אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משחקי האולימפיאדה ה-XXXI
סמליל אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
סמליל אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
סמליל אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
עיר מארחת ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינות משתתפות 207
ספורטאים משתתפים 10,293
תחרויות 306 ב-32 ענפי ספורט
טקס הפתיחה 5 באוגוסט 2016
טקס הנעילה 21 באוגוסט 2016
נפתח רשמית על ידי מישל טמר
(נשיא ברזיל בפועל)
השביע את המשתתפים רוברט שיידט
הדליק את הלפיד האולימפי ונדרליי דה לימה
האצטדיון הראשי מרקנה
המתחמים האולימפיים ברחבי העיר

המשחקים האולימפיים של קיץ 2016 - האולימפיאדה ה-31 בעת החדשה נערכו בין 5 באוגוסט ל-21 באוגוסט 2016 בריו דה ז'ניירו שבברזיל. אירוח המשחקים בריו נקבע בהחלטת הקונגרס האולימפי ה-13, וריו היא העיר הראשונה בדרום אמריקה שאירחה את המשחקים האולימפיים. בנוסף, הייתה זו הפעם השלישית בהיסטוריה בה התקיימו המשחקים האולימפיים בחצי הכדור הדרומי[1], לאחר שני משחקים אולימפיים שהתקיימו באוסטרליה.

המשחקים האולימפיים נפתחו כשנתיים לאחר שברזיל ארחה את מונדיאל 2014, שבו נערך משחק הגמר באצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו.

המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המכרז האולימפי 2016
ילדה מוסיפה את חתימתה למועמדתה של העיר ריו דה ז'ניירו כמארחת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (ינואר 2009)

שבע ערים עברו את השלב הראשון לאירוח המשחקים האולימפיים 2016 - ריו דה ז'ניירו (ברזיל), מדריד (ספרד), טוקיו (יפן), שיקגו (ארצות הברית), פראג (צ'כיה), באקו (אזרבייג'ן) ודוחה (קטר). ערים רבות הביעו עניין באירוח, אך ביטלו את הצעתן או שלא אושרו על ידי הוועד האולימפי. הוועד האולימפי ניקד כל עיר מבקשת על פי 11 קטגוריות שונות; יכולת כללית ויכולת מימון, אבטחה וביטחון, מתקני ספורט מתאימים (או לחלופין תוכניות בנייה מוצלחות), ניסיון קודם באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, תחבורה, דיור ומגורים, דעת קהל, תמיכת הציבור, תשתיות, תנאים ורמת הכפר האולימפי. העיר בעלת הניקוד הנמוך ביותר הייתה העיר באקו שזכתה בממוצע של 4.3 נקודות, לאחריה העיר פראג עם ממוצע של 5.3 נקודות, והאחרונה שניקודה היה נמוך מדי הייתה העיר דוחה שזכתה בממוצע של 6.9 נקודות, כך שריו דה ז'ניירו, שיקגו, מדריד וטוקיו דורגו כארבע הטובות ביותר והמשיכו להחלטה הסופית. את ההחלטה הסופית קיבל הוועד האולימפי ב-2 באוקטובר 2009, בפגישה בקופנהגן, דנמרק, כשרוב חברי הוועד האולימפי הצביעו (מלבד נשיא הוועד האולימפי, שבעת הנציגים השייכים למדינות המועמדות, שני נעדרים ונציג מושעה אחד). בסיבוב הראשון הובילה העיר מדריד (28 הצבעות), ולאחריה ריו (26 הצבעות) וטוקיו (22 הצבעות). שיקגו, שזכתה ל-18 הצבעות בלבד, נפסלה מהאירוח. בשלב השני ניצחה ריו (46 הצבעות), כשלאחריה מדריד (29 הצבעות). טוקיו זכתה ל-20 הצבעות בלבד והודחה.

השלב המכריע היה בין הערים ריו ומדריד, אך ריו דה ז'ניירו נבחרה ברוב קולות מובהק - 66 הצבעות לריו מול 32 הצבעות למדריד.

תוצאות המכרז לאולימפיאדת קיץ 2016[2]
עיר מדינה סיבוב 1 סיבוב 2 סיבוב 3
ריו דה ז'ניירו ברזילברזיל ברזיל 26 46 66
מדריד ספרדספרד ספרד 28 29 32
טוקיו יפןיפן יפן 22 20
שיקגו ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 18

לוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו לאולימפיאדה עוצב על ידי חברת Tatil הברזילאית. הלוגו שניתן לראות בו דימוי של שלוש צלליות אנושיות האוחזות ידיים בריקוד בצבעי הדגל הברזילאי, נועד לציין מסרים כגון גלובליות, אחדות, תשוקה, הישגיות ורוח אולימפית. ראשי הוועד האולימפי בברזיל ציינו בהקשר ללוגו את נושא התשוקה דרך ספורט ורצון להישגים, תשוקה של רוח "הקריוקה" ׁ(קיריוקה, כינוי לתושבי העיר ריו הילידים) ותשוקה ושינוי לעיר, למדינה ולעולם כולו. צלליתו של הסמל מדמה את הר הסוכר המפורסם שבעיר.

החידוש העיצובי בלוגו הוא היותו תלת־ממדי, ושילובו במקומות שונים בעיר כפסלים, אנימציות והקרנות לייזר. עבור הלוגו עוצב גם גופן ייחודי, שאמור לבטא את הערכים והמסרים שהוא נועד להעביר - מאפיינים של ריו 2016 ואנשיה, אותיות שנכתבו בקו אחד נמשך שנועד להביע תנועה של אתלטים, ומגוון עיקולים באותיות שנועדו לתאר חוסר רשמיות המושפעת משמחת החיים של העם הברזילאי"[3].

הכנות ופיתוח העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקציב הראשוני לאולימפיאדה בריו דה ז'ניירו היה כ-4.6 מיליארד דולר בלבד, זול משמעותית מאולימפיאדות קודמות וזאת בשל שימוש רב במתקנים קיימים, (כולל מבנים שהוכשרו למונדיאל ב-2014 ולמשחקים הפאן אמריקאיים שאירחה העיר ב-2007), ותכנון מבנים מודולריים זולים שחלקם יפורקו (למשל מרכז ספורט המים האולימפי וארנה דו פוטורו שתארח את משחקי הכדוריד) ולא יצירות פאר ארכיטקטוניות. אולם תקציב המשחקים בפועל נאמד בכ-11.9 מיליארד דולר. מלבד שיפוץ מתקני ספורט קיימים והקמת חדשים לאולימפיאדה וכן הקמת "הכפר האולימפי" הכולל 31 מגדלי דירות בגובה 17 קומות שיהפוך לאחר המשחקים לשכונת מגורים (למעט המתחרים בתחרויות השיט להם הוקצה שטח מגורים נפרד ליד אתר התחרויות), וכן מרכז התקשורת (שהוקם עבור המשחקים הפאן אמריקאים והורחב לקראת האולימפיאדה), מספר חדרי המלון בעיר הוגדל לכ-33,000 חדרים, אם כי זהו מספר נמוך בהרבה מערים אחרות שאירחו את המשחקים. כדי להוסיף חדרים נוספים הובטח כי יעגנו בנמל העיר מספר אוניות קרוז גדולות שיספקו חדרים נוספים לתיירים. כמו כן תושבים מקומיים מתפרנסים מהצעת חדרים ללינה בבתיהם.

