אומרם מיכאל איבנהוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אומרם מיכאל איבנהוב
Омраам Микаел Аиванов
Omraam Mikhaël Aïvanhov
אומרם מיכאל איבנהוב
אומרם מיכאל איבנהוב
לידה 31 בינואר 1900
סרפצ'י, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 1986 (בגיל 86)
פרז'וס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם האחווה הלבנה האוניברסלית, המשיקה לתאוסופיה ולאנתרופוסופיה
תחומי עניין הספר של הטבע החי, פילוסופיה מעשית, קבלה, בודהיזם, הינדואיזם, נצרות, יהדות, שירת המקהלה, מוזיקה למען התפתחות הנשמה, עבודה וחיי שיתוף באחווה הקולקטיבית והאוניברסלית, אקולוגיה, פסיכולוגיה, תזונה, אכילה, נשימה, אושר, שמים וארץ, ותיקון האדם בכל תחומי החיים
עיסוק פילוסוף, מורה, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פטר דנוב, המהאווטאר באבאג'י, רבי שמעון בר-יוחאי
השפיע על פרופסור אלפרד לומוניה, ג'ני אספוזיטו, אביבה אורשלום
מדינה צרפת, בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אומרם מיכאל איבנהובמקדונית: Омраам Микаел Аиванов;‏ 31 בינואר 1900, בכפר סרפצי ליד ביטולה, מקדוניה25 בדצמבר 1986, צרפת), היה פילוסוף, סופר, מיסטיקן ומורה רוחני. איבנהוב ייסד את הענף הצרפתי של תורת "האחווה הלבנה האוניברסלית" ופיתח שיטה המהווה שילוב בין הקבלה, מיסטיקה נוצרית ודתות המזרח אותה הפיץ בכ־5,100 הרצאות ברחבי העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו הבולגרי המקורי היה מיכאיל דימיטרוב איבנוב, אך הוא שינה את שמו לאומרם מיכאיל איבנהוב כאשר אימץ את תורת רבו ומורו פטר דנוב (1864–1944), שבו פגש בהיותו בן שבע-עשרה והיה לתלמידו. בשנת 1937 נשלח איבנהוב על ידי דנוב לצרפת, כדי לייסד שם את תורת "האחווה האוניברסלית" ולהצילה מפני המשטר והכנסייה בבולגריה במלחמת העולם השנייה אותה, לדבריו, חזה דנוב מראש. תורת דנוב חוסלה כמעט לחלוטין על ידי המשטר והכנסייה בבולגריה. איבנהוב, כאחד מארבעים אלף תלמידיו של דנוב, הקים מרכזים בעולם כולו, שהיו תחילה בתי ספר ללימודי תורת דנוב ושיטותיו אותן החל ללמד בצרפת. בשנת 1938 החל איבנהוב להרצות בפריז, ורבים התכנסו סביבו על מנת ללמוד את תורתו של פטר דנוב. לאחר פטירתו של דנוב בשנת 1944 היה איבנהוב לנציגו ולמחליפו הרשמי בצרפת, שווייצריה ומדינות המערב. בשנת 1948 נעצר בצרפת באשמת שווא, נשפט, נמצא אשם, ונשלח לכלא לארבע שנים אך שוחרר אחרי שנתיים, בשנת 1950. הוא המשיך ללמד בדרום צרפת, ונסע לארצות רבות שגם בהן הוזמן להרצות.

איבנהוב הרצה בעל פה אך לא כתב את דבריו. הוא נתן בין חמשת אלפים לששת אלפים הרצאות בצרפתית ואנגלית, במדינות רבות. תלמידיו הצרפתיים הקליטו את דבריו והוציאו אותם לאור. עד כה יצאו לאור למעלה מאה ועשרה כותרים, ותורגמו לארבעים ושתים שפות, כמה מהם מצויים אף בעברית. אביבה אורשלום הייתה תלמידתו והפיצה את תורתו בישראל. ספריו והרצאותיו של איבנהוב עוסקים בכל תחומי החיים, הם כתובים בשפה פשוטה ותמימה, המזכירה מעט ספרות ילדים ונוער. למרות זאת, לדברי תלמידיו וחסידיו, בשיטתו טמון עומק רב החובק פילוסופיית עולם, נושאים רבים ומגוונים, הקשים לביצוע יומיומי.

טיהור שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלו הרב של מורהו של איבנהוב, דנוב, בבולגריה, היה לצנינים בעיני נציגי הכנסייה שהתנכלו לו על מנת לפגוע בו, בתורתו ובתלמידיו, והצליחו לסלקו מסופיה ולהגלותו לווארנה בשנים 1917–1918, כולל איסורים לכנס תלמידים ולהרצות בפני קהליו. כך גם הוגשה תביעה נגד איבנהוב, על כך שלכאורה נהג להתבונן בצעירות בזמן ריקודן כשלגופן שמלה שקופה. איבנהוב נכלא בסוף שנות ה-40 לשנתיים בשנים 1949–1950. לאחר שחרורו גילה שתלמידים רבים עזבוהו, והיה עליו להתחיל מחדש עם קומץ מהם. רבים הצטרפו אליו למען הקמת המרכז הגדול בדרום צרפת[1], בהם כמה יהודים עשירים שרצו להודות לפטר דנוב על חלקו בהצלת יהדות בולגריה מפני הנאצים במלחמת העולם השנייה. כעבור כעשר שנים נוקה איבנהוב מכל אשמה. שר המשפטים הצרפתי ביקש סליחתו, וכתב לו במפורש מה רב צערה של הממשלה הצרפתית על הפגיעה בו[2].

