אופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים, וכן ערך זה קצר מדי, ואין לו הערות שוליים כלל..
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (11 בדצמבר 2023)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים, וכן ערך זה קצר מדי, ואין לו הערות שוליים כלל..
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (11 בדצמבר 2023)
אופה פיתות באיסטנבול
אופים במאפיית פיתות מודרנית באיסטנבול

אופהעברית נקרא גם "נחתום"), להבדיל מקונדיטור, הוא אדם שעוסק באפייה, בדרך כלל של לחם לסוגיו, אך גם מיני מאפה אחרים, כגון עוגות, עוגיות וכיוצא בזה.

מקום עבודתו של האופה נקרא "בית מאפה" או "מאפייה". אפייה היא פעילות עתיקת יומין. קבוצת האנשים הראשונה שאפתה לחם הייתה המצרים הקדמונים, כנראה בראשית האלף ה-8 לפנה"ס. אופי לחם עובדים כיום כשכירים במאפיות, ולפעמים הם בעלים של מאפיות משלהם.

אופים שעובדים במאפיות גדולות משמשים בדרך כלל כמפקחי איכות, שכן עיקר מלאכת האפייה נעשה באמצעות מכונות. מאפיות קטנות הן פעמים רבות עסקים משפחתיים. בדרך כלל מאפיות קטנות עוסקות ביצור סוג פרטני של לחמים. בשנים האחרונות נעשו נפוצות רשתות לאפיית לחם, בעסקים עצמאיים או במסגרת רשתות השיווק.

משנת 1951 עד 1998 התקיים במסגרת דיני העבודה בישראל חוק איסור אפיית לילה. חוק זה נחקק בעקבות אמונה בינלאומית, ואסר אפייה מסחרית בשעות הלילה, כלומר משעה 22:00 ועד שעה 6:00, בנימוק שאפייה בלילה מזיקה לבריאות העובד, ויש לה השפעה רעה על כל אורח החיים של העובד. לא הייתה הקפדה על קיומו של החוק, ובסופו של דבר הוחלט לבטלו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]