אוניברסיטת סלמנקה

אוניברסיטת סלמנקה
Universidad de Salamanca
חותם אוניברסיטת סלמנקה
הספרייה העתיקה באוניברסיטת סלמנקה
הספרייה העתיקה באוניברסיטת סלמנקה
הספרייה העתיקה באוניברסיטת סלמנקה
אתר מורשת עולמית
העיר העתיקה של סלמנקה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר 507.8 דונם
שטח אזור החיץ 1,303 דונם
אוניברסיטה ציבורית
תקופת הפעילות 1218–הווה (כ־806 שנים)
בעלי תפקידים
רקטור ריקרדו ריברו אורטגה
סטודנטים
32,000 לערך
מיקום
מיקום סלמנקה, ספרד
מדינה ספרדספרד ספרד
קואורדינטות 40°57′41″N 5°40′00″W / 40.961388888889°N 5.6666666666667°W / 40.961388888889; -5.6666666666667
www.usal.es
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת סלמנקה (ספרדית: Universidad de Salamanca) היא האוניברסיטה השנייה שנוסדה בהיסטוריה של ספרד (הראשונה הייתה אוניברסיטת פלנציה, אשר אינה קיימת עוד) ואחת העתיקות באירופה. היא נוסדה על ידי אלפונסו התשיעי, מלך לאון בשנת 1218. האוניברסיטה ממוקמת בעיר סלמנקה, מערבית למדריד. האוניברסיטה חברה בקבוצת קוימברה.

בשנת 1988 הוכרזה העיר העתיקה של סלמנקה כאתר מורשת עולמית. האתר כולל בין היתר את אוניברסיטת סלמנקה, את הקתדרלה החדשה של סלמנקה ואת הקתדרלה הישנה של סלמנקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת סלמנקה נוסדה כ"בית ספר כללי של הממלכה" על ידי אלפונסו התשיעי, מלך לאון בשנת 1218 כדי לאפשר לבני ממלכת לאון ללמוד בתחום ממלכתם בלא צורך לנסוע לקסטיליה.

בעת שקולומבוס השתדל אצל המלך והמלכה כדי להשיג חסותם למסעו בחיפוש נתיב להודו במערב, הוא הופיע בפני מועצת הגאוגרפים של אוניברסיטת סלמנקה. במאה ה-16 שאלת מוסריות המושבות הספרדיות ביבשת אמריקה הייתה נושא לוויכוח בקרב אסכולת סלמנקה, זאת לצד שאלות בתחומי הכלכלה, פילוסופיה ותאולוגיה.

בשלהי תור הזהב של ספרד (1560-1659), הייתה ירידה ברמת איכות האקדמיה הספרדית בכל האוניברסיטאות. בתקופה זו, מרצים וגם תלמידים הופיעו בכיתות לעיתים רחוקות, אף הענקת תארים הפכה למחזה נדיר ומעמדן כמרכזי לימוד פחת.

כמו אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קיימברידג', אף בסלמנקה היו מספר בתי ספר (ספרדית: Colegios Mayores). אלה נוסדו על ידי מוסדות צדקה כדי לאפשר לתלמידים עניים לרכוש השכלה. עד למאה ה-18 הפכו בתי ספר אלה למוסדות סגורים הנשלטים על ידי בני משפחות מייסדיהם ואשר שלטו יחדיו באוניברסיטה כולה. היום הפכו חלק מבתי ספר אלה לבנייני פקולטות בעוד שהמבנים ששמשו אחרים הפכו למעונות סטודנטים.

במאה ה-19 פיזרה ממשלת ספרד את הפקולטות למשפט קנוני ולתאולוגיה. פקולטות אלה נוסדו מחדש בשנות ה-40 כחלק מן האוניברסיטה הדתית של סלמנקה.

במאה ה-20 שבה אוניברסיטת סלמנקה לתפוס מקום מרכזי בין מוסדות אקדמיים באירופה, במיוחד לאחר מותו של פרנקו, והיום האוניברסיטה נחשבת לאחד ממוסדות המחקר המובילים באירופה.

בשנת 1989, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קיימברידג', ייסדה סלמנקה את התאחדות בוחני הלשון באירופה (Association of Language Testers in Europe).

בין בוגריה הבולטים של אוניברסיטת סלמנקה נימנים: הרב אברהם זכות, סן חואן דה לה קרוז (San Juan de la Cruz), הבלשן אנטוניו דה נבריה, הקונקיסטאדור הרנאן קורטס, הקרדינל מזראן, מיגל דה סרוואנטס, הסופר והמשורר מיגל דה אונאמונו (לדעת חלק מהביוגרפים שלו), המשורר פדרו סאלינאס וראש ממשלת ספרד אדולפו סוארס.

באוניברסיטה אף היו מרצים לעברית כגון אלפונסו דה סמורה, יהודי מומר ומטיף לנצרות, שיחד עם שני יהודים מומרים נוספים תרגם את התנ"ך לעברית וארמית.

בין בוגרי האוניברסיטה בעת המודרנית ניתן לציין את רפאל אליעז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת סלמנקה בוויקישיתוף