אולף החמישי, מלך נורווגיה

אולף החמישי, מלך נורווגיה
Olav V
לידה	2 ביולי 1903; בית סאנדרינגהאם, הממלכה המאוחדת
פטירה	17 בינואר 1991 (בגיל 87); אוסלו, נורווגיה
שם מלא	אלכסנדר אדווארד כריסטיאן פרדריק
שם לידה	Alexander Edward Christian Frederik
מדינה	נורווגיה
מקום קבורה	טירת אקרשהוס, אוסלו, נורווגיה
השכלה	בייליול קולג'; האקדמיה הצבאית הנורווגית ;
בת זוג	מרתה, נסיכת שוודיה
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
תואר	מלך נורווגיה
אב	הוקון השביעי, מלך נורווגיה
אם	הנסיכה מוד מוויילס
צאצאים	רגנהילד ; אסטריד ; האראלד
	האתר הרשמי
	21 בספטמבר 1957 – 17 בינואר 1991; (33 שנים)
	→ הוקון השביעי האראלד החמישי ←
פרסים והוקרה
	השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1955); מדליית הולמנקולן (1968); פרס הפליטים ננסן (1961); הצלב הגדול של מסדר האמבט (1946); המסדר המלכותי של השרפים (1926); מסדר הפיל (1921); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (4 באוקטובר 1926); אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; מסדר החרצית עם צווארון; הצלב הגדול של המסדר הצבאי של אביש; הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש; אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; מסדר המושיע; מדליה לציון 2500 שנה להקמת האימפריה האיראנית; מסדר דנבורג; Grand Cross of the Order of the Liberator General San Martín; צלב גדול של לגיון הכבוד; צלב המלחמה; אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי; מפקד ראשי בלגיון ההצטיינות; אביר במסדר גיזת הזהב; צלב המלחמה 1939-1945; אביר הבירית; מדליית המלחמה (נורווגיה); עיטור הכוכב של רומניה; מסדר הוורד; מסדר אולף הקדוש; לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת לגיונר; המדליה הצבאית הצרפתית; מסדר הדרדר ;

אולף החמישי, מלך נורווגיה (נורווגית: Olav V;‏ 2 ביולי 1903 – 17 בינואר 1991) היה מלך נורווגיה מ-1957 עד למותו ב-1991.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולף נולד בשנת 1903 בבריטניה לנסיך קרל, בן למשפחת המלוכה של דנמרק (מלך נורווגיה העתידי) ולנסיכה מוד מוויילס (בתו של אדוארד השביעי מלך הממלכה המאוחדת). כאשר נולד הוא קיבל את השם אלכסנדר אדווארד כריסטיאן פרדריק, נסיך דנמרק. הוא קיבל את השם אולף, על שם אולף השני, מלך דנמרק, כאשר אביו הומלך כמלך נורווגיה בשנת 1905.

אחרי פירוק האיחוד השוודי-נורווגי בשנת 1905 הוקמה על ידי הממשלה הנורווגית ועדה, שתפקידה היה לחפש מועמד מתאים לשמש כמלך נורווגיה העצמאית הראשון בעידן המודרני. אביו של אלכסנדר, הנסיך קרל סומן כמועמד המוביל בזכות קשרי הדם שלו למלכי נורווגיה בעבר, העובדה שהיה לו בן שיוכל לשמש כיורש, וקשרי המשפחה שלו עם בית המלוכה הבריטי, שיכולים היו להיות לתועלת למדינה הצעירה.

הנסיך התנה את הסכמתו לשמש כמלך נורווגיה בעריכת משאל עם שבו יאושר המשך קיומה של מונרכיה בנורווגיה העצמאית, ויידחה הרעיון להפוך את המדינה לרפובליקה. לאחר שמוסד המונרכיה זכה לתמיכה של 79% מהבוחרים, הוכתר קרל רשמית כמלך נורווגיה ב-22 ביוני 1906. הוא בחר את השם הוקון, שמם של שישה ממלכי נורווגיה העצמאית בימי הביניים. אלכסנדר בן השנתיים הפך ליורש העצר וקיבל את השם אולף.

