אולפן שישי
 | |
| סמליל "אולפן שישי" | |
| סוגה | חדשות, אקטואליה, מגזין |
|---|---|
| מנחים | דני קושמרו, קרן מרציאנו, דנה ויס |
| משתתפים | אמנון אברמוביץ', ערד ניר, קרן מרציאנו, דנה ויס, מוחמד מג'אדלה, דפנה ליאל, בן כספית, ניר דבורי, גיא פלג, ירון אברהם |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| שפות | עברית |
| הפקה | |
| חברת הפקה | חברת החדשות |
| עורכים | רון ירון |
| אתר צילומים | קריית התקשורת נווה אילן |
| מוזיקה | Clash Of The Titans מאת נייג'ל ביהאם-פאוול ובלה ראסל (מתוך האלבום 24 Hour Orchestral News) |
| אורך פרק | שעתיים |
| שידור | |
| רשת שידור |
ערוץ 2: 18 באוגוסט 1995–27 באוקטובר 2017 קשת 12: 3 בנובמבר 2017–הווה רשת 13: 3 בנובמבר 2017–11 בינואר 2019 |
| תקופת שידור מקורית | 18 באוגוסט 1995 – הווה |
אולפן שישי היא תוכנית של חברת החדשות, המשודרת כיום בקשת 12 מדי ערב שישי בהגשתו של דני קושמרו ולצידו צוות הפרשנים הבכירים של חברת החדשות: אמנון אברמוביץ', ערד ניר, מוחמד מג'אדלה, קרן מרציאנו, דנה ויס ועמית סגל. התוכנית, שעלתה לאוויר ב-1995, כוללת פרק חדשות, ובו סיכום של אירועי השעות האחרונות בחדשות הפנים והעולם, ומיד אחר כך פרק מגזין נרחב שבו כתבות תחקיר, כתבות דוקומנטריות, פאנל הפרשנים וראיונות. עורך התוכנית הוא רון ירון.
כיום משודרת התוכנית מקריית התקשורת נווה אילן, לפני כן שודרה התוכנית באולפני הבירה ירושלים.
בסוף שנות ה-90 הצטרף העיתונאי מוטי קירשנבאום לתוכנית והכין לה כתבות ותחקירים.
בשנת 2001 המציא רם לנדס את פורמט הפרשנים של אולפן שישי - שמתקיים מאז בצורות שנות בכל הערוצים. הפורמט המקורי של לנדס היה מהודק ושיחת הפרשנים הייתה מתוזמנת בשעון עצר לשני מקבצים של לא יותר מ 4 דקות
עד ראשית שנת 2012 הנחה את התוכנית יאיר לפיד, שכיהן בתפקיד המגיש ארבע שנים עד שהחליט לפרוש לפוליטיקה ולימים הפך לראש ממשלת ישראל[1].
בכל שנותיה הובילה התוכנית בנתוני הרייטינג על מתחרותיה: "יומן" בערוץ הראשון, "שישי" של חדשות 13, ו"חדשות שישי" של תאגיד השידור הישראלי.
חשיפות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז הישגיה העיתונאיים של התוכנית בשנים האחרונות:
- חשיפת "מסמך גלנט", על ידי פרשני התוכנית אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל, שהובילה לטלטלה חסרת תקדים במערכת הצבאית והפוליטית בישראל[2][3][4].
- ריאיון ראשון עם רונה רמון, רעייתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, ימים מעטים לאחר נפילת בנה אסף בהתרסקות מטוסו. בריאיון מתחה רמון ביקורת קשה על התקשורת הישראלית, שדרך אנשיה נודע לה על דבר מותו של בנה.
- כתב התוכנית, חיים ריבלין, חשף פרקים נרחבים בפרשת הולילנד, שנקשרה בשמו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט.
- ריאיון ראשון עם ניצב בדימוס זאב אבן-חן, ששכל את בתו טופז באסון אוטובוס צוערי השב"ס בכרמל[5], והיווה למעשה ראשיתו של מאבק ציבורי נגד האחראים למחדל.
- ריאיון מיוחד עם עומאר אוסאמה בן לאדן, בנו של מנהיג "אל-קאעידה", אוסאמה בן לאדן[6].
- ריאיון עם עבד אל-חלים ח'דאם, מי ששימש סגן נשיא סוריה ושר החוץ, היה למעשה המקורב ביותר לחאפז אל-אסד והפך לאחד ממובילי המחאה נגד בנו בשאר, הריאיון עורר סערה בסוריה ובלבנון עקב היותו בכיר ממשל סורי לשעבר שהתראיין לתקשורת של מדינת אויב[7].
