אום איימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברכּה בּנת ת'עלבה אלחבשיהערבית: أم أيمن بركة بنت ثعلبة الحبشية), ידועה בתור אום איימן (בערבית: أم أيمن)[1], הייתה מראשוני המוסלמים, ובת לוויה של הנביא מוחמד.

היא הייתה שפחה חבשית של הוריו של מוחמד, עבדאללה אבן עבדול-מטליב ואמינה בנת בווהאב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה הייתה הבת של ת'עלבה בן עמר. היא שירתה כשפחה בביתם של עבדאללה אבן עבדול מוטליב ואמינה בנת ווהאב. היא המשיכה לטפל במוחמד ולעזור לו לאחר מות אמו[2].

ילדותו של מוחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שאמינה נפטרה אום איימן דאגה לבנה מוחמד, עד שגדל. מאוחר יותר שחרר אותה מוחמד, אך היא המשיכה לשרת בחיבה את מוחמד ואת משפחתו במשך זמן רב. הנביא האסלאמי הציג אותה כאישה מנשות גן העדן.

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמוחמד הכריז על נבואתו, אום איימן הפכה לאחת מחסידיו הראשונים. מאוחר יותר היא היגרה לאלמדינה.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך מותה המדויק של אום איימן אינו ידוע. חלק מההיסטוריונים מעריכים שהיו נפטרה כחמישה חודשים לאחר מותו של מוחמד, בעוד אחרים גורסים שהיא זכתה להגיע עד לימים הראשונים של שלטון עות'מאן בן עפאן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anti-Blackness In The Ummah, Between Borders, ‏2019-08-05 (באנגלית)
  2. ^ Revolvy LLC, "Non-Arab Sahabah" folder on Revolvy.com, www.revolvy.com (באנגלית)