טקס הפתיחה של האולימפיאדה

בנוסף בוצעו בריו הכנות נוספות לקראת האולימפיאדה בתחומי התחבורה. טרמינל 2 בנמל התעופה הבינלאומי ע"ש קרלוס אנטוניו ז'ובים הורחב מקיבולת של 17 מיליון נוסעים לשנה ל-30 מיליון וצפי ל-2.5 מיליון נוסעים ביום בימי האולימפיאדה, כולל בין השאר תוספת של 100,000 מ"ר בנויים, 100 חנויות ומסעדות חדשות בטרמינל 2 ותוספת 26 שערי עליה למטוסים. (טרמינל 1 הורחב עוד קודם לכן לקראת מונדיאל 2014). ההרחבה הושלמה בחודש מאי 2016. נמל התעופה הוא השני בגודלו בברזיל (לאחר סאו פאולו) והרביעי בגודלו בדרום אמריקה. העיר חנכה גם קו רכבת קלה באמצע 2016 שמחבר בין השכונות הסמוכות לנמל העיר ואזור מרכז העיר. גם הרכבת התחתית העירונית יצרה קו חדש, קו 4 המכונה גם הקו הצהוב וכולל 15 תחנות, המחבר בין שכונת איפנמה, הסמוכה לקופקבנה, והתחנה המרכזית שבה הכוללת קווי מטרו נוספים לכפר האולימפי בבארה דה טז'יוקה. הקו נחנך בתחילת אוגוסט, ממש עם פתיחת האולימפיאדה. לצד זאת שופרו תשתיות הכבישים והרכבות בעיר כדי לשפר את התנועה בזמן המשחקים. גם מחסני ציוד הוקמו במספר נקודות בעיר כמו אזור תחרויות השיט על החוף ושולי הכפר האולימפי.

ברחבי העיר גם נעשו פעולות מסוימות לשיקום אסתטי חלקי למשל בפאבלות בעיר וכן תוגברו כוחות הביטחון בעיר כדי לצמצם את הפשיעה המקומית (סכום ניכר מתקציב המשחקים הוקצה למימון כוחות הביטחון וכן ציודם בטכנולוגיות פיקוח שונות) וכן שופצו מספר אתרי תיירות מושכי קהל וכמו כן שופץ חלק מאזור הנמל הישן בעיר לקראת האולימפיאדה ונבנה בו מוזיאון מדע חדש בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה שנפתח בדצמבר 2015. כאמור גם נפתח באמצע 2016 קו רכבת קלה המחבר את הנמל לשכונות הסמוכות אליו. אך לא כל תוכניות ההרחבה ושדרוג אזור הנמל בוצעו לקראת האולימפיאדה והם צפויים להתבצע בהדרגה בשנים שלאחר האולימפיאדה. גם סלילת קו הרכבת הבינעירונית המהירה בין ריו דה ז'ניירו לסאו פאולו נדחתה והשלמתו לא צפויה לפני 2020. ביקורת חמורה הוטלה על חוסר הטיפול בשפכים המזהמים באזורי תחרויות השיט במפרץ גואנברה ובמיוחד באגם רודריגו דה פרייטס, למרות ההתחייבויות המוקדמות (פחות מ-20 אחוז מהשפכים טופלו). ליקויי בנייה ואיכות הגימור התגלו גם בבנייני הכפר האולימפי דבר שנחשף פחות משבועיים מתחילת המשחקים כשמשלחות הספורטאים הראשונות הגיעו לכפר וצוותי התחזוקה נקראו לעבודות אינטנסיביות לטפל בהם.

מעבר של הלפיד האולימפי בבריכה

כחודשיים וחצי לפני תחילת המשחקים האולימפיים, 150 מומחים, אקדמאים ומדענים פרסמו קריאה דרמטית לדחות את האולימפיאדה או להעביר אותה מברזיל למקום אחר, בגלל נגיף זיקה. לדבריהם, קיום האולימפיאדה שם הוא מעשה בלתי אחראי, שעלול להביא להתפשטות הזיקה ברחבי העולם[4]. בתשובה הודיע ארגון הבריאות העולמי כי "ביטול או שינוי המקום של האולימפיאדה לא ישפיע באופן משמעותי על ההתפשטות הבינלאומית של הנגיף". עם זאת, האזהרה לנשים הרות להימנע מביקור באזורים שבהם דווח על מקרי הדבקה בנגיף, שהוכרז מצב חירום בינלאומי בחודש פברואר, נותרה על כנה[5].

כחודשיים לפני תחילת המשחקים האולימפיים, משבר פיננסי קשה עמד בפתחה של העיר המארחת. מושל ריו דה ז'ניירו הכריז על מצב חירום כלכלי בעיר המארחת. נשיאה בפועל של ברזיל, מישל טמר, אמר כי הממשלה תעזור בכיסוי החובות[6]. אף על פי שעלות אירוח האולימפיאדה בריו זולה משמעותית מהאולימפיאדות הקודמות (כ-4.6 מיליארד דולר בסה"כ) עדיין נוצרה מחאה מקומית על כך שהכספים המושקעים במתקנים באים על חשבון השקעה בתשתיות העירוניות המוזנחות.

הלפיד האולימפי הודלק במקדש הרה כ-90 יום לפני תחילת המשחקים עצמם, והגיע לברזיל ב-3 במאי 2016. בימים שעד טקס פתיחת האולימפיאדה נשאו אותו כ-12,000 משתתפים[7].

מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אתרי אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

מתקני הספורט באולימפיאדה היו מפוזרים במספר חלקים בעיר באזור הצפון מזרחי הדרום מזרחי ומרכז העיר.

קומפלקס הספורט העירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומפלקס הספורט ממבט על

בקומפלקס הספורט העירוני שנבנה ברובע בארה דה טז'יוקה, שנמצא ליד חוף האוקיינוס האטלנטי בדרום מערב העיר. רובם בספורט סיטי קומפלקס סנטר שמכונה גם בארה אולימפיק פארק והפך לאחר האולימפיאדה לפארק עירוני הכולל אתר הופעות ומתקני לונה פארק:

גם הכפר האולימפי המשמש למגורי ספורטאים ומאמנים הוקם סמוך למרכז הכנסים ריוסנטרו הסמוך לקומפלקס הספורט. גם מרכז התקשורת הוקם בשולי קומפלקס הספורט בריוסנטרו. רכבת תחתית חדשה וכן כבישים מחברים את קומפלקס הספורט לחלקים אחרים בעיר.

שכונת דאודורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון אולימפיק ווייט-ווטר

מתקני הספורט בצפון מערב העיר.

מתחם המרקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון המרקנה, מימין, והמרקנזיניו
אנז'ניאו

מתקני הספורט באזור צפון מרכז העיר.

