אוליבר סיפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוליבר סיפל
Oliver Wellington "Billy" Sipple
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 בנובמבר 1941
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1989 (בגיל 47)
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי שער הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל הנחתים של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
לב הארגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוליבר סיפלאנגלית: Oliver Wellington "Billy" Sipple;‏ 19411989) היה חייל מארינס מעוטר, יוצא מלחמת וייטנאם. בספטמבר 1975 סיכל התנקשות בחייו של נשיא ארצות הברית, ג'רלד פורד.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפל היה חייל מארינס, שירת במלחמת וייטנאם, גר בסן פרנסיסקו עם בן זוג ועבד בעבודות מזדמנות, בהן ברמן.

סיכול ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בספטמבר 1975 נורה הנשיא פורד בסן פרנסיסקו על ידי שרה ג'יין מור. מור החטיאה כי הכוונות של האקדח, שאותו קנתה באותו יום, לא היו מאופסות. כשעמדה לירות את היריה השנייה קפץ עליה אוליבר סיפל, הסיט את ידה והכדור שנורה לא פגע בנשיא. אדם אחד נפצע מריקושט.

חשיפת זהותו המינית של סיפל בעקבות ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפל היה ידוע כהומוסקסואל בקרב הקהילה הגאה של סן פרנסיסקו, אך איש מבני משפחתו או מחבריו לעבודה לא ידע שהוא הומו. העיתונאים שסיקרו את סיכול ההתנקשות בנשיא גילו את דבר זהותו המינית. סיפל לא רצה שסיפורו יסוקר ולא רצה להתפרסם בתור מציל הנשיא, כדי למנוע פרסום זהותו המינית.

מספר עיתונאים וכן הרווי מילק, הפעיל לזכויות הקהילה הגאה, עשו לסיפל אאוטינג. מילק הסביר זאת בכך ש"הציבור צריך לדעת שהומואים הם לא רק מתאבדים מאחורי דלתות סגורות ואנסי ילדים [מילק לא התכוון לומר שהם כאלה. הוא רק התכוון לדימוי השלילי שלהם] אלא גם גיבורים". העיתונאי הרב קאן (אנ') טען שבחשיפת זהותו המינית של סיפל יש הוכחה לכך שהומוסקסואלים אינם "חלשים ולא-גיבורים מטבעם", כפי שרווח בדימויים הציבורי.

מחאתו של סיפל, הידרדרותו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת קברו של סיפל

סיפל תבע את מילק וכן מספר אנשי תקשורת בשל חשיפת זהותו. הוא טען שלא משפחתו ולא מעסיקיו לא ידעו שהוא הומו, והחשיפה פגעה בו מול משפחתו וגרמה לפגיעה בו במקום עבודתו. הוא הפסיד בכל תביעותיו. לימים עלה במשקלו בצורה מופרזת, הגיע למשקל 140 קילו, הפך לאלכוהוליסט, סבל מסכיזופרניה (אם כי ייתכן שאת ההידרדרות במצבו הנפשי אפשר לייחס לשירותו במלחמת וייטנאם) ומת מסיבוכים של דלקת ריאות בגיל 47. נקבר בבית הקברות הלאומי שער הזהב.

כשמת סיפל, שלח פורד מכתב תנחומים למשפחה. לימים נטען שהסיבה לכך שפורד לא הזמין את סיפל אל הבית הלבן אלא רק כתב לו מכתב הוקרה, הייתה זהותו המינית. בשנת 2001 הכחיש זאת פורד בתוקף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]