אולף היה בן המלוכה הראשון אשר גדל בנורווגיה מאז ימי הביניים. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הנורווגית ב-1924. והמשיך את לימודי תורת המשפט וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.

אולף היה ספורטאי מצטיין, הוא היה קופץ סקי ושייט. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכה עם הצוות הנורווגי במדליית זהב בשיט יאכטה 6 מטר.

אולף נישא בשנת 1929 לבת דודתו, הנסיכה מרתה, בת למשפחת המלוכה של שוודיה. לזוג נולדו בן האראלד (מלך נורווגיה מאז 1991), ושתי בנות: רגנהילד ואסטריד. במהלך מלחמת העולם השנייה התגוררו רעייתו מרתה והילדים כפליטים בוושינגטון הבירה, שם התיידדה מרתה עם פרנקלין דלאנו רוזוולט. מרתה מתה בשנת 1954 ולא זכתה לחזות בהמלכתו של בעלה.

במהלך מלחמת העולם השנייה התייצב אולף לצד אביו בהתנגדות לכיבוש הנאצי של נורווגיה. על אף ההתנגדות הרבה לכיבוש הנאצי, בעקבות החלשות הכוחות הנורווגים נאלצו לבסוף המלך והממשלה להתפנות לבריטניה, שם הקימו ממשלה גולה בלונדון. כאשר הממשלה והמלך החליטו על המעבר לבריטניה הציע אולף להישאר בנורווגיה עם העם הנורווגי אך הצעתו לא התקבלה. בתור יורש-העצר הוא קיבל הכשרה צבאית נרחבת וזכה לכבוד רב משאר מנהיגי נורווגיה על הידע ומיומנויות ההנהגה שלו. הוא מונה כשר ההגנה הנורווגי ב-1944 והוביל את פרוק הנשק של הנאצים בתום מלחמת העולם השנייה.

מלך נורווגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולף הומלך בשנת 1957 (לאחר מות אביו, הוקון השביעי). הוא נחשב כ"מלך העם" וזכה לפופולריות רבה בקרב העם הנורווגי. בשנת 1974, בעת משבר האנרגיה, ויתר על השימוש ברכבו ונסע באוטובוס^[1].

במהלך קיץ 1990, אולף סבל מבעיות לב, אך התאושש מעט לקראת חג המולד. בראיון אשר נערך עם בנו האראלד החמישי הועלתה האפשרות כי ייתכן והוא עבר טראומה גדולה עם היוודע על פרוץ מלחמת המפרץ ב-17 בינואר 1991. הוא התמוטט ביום זה ומת בערב. בנו טען כי אולף חווה מחדש את אירועי מלחמת העולם השנייה, והאמין כנראה כי מלחמת המפרץ תביא עימה מלחמת עולם שלישית.

בנו של אולף, האראלד החמישי הומלך במקומו בשנת 1991.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקרא חוף הנסיך אולף בארץ המלכה מוד שבאנטארקטיקה.
גם תיאטרון רמת גן נקרא על שמו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 הוקרנה הסדרה מרתה ופרנקלין. הסדרה מתארת את התמודדות נורווגיה עם הפלישה הגרמנית לנורווגיה והתמודדתו של האקון השביעי מלך נורווגיה (סרן פילמרק), אולף יורש העצר (טוביאס סנטלמן) ורעייתו, הנסיכה מרתה (סופיה הלין). הסדרה מתמקדת בנסיכה מרתה, שנאלצת להימלט עם שלושת ילדיה לשוודיה שם מולך דודה גוסטב החמישי. היחסים עם משפחתה בשוודיה מורכבים והיא נאלצת לעזוב לארצות הברית שם מארחים אותה נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט (קייל מקלכלן) ורעייתו אלינור (הארייט סנסום האריס).