מרכזים לעבודה רוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לצרפת, מרכזים לקידום תורתו הוקמו בעולם כולו. החשובים שבהם נמצאים בשווייץ ובקנדה. בישראל הוקם מרכז ללימודי תורתו בשנות ה-70 של המאה ה-20 ב"תיאטרון השמש" אותו הקימו אביבה אורשלום וליאור ייני. כיום קיים מרכז צנוע לשיטתו בחיפה.

שיטתו הרוחנית של איבנהוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין המפתיע ביצירתו הוא מגוון ההיבטים בשאלת האדם והדרך להשגת שלמותו. כל נושא נבחן בספריו ביחס ישר ליכולתו של האדם להבין את עצמו ולשפר את מהלך חייו בצורה הטובה ביותר[3].

  • השמש, היא מקור החיים, למעשה היא מייצגת את אלוהים. אין דבר אחד בעולמנו שמשתווה לשמש לא באורה, בחום המופץ ממנה ובחיים שיצרה כאן על כדור הארץ. השמש איננה אלוהים, אך אלוהים ברא אותה בין השאר על מנת לאפשר לנו לדעת מהי גדולתו.
  • בתקופה שבין 21 במרץ ועד סוף הקיץ, אפשר ללכת ולהתבונן בזריחת השמש כדי להתחבר עם האני הנעלה שלנו, החי בשמש[4].
  • האור, אין עבודה חשובה יותר לאדם מאשר העבודה עם האור. האור הוא עוד ביטוי לאלוהים[5].
  • העבודה הרוחנית, עדיף לאדם לעשות עבודה רוחנית ולחבר את עצמו לאלוהים. האלוהים נמצא בכל אחד מאיתנו. העבודה המטריאליסטית בלבד מסוכנת להתפתחותו של האדם. לכן טוב אם יידע כיצד לחבר את העבודה הרוחנית עם החומרית, כאשר יקדיש את כולו לרוח, ולא פחות מ-75% מחייו.
  • חשיבות עצומה יש למזון, לא רק האוכל חייב להיות נקי, טרי וצמחוני, אלא גם הדרך שבה אנו אוכלים. יש לאכול בשקט חיצוני, בלי להרעיש עם הסכו"ם, ובעיקר למצוא שקט פנימי[6].
  • טוהר, אין דבר מהותי יותר לאדם מאשר הטוהר, הניקיון האישי, אך גם הניקיון המוסרי. על האדם לטהר את המחשבות, הרגשות, התאוות, השאיפות, הרצונות כדי להגיע כבר כאן על כדור הארץ לדרגת מלאך, או אדם ייחודי. אך היות שאנו חיים על כדור הארץ, רצוי גם לשלם את כל חובותינו.
  • מושגים מהקבלה היהודית: עץ הספירות, ספר הזוהר, אצילות, בריאה, יצירה, רבי שמעון בר-יוחאי, משה רבנו, "אלוהים אתם ובני עליון כולכם" ספר תהילים, פרק פ"ב, פסוק ו', ועוד. כשליש מתורתו מחובר לתורת הקבלה היהודית[7].
  • נצרות, כשליש מתורתו מחובר לנצרות ולמושגי הברית החדשה[8], ישו, קריסט, הוא מפריד בין קריסט לישו. קריסט הוא המורה של כל המורים, וניתן לתרגמו כרוח המשיח. ואילו ישו היה מורה יהודי שחי בישראל. הקריסט היה המורה של בודהה, הרמס טריסמגיסטוס, ראמה, קרישנה, זרתוסטרה וכל שאר המורים הגדולים של האנושות המוזכרים בתורה זו[9].
  • הינדואיזם, בודהיזם, כשליש מתורתו מבוסס על תורות מהמזרח.
  • איבנהוב יצר סינתזה של דתות והוציא מכל אחת מהן את העיקרים המנחים את חייו, וגם מתוך תורתו של מורהו דנוב.
  • השלמות, כל המרכיבים של החיים, כל הלימודים, כל העבודה הפיזית והרוחנית, דורשת אידיאל ואין אידיאל גבוה מהשלמות. שלמות בכל מובניה, גם אם איננה מושגת, מאפשרת לאדם להתחבר אל האלוהי שבתוכו. וכדי להגיע לשלמות זו על האדם לעבוד קשה כדי להביא את האני הנעלה (עצמיותו) לשלוט באגו (באישיותו) ולא לשרת אותו[10].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Angels and other Mysteries of The Tree of Life
  • Creation: Artistic and Spiritual
  • Hope for the World: Spiritual Galvanoplasty
  • Light as a Living Spirit
  • Man's Two Natures: Human and Divine
  • New Light on the Gospels
  • The Path of Silence
  • The Powers of Thought
  • Spiritual Alchemy
  • The Splendour of Tiphareth
  • Toward a Solar Civilisation
  • The Tree of the Knowledge of Good and Evil
  • The True Meaning of Christ's Teaching
  • What is a Spiritual Master?
  • Youth: Creators of the Future