אזור חופי הקופקבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקני הספורט באזור דרום מזרח העיר.

מתחמים נוספים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נבנו גם הכפר האולימפי לספורטאים הכולל 31 מגדלים בגובה 17 קומות ובהם 3,604 יחידות דיור שיועדו לכ-18,000 ספורטאים ומאמנים לצד טיילת חוף המעוטרת בתעלות נוי ופארק שכונתי עם מתקני ספורטק, אולמות זמניים ששימשו לצרכים שונים כגון מחסני ציוד, חדרי אוכל גדולים לספורטאים, חדרי כושר ועוד והוא סמוך לריוסנטרו. בכפר הוצבה לראשונה מטעם הוועד האולימפי הבינלאומי אנדרטת "אבן הזיכרון" לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שבעתיד תוצב בכפרים האולימפיים הבאים בערים שיארחו את האולימפיאדה. הורחב גם מרכז תקשורת בריוסנטרו שהוקם לקראת המשחקים הפאן אמריקאיים ב-2007. מרכז התקשורת הוא מקבץ מבנים בגובה 75 מטרים בגובה 24 קומות (שיוסב לאחר המשחקים לקומפלקס משרדים מעל שדרת חנויות ומסעדות וכן מלון) ששולב עם מלון המשמש למגורי העיתונאים והוא נמצא ליד הכפר האולימפי וקומפלקס מתקני הספורט בבארה דה טז'יוקה. כן הוכשר חוף אולימפי לתיירים המבקרים המעוטר בסמלי הטבעות האולימפיות וסמלי אולימפיאדת ריו ומציע פעילויות תרבות ואטרקציות שונות לתיירים.

מתקנים בערים אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לאצטדיון המרקנה שבריו דה ז'ניירו שאירח את גמר טורניר הכדורגל האולימפי וכן אצטדיון אנז'ניאו שאירח חלק מהמשחקים, נערך טורניר הכדורגל האולימפי גם באצטדיונים מחוץ לעיר: הלאומי בברזיליה, ארנה פונטה נובה בסלבדור, מינייראו בבלו הוריזונטה, ארנה אמזוניה במנאוס וארנה קורינתיאנס בסאו פאולו.

תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים האולימפיים ב-2016 נערכו תחרויות ב-32 ענפי ספורט שונים. על-פי החלטתו של הוועד האולימפי הבינלאומי מ-9 באוקטובר 2009, במשחקים אולימפיים אלה התקיימו לראשונה תחרויות בגולף וברוגבי שביעיות.

לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השעות הן לפי שעון ברזיליה (UTC - 3)
טפ טקס הפתיחה תחרות 1 גמרים מר מופע ראווה טנ טקס הנעילה
אוגוסט 3
ד'
4
ה'
5
ו'
6
ש'
7
א'
8
ב'
9
ג'
10
ד'
11
ה'
12
ו'
13
ש'
14
א'
15
ב'
16
ג'
17
ד'
18
ה'
19
ו'
20
ש'
21
א'
גמרים בענף
טקסים טפ טנ
קשתות 1 1 1 1 4
אתלטיקה 3 5 4 5 5 4 6 7 7 1 47
בדמינטון 1 1 2 1 5
כדורסל 1 1 2
איגרוף 1 1 1 1 1 1 3 4 13
קאנו/קיאק סלאלום 1 1 2 16
ספרינט 4 4 4
אופניים אופני כביש 1 1 2 18
אופני מסלול 1 2 2 1 1 3
BMX 2
אופני הרים 1 1
קפיצה למים 1 1 1 1 1 1 1 1 8
רכיבה 2 1 1 1 1 6
סיף 1 1 1 1 2 1 1 1 1 10
הוקי שדה 1 1 2
כדורגל 1 1 2
גולף 1 1 2
התעמלות מכשירים 1 1 1 1 4 3 3 מר 18
אומנותית 1 1
טרמפולינה 1 1
כדוריד 1 1 2
ג'ודו 2 2 2 2 2 2 2 14
קרב חמש מודרני 1 1 2
חתירה 2 4 4 4 14
רוגבי 1 1 2
שיט 2 2 2 2 2 10
קליעה 2 2 2 1 2 1 2 2 1 15
שחייה 4 4 4 4 4 4 4 4 1 1 34
שחייה צורנית 1 1 2
טניס שולחן 1 1 1 1 4
טאקוונדו 2 2 2 2 8
טניס 1 1 3 5
טריאתלון 1 1 2
כדורעף כדורעף חופים 1 1 4
אולמות 1 1
כדורמים 1 1 2
הרמת משקולות 1 2 2 2 2 2 1 1 1 1 15
היאבקות 2 2 2 3 3 2 2 2 18
סה"כ גמרים ביום 12 14 14 15 20 19 24 21 22 17 25 16 23 22 30 12 306
סה"כ גמרים שנערכו 12 26 40 55 75 94 118 139 161 178 203 219 242 264 294 306
אוגוסט 3
ד'
4
ה'
5
ו'
6
ש'
7
א'
8
ב'
9
ג'
10
ד'
11
ה'
12
ו'
13
ש'
14
א'
15
ב'
16
ג'
17
ד'
18
ה'
19
ו'
20
ש'
21
א'
גמרים

