקר בזכות דלתותיה האחוריות שנפתחות בניגוד לכיוון הדלתות הקדמיות. מתחרה ברכבים כגון פולקסווגן גולף ספורטסוואן וסיטרואן C4 פיקאסו.

סדרות אופל רקורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות אופל קדט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות "אופל אסטרה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכוניות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכוניות קופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכוניות קונספט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופל גם חטיבות ספורט שמשווקות גרסאות עם מנועים מחוזקים ועיצוב ספורטיבי יותר לדגמים הרגילים. בעבר השתמשה החברה בכינוי GSI לסימון הגרסאות הספורטיביות, ועם השנים עברה לכינוי OPC. בדור הקודם של מכונית המנהלים אינסגניה הוצעה גרסת OPC עם מנוע טורבו בנפח 2.0 ליטר. כיום מוצעת תחת השם OPC גרסה מחוזקת לדגם הסופרמיני קורסה, עם מנוע 1.6 טורבו בנזין שמפיק 210 כ"ס. בנוסף הודיעה אופל על שיווק גרסאות GSI מחדש, שהן מעין גרסאות ביניים בין הדגמים הרגילים לדגמי חטיבת OPC. במסגרת חטיבת GSI ישווקו משנת 2019 האינסגניה והקורסה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד אחרי 90 שנה: ג'נרל מוטורס מוכרת את אופל לפז'ו, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2017
  2. ^ Posthumus, Cyril; Richmond, Dave (1978). Motorräder gestern und heute [Motorcycles yesterday and today] (in German). Heyne. p. 15. ISBN 3-453-52080-7.
  3. ^ תומר הדר, מכונית השנה: אופל אינסיגניה, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2008
  4. ^ דניאל שמיל, אופל מנסה להמציא את עצמה מחדש, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
  5. ^ משלמה לקבוצת לובינסקי: זיכיון היבוא של מכוניות אופל עובר ידיים, באתר גלובס, 20 בינואר 2019
  6. ^ מכירות אופל בישראל, קארזון
  7. ^ דובי בן גדליהו, ‏אסטרה לה ויסטה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2004
  8. ^ דובי בן גדליהו, ‏שיעור באסטרה-לוגיה: "מכונית השנה של אירופה", באתר גלובס, 30 במאי 2016
  9. ^ דובי בן גדליהו, ‏מבחן דרכים: האופל אינסינייה החדשה - למנהל הצנוע, באתר גלובס, 10 בינואר 2014
  10. ^ דובי בן גדליהו, ‏יריבות בשוק הרכב: המלחמה של אופל קרוסלנד והאחות מוקה X, באתר גלובס, 30 ביוני 2018
  11. ^ מבחן דרכים: אופל וקטרה 99' הפתעה מתחת למכסה, באתר גלובס, 28 בינואר 1999