עד כה פורסמו ב־nrg מעריב כ־50 קטעים בעברית שהועתקו מספריו.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2012 ספריו מתורגמים ויוצאים לאור בהוצאת חדקרן תל אביב[11][12]

שניים מספריו של איבנהוב שתורגמו לעברית בהוצאת חדקרן
  • "המדיטאציה", אומרם מיכאל איבנהוב, תרגום: אביבה אורשלום ורינה כהן, הוצאת השמש (1970)
  • "עוצמת המחשבה", הוצאת פרוזבטה, ראשונה (1988) שנייה (1993) ושלישית בהוצאת חדקרן (2014)
  • "יצירה אמנותית ויצירה רוחנית", הוצאת פרוזבטה (1990), הוצאה שנייה, הוצאת חדקרן (2015).
  • "לקראת תרבות השמש", הוצאת פרוזבטה (1992)
  • "האור, רוח-חיים", הוצאת פרוזבטה (1995)
  • "תרבות חדשה שמשית ואוניברסלית", הוצאת פרוזבטה (1997)
  • "הטבע האנושי והטבע האלוהי", הוצאת פרוזבטה (2003)
  • "חוקי-זהב למען חיי היומיום", הוצאת פרוזבטה (2006)
  • "היוגה של התזונה", חדקרן הוצאה לאור (2013)
  • "החינוך מתחיל לפני הלידה", חדקרן הוצאה לאור (2015)
  • "מרכזים וגופים עדינים", חדקרן הוצאה לאור (2016)
  • "לראות את הנסתר מן העין", חדקרן הוצאה לאור (2017)
  • "נתיב השקט", חדקרן הוצאה לאור (2019)
  • "אהבה ומיניות", חדקרן הוצאה לאור (2020)

ספרים עליו ועל עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Renard, Pierre (1980). The Solar Revolution and the Prophet. Fréjus, France: Editions Prosveta.
  • Lejbowicz, Agnes (1982). Omraam Michael Aivanhov, Master of the Great White Brotherhood. Fréjus, France: Editions Prosveta.
  • Feuerstein, Georg (1992). The Mystery of Light: The Life and Teachings of Omraam Michael Aivanhov. Salt Lake City, UT: Passage Press.
  • Frenette, Louise Marie (בספטמבר 2009). The Life of a Master in the West. Canyon Country, CA: Prosveta USA. ISBN 9780984269303. {{cite book}}: (עזרה)
  • Margit Kranewitter, Aspects de la Peinture Visionnaire Initiatique, (1980 Mémoire Universitaire), in 2016 a book in Stella Mallutina Edizioni, Italy
  • Ouriel Zohar, Les aspects théâtraux dans une société collectiviste, religieuse et universelle in "Misli, Rivistadel Centro Studi Omraam Mikhaël Aïvanhov", Revue de L'Università per Stranieri di Perugia no. 5, p. 59-79, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוהיר אליה, אומרם מיכאל איבנהוב, הגורו היחיד שלי, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2009
  2. ^ Page 306 in Feuerstein, Georg (1992). The Mystery of Light: The Life and Teachings of Omraam Michael Aivanhov. Salt Lake City, UT: Passage Press. וגם: 28/09/1960: Réhabilitation officielle par la Cour d'Appel d'Aix-en-Provence" Page 290 in Omraam Mikhaël Aïvanhov et le chemin de Lumière par: Louise-Marie Frenette, édition A.L.T.E.S.S, Paris (1997).
  3. ^ דברי ההוצאה לאור על עטיפת הספרים.
  4. ^ הספר "תפארת השמש" עוסק בכך.The Splendour of Tiphareth, (The Yoga of the Sun), Prosveta edition, France,
  5. ^ האור, רוח-חיים, הוצאת פרוזבטה בשפה העברית (1995)
  6. ^ ״היוגה של התזונה״, הוצאת חדקרן (2014) תל אביב
  7. ^ The Fruits of the Tree of Life, (The Cabbalistic Tradition), Prosveta
  8. ^ אומרם מיכאל איבנהוב, אל תחפשו – ותמצאו! אומרם מיכאל איבנהוב, באתר nrg‏, 28 ביולי 2009
  9. ^ תרבות חדשה שמשית ואוניברסלית, בעברית, הוצאת פרוזבטה, (1997)
  10. ^ הטבע האנושי והטבע האלוהי, הוצאת פרוזבטה, בעברית, (2003)
  11. ^ הוצאת חדקרן תל אביב
  12. ^ ספרים מאת אומרם מיכאל איבנהוב באתר הספרים בעברית: "האחווה האוניברסלית"