בענף


טבלת מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדליות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו
ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 46 37 38 121
2 בריטניהבריטניה בריטניה 27 23 17 67
3 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 26 18 26 70
4 רוסיהרוסיה רוסיה 19 18 19 56
5 גרמניהגרמניה גרמניה 17 10 15 42
6 יפןיפן יפן 12 8 21 41
7 צרפתצרפת צרפת 10 18 14 42
8 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 9 3 9 21
9 איטליהאיטליה איטליה 8 12 8 28
10 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 8 11 10 29
11 הולנדהולנד הולנד 8 7 4 19
12 הונגריההונגריה הונגריה 8 3 4 15
13 ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 7 6 6 19
14 ספרדספרד ספרד 7 4 6 17
15 קניהקניה קניה 6 6 1 13
16 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 6 3 2 11
17 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 5 3 2 10
18 קובהקובה קובה 5 2 4 11
19 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 4 9 5 18
20 קנדהקנדה קנדה 4 3 15 22
21 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 4 2 7 13
22 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 3 5 9 17
23 קולומביהקולומביה קולומביה 3 2 3 8
24 שווייץשווייץ שווייץ 3 2 2 7
25 איראןאיראן איראן 3 1 4 8
26 יווןיוון יוון 3 1 2 6
27 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 3 1 0 4
28 דנמרקדנמרק דנמרק 2 6 7 15
29 שוודיהשוודיה שוודיה 2 6 3 11
30 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 2 6 2 10
31 אוקראינהאוקראינה אוקראינה 2 5 4 11
32 סרביהסרביה סרביה 2 4 2 8
33 פוליןפולין פולין 2 3 6 11
34 קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 2 3 2 7
35 בלגיהבלגיה בלגיה 2 2 2 6
תאילנדתאילנד תאילנד 2 2 2 6
37 סלובקיהסלובקיה סלובקיה 2 2 0 4
38 גאורגיהגאורגיה גאורגיה 2 1 4 7
39 אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 1 7 10 18
40 בלארוסבלארוס בלארוס 1 4 4 9
41 טורקיהטורקיה טורקיה 1 3 4 8
42 ארמניהארמניה ארמניה 1 3 0 4
43 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 1 2 7 10
44 אתיופיהאתיופיה אתיופיה 1 2 5 8
45 סלובניהסלובניה סלובניה 1 2 1 4
46 אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 1 2 0 3
47 רומניהרומניה רומניה 1 1 3 5
48 בחרייןבחריין בחריין 1 1 0 2
וייטנאםוייטנאם וייטנאם 1 1 0 2
50 טאיפיי הסיניתטאיפיי הסינית הרפובליקה הסינית 1 0 2 3
51 איי בהאמהאיי בהאמה איי בהאמה 1 0 1 2
חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב 1 0 1 2
הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי משתתפים עצמאיים 1 0 1 2
54 פיג'יפיג'י פיג'י 1 0 0 1
ירדןירדן ירדן 1 0 0 1
קוסובוקוסובו קוסובו 1 0 0 1
פוארטו ריקופוארטו ריקו פוארטו ריקו 1 0 0 1
סינגפורסינגפור סינגפור 1 0 0 1
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן 1 0 0 1
60 מלזיהמלזיה מלזיה 0 4 1 5
61 מקסיקומקסיקו מקסיקו 0 3 2 5
62 אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה 0 2 0 2
אירלנדאירלנד אירלנד 0 2 0 2
64 ליטאליטא ליטא 0 1 3 4
65 בולגריהבולגריה בולגריה 0 1 2 3
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 1 2 3
67 הודוהודו הודו 0 1 1 2
מונגוליהמונגוליה מונגוליה 0 1 1 2
69 בורונדיבורונדי בורונדי 0 1 0 1
גרנדה (מדינה)גרנדה (מדינה) גרנדה 0 1 0 1
ניז'רניז'ר ניז'ר 0 1 0 1
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 0 1 0 1
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר 0 1 0 1
74 נורווגיהנורווגיה נורווגיה 0 0 4 4
75 מצריםמצרים מצרים 0 0 3 3
תוניסיהתוניסיה תוניסיה 0 0 3 3
77 ישראלישראל ישראל 0 0 2 2
78 אוסטריהאוסטריה אוסטריה 0 0 1 1
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית 0 0 1 1
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 0 0 1 1
פינלנדפינלנד פינלנד 0 0 1 1
מרוקומרוקו מרוקו 0 0 1 1
מולדובהמולדובה מולדובה 0 0 1 1
ניגריהניגריה ניגריה 0 0 1 1
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 0 0 1 1
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו 0 0 1 1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 0 0 1 1
סך הכל (87 מדינות) 307 307 360 974


ענפי האולימפיאדה ותוצאותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 6 4 2 12
2 הולנדהולנד הולנד 2 3 1 6
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2 3 0 5
סך הכל (21 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 6 4 2 12
2 הולנדהולנד הולנד 2 3 1 6
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2 3 0 5
4 שווייץשווייץ שווייץ 2 0 0 2
5 שוודיהשוודיה שוודיה 1 1 0 2
6 בלגיהבלגיה בלגיה 1 0 1 2
קולומביהקולומביה קולומביה 1 0 1 2
גרמניהגרמניה גרמניה 1 0 1 2
איטליהאיטליה איטליה 1 0 1 2
10 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 1 0 0 1
11 רוסיהרוסיה רוסיה 0 2 1 3
12 דנמרקדנמרק דנמרק 0 1 2 3
13 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 1 1 2
פוליןפולין פולין 0 1 1 2
15 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 0 1 0 1
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0 1 0 1
17 קנדהקנדה קנדה 0 0 2 2
18 ספרדספרד ספרד 0 0 1 1
צרפתצרפת צרפת 0 0 1 1
מלזיהמלזיה מלזיה 0 0 1 1
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 0 1 1
סך הכל (21 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

במהלך מרוץ אופני כביש לנשים, אנמיק ואן ולוטן (הולנדהולנד הולנד) שהובילה במרוץ 12 ק"מ לסיומו, איבדה שליטה על האופניים שלה התנגשה בעץ ונפצעה קשה עם שלושה שברים בעמוד השדרה וזעזוע מוח[9].

איגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 3 2 2 7
2 קובהקובה קובה 3 0 3 6
3 צרפתצרפת צרפת 2 2 2 6
סך הכל (19 מדינות) 13 13 26 52
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 3 2 2 7
2 קובהקובה קובה 3 0 3 6
3 צרפתצרפת צרפת 2 2 2 6
4 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 1 2 2 5
5 רוסיהרוסיה רוסיה 1 1 3 5
6 בריטניהבריטניה בריטניה 1 1 1 3
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1 1 1 3
8 ברזילברזיל ברזיל המארחת 1 0 0 1
9 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 0 1 3 4
10 אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 0 1 1 2
קולומביהקולומביה קולומביה 0 1 1 2
12 הולנדהולנד הולנד 0 1 0 1
13 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 0 0 1 1
פינלנדפינלנד פינלנד 0 0 1 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 0 1 1
מרוקומרוקו מרוקו 0 0 1 1
מקסיקומקסיקו מקסיקו 0 0 1 1
מונגוליהמונגוליה מונגוליה 0 0 1 1
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 0 1 1
סך הכל (19 מדינות) 13 13 26 52
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 13 10 9 32
2 קניהקניה קניה 6 6 1 13
3 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 6 3 2 11
סך הכל (42 מדינות) 47 47 47 141
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 13 10 9 32
2 קניהקניה קניה 6 6 1 13
3 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 6 3 2 11
4 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 2 2 2 6
5 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 2 2 0 4
6 בריטניהבריטניה בריטניה 2 1 4 7
7 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 2 0 1 3
גרמניהגרמניה גרמניה 2 0 1 3
9 אתיופיהאתיופיה אתיופיה 1 2 5 8
10 קנדהקנדה קנדה 1 1 4 6
11 פוליןפולין פולין 1 1 1 3
12 בחרייןבחריין בחריין 1 1 0 2
ספרדספרד ספרד 1 1 0 2
14 איי בהאמהאיי בהאמה איי בהאמה 1 0 1 2
15 בלגיהבלגיה בלגיה 1 0 0 1
ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 1 0 0 1
קולומביהקולומביה קולומביה 1 0 0 1
יווןיוון יוון 1 0 0 1
סלובקיהסלובקיה סלובקיה 1 0 0 1
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן 1 0 0 1
21 צרפתצרפת צרפת 0 3 3 6
22 אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה 0 2 0 2
23 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0 1 3 4
24 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 1 1 2
יפןיפן יפן 0 1 1 2
26 בורונדיבורונדי בורונדי 0 1 0 1
בלארוסבלארוס בלארוס 0 1 0 1
בולגריהבולגריה בולגריה 0 1 0 1
דנמרקדנמרק דנמרק 0 1 0 1
גרנדה (מדינה)גרנדה (מדינה) גרנדה 0 1 0 1
מקסיקומקסיקו מקסיקו 0 1 0 1
הולנדהולנד הולנד 0 1 0 1
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר 0 1 0 1
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 1 0 1
35 קובהקובה קובה 0 0 1 1
צ'כיהצ'כיה צ'כיה 0 0 1 1
הונגריההונגריה הונגריה 0 0 1 1
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 0 0 1 1
סרביהסרביה סרביה 0 0 1 1
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו 0 0 1 1
טורקיהטורקיה טורקיה 0 0 1 1
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 0 0 1 1
סך הכל (42 מדינות) 47 47 47 141
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

