אוניברסיטת חברון

אוניברסיטת חברון
جامعة الخليل
הפקולטה למדע וטכנולוגיה
הפקולטה למדע וטכנולוגיה
אוניברסיטה ציבורית
מוטו Building a Better Palestinian Future
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־53 שנים)
סטודנטים
10,100
שונות
כינוי קבוצת הספורט HU
מיקום
מיקום חברון
מדינה מדינה פלסטיניתמדינה פלסטינית מדינה פלסטינית
קואורדינטות 31°33′00″N 35°05′34″E / 31.55°N 35.092777777778°E / 31.55; 35.092777777778
אתר האוניברסיטה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת חברוןערבית: جامعة الخليل) היא מוסד פלסטיני להשכלה גבוהה שנוסד ב-1971 עם מעל 10,000 סטודנטים. נשיא האוניברסיטה הוא אחמד אטוונה. באוניברסיטה אחוז גבוה במיוחד של נשים (כ-75%).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה להקמת אוניברסיטת חברון בשם "המכללה האסלאמית בחברון" הועלתה בשנת 1971, ביוזמת ראש עיריית חברון, מוחמד עלי אל ג'עברי[1]. המכללה נפתחה בתחילת 1972 ולמדו בה לימודי אסלאם לצורך הכשרה כרועים רוחניים ותפקידי קאדים[2]. בשנת הלימודים הראשונה למדו בה 43 סטודנטים מפי 14 מורים[3] ובשנה השנייה כ-120 תלמידים. משרד הדתות עודד תלמידים ישראלים ללמוד במכללה[4][5] וסבסד את שכר הלימוד שלהם[6]. ממלכת ירדן התנגדה להקמת המכללה[3] וג'עברי גינה כל גורם שלא יכיר במכללה[7].

ב-2 ביולי 1974 הונח אבן פינה למכללה בנוכחות השר יגאל אלון, השר אהרן ידלין ואלוף הפיקוד יונה אפרת[8]. המכללה קיבלה את חצי מתקציבה מהשלטון הישראלי[9]. באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 אימצה מדינת ישראל מדיניות ליברלית בשטחים, במסגרתה ניתנו לתושבים אישורים לפתוח אוניברסיטאות, בתחילת 1977, קיבל ג'עברי הבטחה מהירדנים שיכירו במכללה[10] ובהמשך השנה הפכה המכללה למוסד מוכר על ידי שלטונות ירדן. ב–1980 הוקם פקולטה למדעי הרוח ובשנת 1986 הוקמה פקולטה למדעים שהפכו את המכללה לאוניברסיטה[11][12]. בוגרי המכללה השתלבו בתקידי הוראה ובעבודה במסגדים[6]. בסוף שנת 1982 היו במכללה כ-1600 תלמידים[13]. בשנים 1987-88 היו במכללה כ-1400 תלמידים[14].

תחת הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1995, התפתחה וגדלה האוניברסיטה תחת הרשות הפלסטינית, נפתחו חוגי לימוד נוספים ומספר סטודנטים הלומדים בה גדל בצורה משמעותית.

מאז שנות ה-2000 לומדים באוניברסיטה כמה מאות סטודנטים ערבים ישראלים, בעיקר מהמגזר הבדואי בנגב[15].

עימותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1975 פתחו תלמידי המכללה ביוזמה להפריע לתפילת יהודים במערת המכפלה[16]. בנובמבר 1980 סגרה ההנהלה את המכללה במחאה על סגירת אוניברסיטת ביר זית[17]. במרץ 1982 הפגינו תלמידים במכללה ויידו אבנים[18]. שני אנשי הממשל הצבאי שהגיעו לבקר במכללה הותקפו על ידי הסטודנטים במכללה[19].

ב-26 ביולי 1983, ביצעה המחתרת היהודית פיגוע במכללה האסלאמית בחברון (כפי שהאוניברסיטה נקראה אז), ובו תקפו כמה מחברי המחתרת את המקום בירי ורימונים, רצחו שלושה סטודנטים, שניים מקלקיליה, ופצעו 33 נוספים[20]. הפיגוע בא לאחר רצח אשר אהרן גרוס בחברון באותו החודש[21]. הלימודים במכללה התחדשו ב-2 באוגוסט 1983[22].

בפברואר 1985 השתתפו תלמידי המכללה בהפגנות ויידוי אבנים בעקבות גירוש של פעיל אש"ף ללבנון[23].

בדצמבר 1986 נעצרו שלושים תלמידים במהלך הפגנה[24]. בפברואר 1987 נעצרו 18 סטודנטים מהמכללה בעקבות התפרעויות מחוץ למכללה[25][26]. הלימודים הושבתו במכללה במשך שבוע בעקבות התפרעויות של הסטודנטים. לאחר שבועיים הורה אלוף הפיקוד על סגירת המכללה לשלושה שבועות בעקבות המשך המהומות[27]. המכללה נסגרה שוב ביוני 1987[28]. ביום הזיכרון לטבח סברה ושתילה היו התפרעויות במכללה[29] ובעקבותיהם סגר אלוף הפיקוד, עמרם מצנע, את המכללה לשבועיים[30]. החל מדצמבר 1987 השתתפו הסטודנטים במכללה בהפגנות של האינתיפאדה הראשונה[31][32]. בעקבות זאת נסגרה המכללה לזמן רב ונפתחה באמצע 1991[33][34].