- חשיפה של הכתב שי גל של שורת מקרי הדרת נשים בעיר בית שמש, ובראשם תיעוד חששה של הילדה נעמה מרגוליס בת ה-8, תושבת העיר, לשוב מבית הספר לביתה לאחר שבעבר חרדים קיצוניים ירקו עליה וקיללו אותה משום שלא הייתה לבושה באופן מספיק צנוע, לדעתם[8]. הכתבה הובילה למחאה ציבורית נרחבת[9][10].
- חשיפת שורת הטרדות מיניות לכאורה שנעשו על ידי תת-אלוף שי אלבז, המועמד לתפקיד מפקד חיל הים ומפקד שייטת 13 בעבר. אלבז סיים את דרכו ופרש מצה"ל בעקבות הפרסומים[11].
- ריאיון עם יונה אברושמי, רוצחו של פעיל שלום עכשיו אמיל גרינצווייג. במהלך הריאיון הצדיק אברושמי את מעשיו וכינה את המפגינים נגד הממשלה במשבר הקורונה "חיידקים" ואמר שגם אחד מהם ירצח[12].
נעימת הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנות ה-90, נעימת הפתיחה והסגירה של התוכנית הייתה Newsday של ריצ'רד מייהיל, אשר שימשה שנים לאחר מכן כפתיח לתוכנית "הסיפור שלי" ששודרה בערוץ 10.
- בין השנים 1997 - 2000 נעימת הפתיחה של התוכנית הייתה Reporter של מוריא מונרו מתוך הדיסק "News Media 2".
- בין התאריכים יוני - אוקטובר 2000 התוכנית השתמשה, ככל הנראה בשוגג, במנגינה של חדשות ערוץ 4 הבריטי שנכתבה על ידי אלאן הוקשאו, ללא אישור הערוץ. כעבור ימים ספורים, הנעימה הוחלפה בנעימה הנוכחית כאשר דן שילון התחיל להגיש את התוכנית.
מגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם המגיש/ה | התוכנית הראשונה | התוכנית האחרונה | הערות |
|---|---|---|---|
| עמנואל רוזן | 18 באוגוסט 1995 | 6 באוקטובר 2000 | הגיש בזוגיות לצידם של גדי סוקניק ואשרת קוטלר ולעיתים הגיש לבדו. בשנת 2000 הפך לפרשן של התוכנית |
| גדי סוקניק | 9 באוקטובר 1998 | הגישו בזוגיות לצידו של עמנואל רוזן ולעיתים הגישו לבדם | |
| אשרת קוטלר | 16 באוקטובר 1998 | 22 בספטמבר 2000 | |
| דן שילון | 13 באוקטובר 2000 | 13 ביולי 2001 | הגישו לבדם |
| אהרן ברנע | 20 ביולי 2001 | 18 בינואר 2008 | |
| יאיר לפיד | 25 בינואר 2008 | 6 בינואר 2012 | |
| דני קושמרו | 13 בינואר 2012 | הווה | מגיש לבדו |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אולפן שישי", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- לי-אור אברבך, דני זוקו של העיתונות, באתר nrg, 28 במרץ 2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמילי גרינצווייג, פנחס וולף ודוד אברהם, יאיר לפיד פורש מ"אולפן שישי", ייכנס לפוליטיקה, באתר וואלה!, 08 בינואר 2012
- ^ נתיב נחמני, סערת "מסמך גלנט": אייל ארד התלונן במשטרה, באתר nrg, 8 באוגוסט 2010
- ^ אלי סניור ואביעד גליקמן, מחשבים הוחרמו, על אחד מהם היה מסמך גלנט, באתר ynet, 17 באוגוסט 2010
- ^ חנן גרינברג, "מסמך גלנט": הקרב החדש של האלוף, באתר ynet, 7 באוגוסט 2010
- ^ זאב אבן חן שאיבד את בתו באסון הכרמל: "נתניהו הוא שקרן ופחדן", באתר מאקו, 10 בדצמבר 2010
- ^ ריאיון בלעדי עם בן לאדן הבן: "לא יודע אם אבא חי", באתר מאקו, 24 במרץ 2011
- ^ סערה בעולם הערבי בעקבות הריאיון עם סגן נשיא סוריה לשעבר, באתר מאקו, 14 במאי 2011
- ^ בית שמש: יורקים על תלמידת כיתה ג' ש"לבושה לא צנוע", באתר מאקו, 23 בדצמבר 2011
- ^ ניר יהב, אלפים הפגינו בבית שמש: "יריקה על ילדה - כמו על כולנו", באתר וואלה!, 28 בדצמבר 2011
- ^ ynet, הפגנה: "בית שמש לא תהיה טהרן", באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2011
- ^ טל לב רם, תא"ל שי אלבז יסיים את תפקידו בצה"ל לאור תחקיר לפיו הטריד מינית, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2019
- ^ אריק בנדר, סערת הריאיון עם יונה אברושמי: "אלה דברי הסתה, פשוט מפחיד", באתר מעריב אונליין, 8 באוגוסט 2020