האתלטיות הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתלטים הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסיין בולט (ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה) זכה ב-3 מדליות זהב אישיות בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר, והוא האתלט הראשון בהיסטוריה שזוכה שלוש פעמים רצופות ב-3 מדליות זהב ובסך הכל צבר 9 מדליות אולימפיות.
  • מו פארח (בריטניהבריטניה בריטניה) זכה ב-2 מדליות זהב אישיות בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר

שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2016 הוחלט סופית על ידי ההתאחדות הבינלאומית באתלטיקה כי אתלטי רוסיה, שדורגו במקום שני הכללי בתחרויות האתלטיקה, אחרי ארצות הברית בלונדון 2012 (זכו ב-8 מדליות זהב ו-18 מדליות בסך הכל), לא ישתתפו במשחקים האולימפיים, בכפוף לאישור ההחלטה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, בעקבות דו"ח הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט שקבע כי רוסיה נהגה באופן שיטתי לאמרץ את ספורטאיה[10]. ביולי החליט הוועד כי התאחדות כל ענף אולימפי תקבע אם ספורטאיה יוכלו להשתתף, ובכך אישר את ההחלטה לגבי האתלטים[11].

ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 יפןיפן יפן 3 1 8 12
2 צרפתצרפת צרפת 2 2 1 5
3 רוסיהרוסיה רוסיה 2 0 1 3
סך הכל (26 מדינות) 14 14 28 56
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 יפןיפן יפן 3 1 8 12
2 צרפתצרפת צרפת 2 2 1 5
3 רוסיהרוסיה רוסיה 2 0 1 3
4 איטליהאיטליה איטליה 1 1 0 2
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1 1 0 2
6 ברזילברזיל ברזיל המארחת 1 0 2 3
7 סלובניהסלובניה סלובניה 1 0 1 2
8 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 1 0 0 1
צ'כיהצ'כיה צ'כיה 1 0 0 1
קוסובוקוסובו קוסובו 1 0 0 1
11 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 0 2 1 3
12 אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 0 2 0 2
13 גאורגיהגאורגיה גאורגיה 0 1 1 2
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 0 1 1 2
15 קולומביהקולומביה קולומביה 0 1 0 1
קובהקובה קובה 0 1 0 1
מונגוליהמונגוליה מונגוליה 0 1 0 1
18 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 0 0 2 2
ישראלישראל ישראל 0 0 2 2
אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 0 0 2 2
21 בלגיהבלגיה בלגיה 0 0 1 1
בריטניהבריטניה בריטניה 0 0 1 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 0 1 1
הולנדהולנד הולנד 0 0 1 1
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 0 0 1 1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 0 0 1 1
סך הכל (26 מדינות) 14 14 28 56
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
ערך מורחב – ג'ודו באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

יפןיפן יפן צברה בתחריות הג'ודו את מירב המדליות, 12 בסך הכל ואת מירב מדליות הזהב, 3 בסך הכל ודורגה ראשונה בענף זה.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקי שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
בריטניהבריטניה בריטניה
הולנדהולנד הולנד
גרמניהגרמניה גרמניה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
בלגיהבלגיה בלגיה
גרמניהגרמניה גרמניה

היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 רוסיהרוסיה רוסיה 4 3 2 9
2 יפןיפן יפן 4 3 0 7
3 קובהקובה קובה 2 1 0 3
סך הכל (27 מדינות) 18 18 36 72
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 רוסיהרוסיה רוסיה 4 3 2 9
2 יפןיפן יפן 4 3 0 7
3 קובהקובה קובה 2 1 0 3
4 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2 0 1 3
5 טורקיהטורקיה טורקיה 1 2 2 5
6 איראןאיראן איראן 1 1 3 5
7 ארמניהארמניה ארמניה 1 1 0 2
8 גאורגיהגאורגיה גאורגיה 1 0 2 3
9 קנדהקנדה קנדה 1 0 0 1
סרביהסרביה סרביה 1 0 0 1
11 אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 0 3 6 9
12 בלארוסבלארוס בלארוס 0 1 2 3
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 0 1 2 3
14 דנמרקדנמרק דנמרק 0 1 0 1
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 0 1 0 1
16 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 0 0 3 3
17 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 0 0 2 2
שוודיהשוודיה שוודיה 0 0 2 2
19 בולגריהבולגריה בולגריה 0 0 1 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 0 1 1
הודוהודו הודו 0 0 1 1
איטליהאיטליה איטליה 0 0 1 1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 0 0 1 1
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 0 0 1 1
פוליןפולין פולין 0 0 1 1
רומניהרומניה רומניה 0 0 1 1
תוניסיהתוניסיה תוניסיה 0 0 1 1
סך הכל (27 מדינות) 18 18 36 72
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

רוסיה (רוסיהרוסיה) זכתה ב-9 מדליות (4 זהב, 3 כסף ו-2 ארד) לפני יפן (יפןיפן) שזכתה ב-7 מדליות (4 זהב, 3 כסף). כל מדליות הזהב של יפן הושגו בידי הנשים וכל מדליות הזהב של רוסיה הושגו בידי הגברים.

נשים (היאבקות חופשית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קאורי איצ'ו (יפןיפן יפן), הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה, בכל ענף ספורט שהוא, שזוכה בתואר אולימפי ארבע פעמים ברציפות.
  • סאורי יושידה (יפןיפן יפן), ששאפה אף היא לזכות בתואר האולימפי בפעם הרביעית ברציפות, הפסידה במפתיע להלן מארוליס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), שהיה בסך הכל ההפסד השלישי שלה בקריירה, ונאלצה להסתפק במדליית כסף.
גברים (היאבקות יוונית-רומית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמת משקולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 5 2 0 7
2 תאילנדתאילנד תאילנד 2 1 1 4
3 איראןאיראן איראן 2 0 0 2
סך הכל (21 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 5 2 0 7
2 תאילנדתאילנד תאילנד 2 1 1 4
3 איראןאיראן איראן 2 0 0 2
4 קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 1 3 0 4
5 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 1 1 3 5
6 קולומביהקולומביה קולומביה 1 0 1 2
גאורגיהגאורגיה גאורגיה 1 0 1 2
טאיפיי הסיניתטאיפיי הסינית הרפובליקה הסינית 1 0 1 2
9 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 1 0 0 1
10 ארמניהארמניה ארמניה 0 2 0 2
בלארוסבלארוס בלארוס 0 2 0 2
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 0 2 0 2
13 הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 0 1 0 1
טורקיהטורקיה טורקיה 0 1 0 1
15 מצריםמצרים מצרים 0 0 2 2
16 ספרדספרד ספרד 0 0 1 1
יפןיפן יפן 0 0 1 1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 0 0 1 1
ליטאליטא ליטא 0 0 1 1
רומניהרומניה רומניה 0 0 1 1
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 0 1 1
סך הכל (21 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי עולם