בינואר 2003 סגר צה"ל את המכללה לשבועיים[35]. בשנת 2003, נסגרה האוניברסיטה על ידי צה"ל לשמונה חודשים[36].

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקולטות האוניברסיטה כוללות: לימודי שריעה, אמנות, מדע וטכנולוגיה, חקלאות, חינוך, כלכלה, מנהל עסקים ורוקחות.

קמפוס האוניברסיטה ממוקם בצפון מערב העיר, בשכונת ביר אל מהג'ר, וכולל מספר מבנים המאכלסים את הפקולטות והמחלקות השונות בשטח כולל של כ-14,850 מ"ר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת חברון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכללה מוסלמית תוקם בחברון, דבר, 2 באוגוסט 1971
    אושרה הקמת מכללה ללימודי האיסלם בחברון, דבר, 23 בנובמבר 1971
  2. ^ נפתחה המכללה המוסלמית בחברון, על המשמר, 3 בינואר 1972
  3. ^ 1 2 המכללה ללימודי האיסלם בחברון, דבר, 4 בינואר 1972
  4. ^ תופיק חורי, אנשי דת מוסלמים דורשים העלאות במשכורות, דבר, 14 במרץ 1972
  5. ^ קאסם זייד, משרד הדתות מעודד מוסלמים מישראל ללמוד האיסלאם בחברון, על המשמר, 13 בפברואר 1973
  6. ^ 1 2 יוסף צוריאל, "תסמונת חומייני" פוקדת המוסלמים בישראל, מעריב, 11 במאי 1980
  7. ^ ג׳עברי תוקף המתנגדים למכללה בחברון, על המשמר, 3 במאי 1973
  8. ^ יוסף צוריאל, אלון מבטיח חופש אקדמי, מעריב, 3 ביולי 1974
  9. ^ יוסף צוריאל, אלון וידלין יניחו היום אבן־פינה למכללה מוסלמית בחברון, מעריב, 2 ביולי 1974
  10. ^ שייח' ג'עברי ישוב מירדן ־ "בידיים ריקות", מעריב, 10 בינואר 1977
  11. ^ Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 20
  12. ^ על נדוניות וכלות: ניתוח מבני של הכיבוש הישראלי, ניב גורדון, תשס”ח–2008 סוציולוגיה ישראלית
  13. ^ עמוס לבב, אוניברסיטה ערבית - אין דבר כזה? - למה לעשות צחוק?, מעריב, 3 בדצמבר 1982
  14. ^ Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 21
  15. ^ לימודי סטודנטים ישראלים במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2012
  16. ^ אהרן דולב, מערת המכפלה: המאבק על חופש התפילה ליהודים, מעריב, 1 באוגוסט 1975
  17. ^ הרמטכ"ל: החיילים ירו ברגליים לפי ההוראות, דבר, 20 בנובמבר 1980
  18. ^ דני רובינשטיין, עשרות נעצרו ברמאללה ובחברון בהפגנות אלימות, דבר, 17 במרץ 1982
  19. ^ "50 סטודנטים ערבים רדפו אחרי וחיפשו על גופי נשק", מעריב, 20 בינואר 1983
  20. ^ היום שביתה כללית בגדה; צה"ל נערך למנוע התלקחויות, דבר, 27 ביולי 1983
  21. ^ כך הותקפה המכללה האיסלמית, מעריב, 25 במאי 1984
  22. ^ מתחדשים הלימודים במכללה בחברון, דבר, 2 באוגוסט 1983
  23. ^ נדב העצני, תסיסה בגדה בעקבות גירוש שאהין ללבנון, חדשות, 20 בפברואר 1985
  24. ^ זעם ואלימות ביו"ש, מעריב, 7 בדצמבר 1986
  25. ^ יאיר פידל ונדב העצני, סוף שבוע של תקריות, חדשות, 15 בפברואר 1987
  26. ^ אבינעם בר יוסף, ננקטו אמצעים נגד המהומות ביהודה ושומרון, מעריב, 12 בפברואר 1987
  27. ^ המכללה האיסלאמיח בחברון נסגרה שוב, חדשות, 23 בפברואר 1987
  28. ^ מצרים שחה על התקריות במחנה דהיישה, חדשות, 10 ביוני 1987
  29. ^ יום השנה לסברה ושתילא: אבנים וצמיגים בוערים, שביתות מסחר, חדשות, 18 בספטמבר 1987
  30. ^ 3 חיילים נצלו ממטען שהושלך לעברם בעזה, חדשות, 20 בספטמבר 1987
  31. ^ עוצר ומחסומים ביו"ש אחרי שאשה, נערה וילד נהרגו בהתנגשויות בין מפגינים לכוחות הבטחון, מעריב, 13 בדצמבר 1987
  32. ^ רק רובה צלפים הצליח לעצור בשכם רעולי פנים שהתקדמו לבניין הממשל, מעריב, 31 בינואר 1988
  33. ^ Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 105
  34. ^ משה זק, האות מבית לחם, מעריב, 3 במאי 1991
  35. ^ צה"ל סגר ל-14 יום את המכללה האיסלאמית ושלושה מהמתחמים בפוליטכניקום בחברון, באתר גלובס, 15 בינואר 2003
  36. ^ החרם האקדמי: פירכות וסיסמאות, עידן לנדו, 19 ביוני 2007, באתר "הגדה השמאלית"