אולפנית בני עקיבא תל אביב

אולפנית בני עקיבא תל אביב
מבנה אולפנית בנ"ע ת"א, ברחוב ליליינבלום
מבנה אולפנית בנ"ע ת"א, ברחוב ליליינבלום
מבנה אולפנית בנ"ע ת"א, ברחוב ליליינבלום
אולפנה
מוטו מצוינות עם נשמה
תקופת הפעילות ה'תשל"ח–הווה
בעלי תפקידים
מנהלת חני גולדמן
באחריות מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
מיקום
מיקום ליליינבלום 7, תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°03′43″N 34°46′06″E / 32.062°N 34.768305555556°E / 32.062; 34.768305555556
http://www.ulpanit-ta.co.il
(למפת תל אביב רגילה)
 
אולפנית בני עקיבא
אולפנית בני עקיבא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אולפנית בני עקיבא תל אביב היא אולפנית לבנות השוכנת ברחוב ליליינבלום בתל אביב והיא חלק ממרכז ישיבות בני עקיבא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפנית נוסדה בכ"ח באב התשל"ח, 31 באוגוסט 1978, על ידי קבוצת הורים מקומיים שביקשה להקים מוסד דתי לבנות בתל אביב ולא לשלוח את בנותיה לאולפנות בהן יש פנימיות. קבוצה של שמונה עשרה בנות היוותה את הנדבך הראשוני לפתיחת מסגרת חדשנית ניסויית - אולפנא לבנות ללא פנימייה. לפיכך, "בני עקיבא תל אביב" היא חלוצת האולפניות בישראל[1].

משכנה הראשון של האולפנית היה בבית כנסת "איחוד שיבת ציון" שברחוב בן-יהודה, ולאחר מכן עברה מספר מקומות וביניהם כיתת לימוד ברחוב שפע טל בתל אביב. כיום משכן האולפנית הוא בניין בית הספר תחכמוני לשעבר.

ניהול האולפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה ועד לשנת תשע"ד (2014) עמדה בראש האולפנית הרבנית יפה מגנס, אשת הרב יהושע מגנס אשר שימש במקביל כרב האולפנית, ואחיינית הרב אברהם צוקרמן. בשנת תשע"ה פרשו הרב והרבנית מגנס מניהול האולפנית, והמשיכו בתפקידי חינוך בירושלים: הרבנית דיקנית הסטודנטיות במכללה בית וגן, והרב כר"מ בישיבת מרכז הרב, תפקיד בו שימש לאורך שנות ניהול האולפנית. משנת תשע"ה עד לשנת תשע"ז (2015–2017) עמדה בראש האולפנית מיכל פלג, אשר עבדה כאשת חינוך מובילה באולפנת כפר פינס, והרב אחיה פרינס שימש כרב האולפנית. מאז שנת תשע"ז (2017) משמשת כראש האולפנית חני גולדמן, שהייתה לפני כן מנהלת בית הספר היסודי יפה נוף.

כמו כן הרב צבי יהודה דיקשטיין היה רב האולפנית בשנת תשע"ז (2017), למשך שנה אחת.

נכון לשנת 2019, מונה אולפנית תל אביב כ-180 בנות שלומדות בשכבות ז'–י"ב. התלמידות מגיעות מערי המרכז.

דרכו החינוכית של בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפנא מחנכת את תלמידותיה ברוח הציונות הדתית על-פי תורת הרב קוק:

"מטרת החינוך להכשיר את האדם בצורתו המתוקנת ולעשותו טוב וישר דרך תלמוד תורה...והקניית ידיעות אחרות, שמטרתן להכשיר את האדם לצורך קיומו"

באולפנית מושם דגש על חינוך תורני ותרומה חברתית, וכן מושם דגש על חיפוש ה"אני". האולפנית שואפת להעצים את תלמידותיה מבחינה אישית, תורנית ולימודית ומציאת ייחודן. היא פועלת להעצים את כישרונותיהן של הבנות, כגון בהצגת תערוכות אמנות בלובי האולפנית. האולפנית מכוונת להכנה המקסימלית להשתלבות בחברה הישראלית מתוך קדושה, גדלות מתוך ענווה.

תלמידות האולפנא מתנדבות במסגרות חוץ כגון בתי אבות, בתי ספר, בתי חולים ומוסדות לחינוך מיוחד.

בשנת ה'תשע"ג (2013) זכתה האולפנית בפרס החינוך הדתי[2].

בית ספר ניסויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזה כמה שנים שהאולפנית היא ניסויית, תחת הנושא: "מה הסיפור שלך, אדם? החיפוש אחר האני".

שאיפת הניסוי לנווט את התלמידה להתבוננות פנימית ולגילוי האני האמיתי שבה. האדם עסוק בקליטת מסרים חיצוניים. הציפייה שבעקבות התהליכים הרפלקטיביים שהתלמידה תעבור היא תצליח לשמוע את עצמה, ומתוך כך את זולתה. תהליך זה נעשה באמצעות כתיבת נרטיב, ובאמצעות כלים רפלקטיביים נוספים[3].

דרכו המקצועית של בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר מגמות מורחבות במקצועות ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אמנות, ספרות, פסיכודרמה ומחשבים.

תוכנית הניסויי בבית הספר עוסקת בסוגיות של זהות אידאולוגית ודתית על רקע טלטלות שעברו על הציונות הדתית כגון ההתנתקות ובוחנת עם התלמידות היבטים שונים בחברה הישראלית הדמוקרטית.

קשר עם הבוגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב והרבנית מגנס שומרים על קשר עם בוגרות האולפנית, באמצעות מיילים חודשיים בנושאים אקטואליים ותורניים, שבתות מחזור, שבתות אצל בוגרות, וייעוץ והכוונה לבוגרות הרוצות בכך. במשך שנים רבות הנהיג הרב מגנס בביתם שבקרית משה בירושלים שיעור לבוגרות הצעירות של האולפנית. במקביל, וב-6 שנים האחרונות מעביר הרב שיעורים לבוגרות - החל ממחזור א' של האולפנית - בגבעת שמואל, בביתה של בוגרת מחזור א'.

משפחת מגנס מפעילה אף את "מדרשת בת-ציון" בקריית משה בירושלים, אשר גם אליה מגיעות בוגרות האולפנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]