  • דנג וויי (הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין) קבעה שיא עולם במשקל עד 63 ק"ג. כשהיא מרימה משקולות במשקל כולל של 262 ק"ג. באותה תחרות היא השיגה גם את שיא העולם בסגנון דחיקה כאשר דחקה 147 ק"ג.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי עולם

  • לונג צ'ינגצ'ואן (הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין) קבע שיא עולם במשקל עד 56 ק"ג. כשהוא מרים משקולות במשקל כולל של 307 ק"ג.

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 4 6 2 12
2 רוסיהרוסיה רוסיה 3 5 3 11
3 בריטניהבריטניה בריטניה 2 2 3 7
סך הכל (16 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 4 6 2 12
2 רוסיהרוסיה רוסיה 3 5 3 11
3 בריטניהבריטניה בריטניה 2 2 3 7
4 יפןיפן יפן 2 0 1 3
5 אוקראינהאוקראינה אוקראינה 1 1 1 3
6 גרמניהגרמניה גרמניה 1 0 1 2
7 בלארוסבלארוס בלארוס 1 0 0 1
קנדהקנדה קנדה 1 0 0 1
יווןיוון יוון 1 0 0 1
הולנדהולנד הולנד 1 0 0 1
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 1 0 0 1
12 ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 0 2 1 3
13 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 0 1 4 5
14 ספרדספרד ספרד 0 1 0 1
15 בולגריהבולגריה בולגריה 0 0 1 1
שווייץשווייץ שווייץ 0 0 1 1
סך הכל (16 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
ערך מורחב – התעמלות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

התעמלות מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות קבוצתית

מקום נבחרת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
רוסיהרוסיה רוסיה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות קבוצתית

מקום נבחרת
יפןיפן יפן
רוסיהרוסיה רוסיה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין

חתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 3 2 0 5
2 גרמניהגרמניה גרמניה 2 1 0 3
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 2 1 0 3
סך הכל (21 מדינות) 14 14 14 42
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 3 2 0 5
2 גרמניהגרמניה גרמניה 2 1 0 3
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 2 1 0 3
4 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1 2 0 3
5 הולנדהולנד הולנד 1 1 1 3
6 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 1 1 0 2
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1 1 0 2
8 צרפתצרפת צרפת 1 0 1 2
פוליןפולין פולין 1 0 1 2
10 שווייץשווייץ שווייץ 1 0 0 1
11 דנמרקדנמרק דנמרק 0 1 1 2
ליטאליטא ליטא 0 1 1 2
13 קנדהקנדה קנדה 0 1 0 1
אירלנדאירלנד אירלנד 0 1 0 1
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 0 1 0 1
16 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 0 0 2 2
איטליהאיטליה איטליה 0 0 2 2
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 0 0 2 2
19 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 0 0 1 1
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 0 0 1 1
רומניהרומניה רומניה 0 0 1 1
סך הכל (21 מדינות) 14 14 14 42
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאקוונדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 2 0 3 5
2 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 2 0 0 2
3 בריטניהבריטניה בריטניה 1 1 1 3
סך הכל (20 מדינות) 8 8 16 32
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 2 0 3 5
2 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 2 0 0 2
3 בריטניהבריטניה בריטניה 1 1 1 3
4 אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 1 0 2 3
5 חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב 1 0 1 2
6 ירדןירדן ירדן 1 0 0 1
7 ספרדספרד ספרד 0 1 1 2
תאילנדתאילנד תאילנד 0 1 1 2
9 צרפתצרפת צרפת 0 1 0 1
מקסיקומקסיקו מקסיקו 0 1 0 1
ניז'רניז'ר ניז'ר 0 1 0 1
רוסיהרוסיה רוסיה 0 1 0 1
סרביהסרביה סרביה 0 1 0 1
14 ברזילברזיל ברזיל המארחת 0 0 1 1
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית 0 0 1 1
מצריםמצרים מצרים 0 0 1 1
איראןאיראן איראן 0 0 1 1
תוניסיהתוניסיה תוניסיה 0 0 1 1
טורקיהטורקיה טורקיה 0 0 1 1
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 0 1 1
סך הכל (20 מדינות) 8 8 16 32
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

ירי אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 איטליהאיטליה איטליה 4 3 0 7
2 גרמניהגרמניה גרמניה 3 1 0 4
3 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 1 2 4 7
סך הכל (19 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 איטליהאיטליה איטליה 4 3 0 7
2 גרמניהגרמניה גרמניה 3 1 0 4
3 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 1 2 4 7
4 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 1 1 0 2
וייטנאםוייטנאם וייטנאם 1 1 0 2
6 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1 0 2 3
7 יווןיוון יוון 1 0 1 2
הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי משתתפים עצמאיים 1 0 1 2
9 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1 0 0 1
קרואטיהקרואטיה קרואטיה 1 0 0 1
11 רוסיהרוסיה רוסיה 0 2 2 4
12 צרפתצרפת צרפת 0 1 1 2
13 ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 0 1 0 1
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0 1 0 1
שוודיהשוודיה שוודיה 0 1 0 1
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 0 1 0 1
17 בריטניהבריטניה בריטניה 0 0 2 2
18 קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 0 0 1 1
שווייץשווייץ שווייץ 0 0 1 1
סך הכל (19 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כדורגל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
גרמניהגרמניה גרמניה
שוודיהשוודיה שוודיה
קנדהקנדה קנדה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ברזילברזיל ברזיל
גרמניהגרמניה גרמניה
ניגריהניגריה ניגריה

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
איטליהאיטליה איטליה
רוסיהרוסיה רוסיה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
סרביהסרביה סרביה
קרואטיהקרואטיה קרואטיה
איטליהאיטליה איטליה

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ספרדספרד ספרד
סרביהסרביה סרביה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
סרביהסרביה סרביה
ספרדספרד ספרד

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין
סרביהסרביה סרביה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ברזילברזיל ברזיל
איטליהאיטליה איטליה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

כדורעף חופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 רוסיהרוסיה רוסיה 4 1 2 7
2 הונגריההונגריה הונגריה 2 1 1 4
3 איטליהאיטליה איטליה 1 3 0 4
סך הכל (10 מדינות) 10 10 10 30
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 רוסיהרוסיה רוסיה 4 1 2 7
2 הונגריההונגריה הונגריה 2 1 1 4
3 איטליהאיטליה איטליה 1 3 0 4
4 צרפתצרפת צרפת 1 1 1 3
5 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 1 0 1 2
6 רומניהרומניה רומניה 1 0 0 1
7 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 2 2 4
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 0 1 1 2
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 0 1 1 2
10 תוניסיהתוניסיה תוניסיה 0 0 1 1
סך הכל (10 מדינות) 10 10 10 30
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

קפיצה למים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 7 2 1 10
2 בריטניהבריטניה בריטניה 1 1 1 3
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 2 1 3
סך הכל (9 מדינות) 8 8 8 24
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 7 2 1 10
2 בריטניהבריטניה בריטניה 1 1 1 3
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 2 1 3
סך הכל (9 מדינות) 8 8 8 24
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
ערך מורחב – קפיצה למים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

התחרויות התקיימו במרכז ספורט המים מריה לנק השוכן בבארה דה טיז'וקה, ריו דה ז'ניירו. התחרויות התקיימו בארבע קטגוריות: קפיצות ממקפצה בגובה 3 מטרים, קפיצות סינכרוניות ממקפצה בגובה 3 מטרים, קפיצות מפלטפורמה בגובה 10 מטרים וקפיצות סינכרוניות מפלטפורמה בגובה 10 מטרים. בכל קטגוריה התקיימו תחרויות נפרדות לגברים ולנשים, סה"כ התקיימו שמונה תחרויות שונות.

סין הובילה ברוב התחרויות וקטפה 7 מתוך 8 מדליות הזהב.

במהלך היום השלישי לתחרויות הפכו מי הבריכה לירוקים. בתחילה טענו המארגנים כי מדובר באצות שגדלו במים עקב תנאי החום והחוסר ברוח בבריכה. ההסבר לא הניח את הדעת, שכן המים בבריכה הסמוכה בה נערכו משחקי הכדורמים נותרו כחולים. לבסוף הודו המארגנים כי השינוי בצבע נבע מכך שלבריכה נשפכו 160 ליטר של מימן על-חמצני. לאחר מכן נשאבו המים והוחלפו במים חדשים[14].

קשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 4 0 1 5
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 1 1 2
3 צרפתצרפת צרפת 0 1 0 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 1 0 1
רוסיהרוסיה רוסיה 0 1 0 1
סך הכל (7 מדינות) 4 4 4 12
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 4 0 1 5
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 1 1 2
3 צרפתצרפת צרפת 0 1 0 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 1 0 1
רוסיהרוסיה רוסיה 0 1 0 1
6 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 0 1 1
טאיפיי הסיניתטאיפיי הסינית הרפובליקה הסינית 0 0 1 1
סך הכל (7 מדינות) 4 4 4 12
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות המוקדמות בחץ וקשת נקבע שיא עולם חדש, שיא העולם הראשון באולימפיאדה על ידי קים וו-ג'ין (קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית)[15].

אירועים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהרא נמאטי עשתה היסטוריה על ידי הבטחת השתתפותה גם במשחקים האולימפיים וגם במשחקים הפראלימפיים בקיץ 2016.

רוגבי שבעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
קנדהקנדה קנדה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
פיג'יפיג'י פיג'י
בריטניהבריטניה בריטניה
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה


שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 16 8 9 33
2 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 3 4 3 10
3 הונגריההונגריה הונגריה 3 2 2 7
סך הכל (21 מדינות) 37 37 36 110
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 16 8 9 33
2 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 3 4 3 10
3 הונגריההונגריה הונגריה 3 2 2 7
4 יפןיפן יפן 2 2 5 9
5 רוסיהרוסיה רוסיה 2 2 2 6
6 הולנדהולנד הולנד 2 0 0 2
7 בריטניהבריטניה בריטניה 1 5 0 6
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 1 4 3 8
9 קנדהקנדה קנדה 1 1 4 6
10 איטליהאיטליה איטליה 1 1 2 4
11 שוודיהשוודיה שוודיה 1 1 1 3
12 דנמרקדנמרק דנמרק 1 0 1 2
ספרדספרד ספרד 1 0 1 2
14 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 1 0 0 1
סינגפורסינגפור סינגפור 1 0 0 1
16 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 0 3 0 3
17 צרפתצרפת צרפת 0 2 1 3
18 בלגיהבלגיה בלגיה 0 1 0 1
יווןיוון יוון 0 1 0 1
20 בלארוסבלארוס בלארוס 0 0 1 1
ברזילברזיל ברזיל המארחת 0 0 1 1
סך הכל (21 מדינות) 37 37 36 110
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

7 שיאי עולם חדשים נקבעו בתחרויות השחייה, 5 לנשים ו-2 לגברים. נוסף לכך, נקבעו 13 שיאים אולימפיים חדשים, 10 לנשים ו-3 לגברים.

השחייניות הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קייטי לדקי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-5 מדליות: 3 מדליות זהב אישיות, מדליית זהב ומדליית כסף במשחי השליחות. נוסף לכך היא קבעה שני שיאי עולם חדשים.
  • קטינקה הוסו (הונגריההונגריה הונגריה), זכתה ב-3 מדליות זהב אישיות וקבעה שיא עולם חדש.

השחיינים הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייקל פלפס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) זכה ב-6 מדליות, מהן 5 מדליות זהב ובכך צבר 28 מדליות אולימפיות, מהן 23 מדליות זהב. סכום זכיות זה גדול משל כל ספורטאי אחר בהיסטוריה. הוא זכה 4 פעמים ברציפות במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, הישג היסטורי והוא השחיין (גבר) הראשון שייצג את ארצות הברית בחמש אולימפיאדות רצופות.
  • ראיין מרפי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכה בשלוש מדליות זהב ששתיים מהן אישיות במשחי הגב ואחת במשחה השליחים המעורב שבו שבר את שיא העולם במשחה ל-100 מטר גב.

שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 2 1 0 3
2 הולנדהולנד הולנד 2 0 0 2
3 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1 3 0 4
סך הכל (17 מדינות) 10 10 10 30
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 2 1 0 3
2 הולנדהולנד הולנד 2 0 0 2
3 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1 3 0 4
4 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 1 2 1 4
5 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 1 1 0 2
6 צרפתצרפת צרפת 1 0 2 3
7 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 1 0 0 1
ברזילברזיל ברזיל המארחת 1 0 0 1
9 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 0 1 0 1
אירלנדאירלנד אירלנד 0 1 0 1
סלובניהסלובניה סלובניה 0 1 0 1
12 דנמרקדנמרק דנמרק 0 0 2 2
13 אוסטריהאוסטריה אוסטריה 0 0 1 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 0 1 1
יווןיוון יוון 0 0 1 1
רוסיהרוסיה רוסיה 0 0 1 1
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 0 1 1
סך הכל (17 מדינות) 10 10 10 30
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

אירועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במהלך המשחקים האולימפיים הפכו לפתע המים בבריכת השחייה שבמרכז ספורט המים מריה לנק שבה נערכו תחרויות הקפיצה למים לצבע ירוק בוהק[16]. יום למחרת גם המים בבריכה הסמוכה, שבה נערכו משחקי כדורמים והשחייה הצורנית הפכו ירוקים. לאחר בדיקה, המארגנים הודיעו שהסיבה לשינוי בצבע המים הן בשל טעות באחד מהחומרים שעובד הבריכה השתמש בהם.
  • ביום לפני האחרון של תחרויות השחייה, השחייניות שהיו אמורות להשתתף במשחה חצי הגמר ל-50 מטר חופשי לא הגיעו לבריכה משום שהאוטובוס שהסיע אותן הוביל אותן לאצטדיון המרכזי, מה שהוביל לעיכוב של יותר מחצי שעה בתוכנית התחרויות[17].
  • במהלך האולימפיאדה השחיין ראיין לוכטה דיווח במסיבת עיתונאים כי הוא נשדד באיומי נשק. דיווחים על אירועים כאלו היו נפוצים ולכן הדיווח התקבל כאמין. עם זאת, משטרת ריו החלה לחשוד כשראתה את השחיינים עם השעונים על ידיהם והחלה לחקור את האירוע. בעקבות החקירה התברר כי ראיין וחברו ג'ימי פייגן בדו מליבם את דבר השוד ולמעשה היו מעורבים באירוע ונדליזם בשירותי תחנת דלק[18]
  • בתחרות הקפיצה במוט הקהל הברזילאי עודד את קופץ המוט טיאגו דה סילבה אך באופן חריג שרק בוז לקופץ המוט הצרפתי רנו לאבילני, על מנת להכשיל אותו לעבור בניסיון האחרון 6.08 מטר, דבר שעורר את כעסו. לאבילני, שזכה במדליית הכסף, אמר בתגובה כי מאז 1936 לא שרקו בוז לאתלט, בהתייחסו לאולימפיאדת ברלין ולג'סי אוונס, התבטאות שעוררה ביקורת עזה ועליה הוא התנצל מאוחר יותר[19]. למחרת, בטקס חלוקת המדליות, הקהל שרק בוז באופן ממושך לקופץ הצרפתי שהחל לדמוע על הפודיום. דה-סילבה סימן לקהל להפסיק וגורמים שונים ביקרו אף הם את הקהל הברזילאי על התנהגותו[20].
  • לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, התקיים טקס רשמי של הוועד האולימפי הבינלאומי לזכר חללי מינכן בו השתתף נשיא הוועד, תומאס באך[21]. מאידך, בוועד הבינלאומי נמנעו מסיקור רשמי של האירוע[22]. בנוסף לחללים, צוינו שוטר גרמני שנהרג בניסיון החילוץ, שני הרוגי הפיגוע באולימפיאדת אטלנטה (אחת נרצחה מהמטען ואחר נפטר מהתקף לב לאחר שהגיע למקום) וגולש מזחלות גיאורגי שנהרג בתאונת אימונים באולימפיאדת ונקובר[23]. בין המשתתפים בטקס-נציגי המשפחות, המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, ז'אק רוג וסרגיי בובקה.

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעם הראשונה מאז החלו לשדר את האולימפיאדה בישראל, הערוץ הראשון לא שידר את האולימפיאדה לאחר שהפסיד במכרז שנערך לקבוצת RGE, שהעבירה את זכויות השידור לערוץ הספורט[24]

שיר האולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הרשמי של אולימפיאדת ריו 2016 הוא השיר "Rise" של הזמרת האמריקאית קייטי פרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שתי הפעמים הקודמות היו באוסטרליה: אולימפיאדת סידני ואולימפיאדת מלבורן
  2. ^ "Past Bid Results". GamesBids.com. נבדק ב-31 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ ערן רותם, על האתגר הכפול של ריו 2016 - דרך הלוגו, באתר Allmarketing - הכל שיווק, ‏28 ביולי 2016
  4. ^ 150 מומחים: לבטל את האולימפיאדה בגלל הזיקה, באתר ynet, 28 במאי 2016
  5. ^ האו"ם: "אין הצדקה" לביטול האולימפיאדה בגלל נגיף זיקה, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2016
  6. ^ לפני האולימפיאדה: מצב חירום כלכלי הוכרז בריו, באתר ynet, 18 ביוני 2016
  7. ^ מתכוננים לריו: הלפיד האולימפי הודלק ביוון, באתר ONE‏, 21 באפריל 2016
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 הטבלה מעודכנת נכון ל-21 באוגוסט 2016 בשעה 23:41 לפי שעון ישראל, על פי האתר הרשמי של האולימפיאדה.
  9. ^ רוכבת הולנדית התרסקה, הישג מדהים לבאזילה, באתר ONE‏, 7 באוגוסט 2016
  10. ^ אורן אהרוני, ההרחקה נשארה בעינה: רוסיה כרגע מחוץ לתחרויות האתלטיקה בריו, באתר ynet, 17 ביוני 2016
  11. ^ אמיר ענבר, הוועד האולימפי הבינלאומי החליט לא להשעות את רוסיה מאולימפיאדת ריו באופן גורף, באתר הארץ, 24 ביולי 2016
  12. ^ אורן אהרוני, התרגיל שלא נגמר: הכירו את המתעמלת המבוגרת ביותר, באתר ynet, 7 באוגוסט 2016
  13. ^ סמיר אי סעיד שבר את רגלו סרטונים
  14. ^ אז מה הפך את המים בבריכות בריו לירוקים?, באתר כלכליסט, 15 באוגוסט 2016
  15. ^ אורן אהרוני, שיא עולם ראשון באולימפיאדת ריו, באתר ynet, 5 באוגוסט 2016
  16. ^ שירות כלכליסט, המים בבריכה האולימפית נהפכו לירוקים ואף אחד לא יודע למה, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2016
  17. ^ James Gordon, Swimming semifinals are delayed by more than half an hour after bus takes some of the athletes to the TRACK stadium instead Daily Mail, 13 August 2016 (באנגלית)
  18. ^ שערוריית השחיין ראיין לוכטה שבדה שוד מזוין: "שקרן, פחדן, האמריקני המכוער", באתר ynet, 19 באוגוסט 2016
  19. ^ לאבילני השווה את הקהל הברזילאי לקהל הנאצי, באתר ONE‏, 16 באוגוסט 2016
  20. ^ רנו לאבילני: "החזקתי את הדמעות בפנים עד שלא יכולתי עוד", באתר וואלה!‏, 17 באוגוסט 2016
  21. ^ יניב טוכמן, יניב טוכמן, ריו‏, הוועד האולימפי ערך טקס רשמי לזכר חללי מינכן: "התקפה נפשעת", באתר וואלה!‏, 3 באוגוסט 2016
  22. ^ יניב טוכמן, יניב טוכמן, ריו‏, חדשות ריו: שישייה לנבחרת הנשים של גרמניה, ניצחון לארה"ב, באתר וואלה!‏, 3 באוגוסט 2016
  23. ^ ריו 2016 לראשונה: קורבנות מינכן 72' צוינו בטקס אולימפי, ערוץ הספורט, 3 באוגוסט 2016
  24. ^ היסטוריה: אולימפיאדת ריו 2016 תשודר בערוץ הספורט, באתר וואלה!‏, 23 באוגוסט 2012