אוטו מבמברג
 | |
| אוטו מבמברג, במנזר מיכאל הקדוש בבמברג | |
| לידה |
1060 מיסטלבאך |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1139 (בגיל 79 בערך) פומרניה |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
| תארים | בישוף וכומר וידוי; השליח אל פומרניה; ראש הארכידיוקסיה של במברג |
| קאנוניזציה | 1189, רומא על ידי האפיפיור קלמנס השלישי |
| מקום פולחן עיקרי | מנזר מיכאל הקדוש בבמברג שבבוואריה |
| חג | 2 ביולי |
הקדוש אוטו הראשון מבמברג או אוטו ממיסטלבאך (בגרמנית: Otto I. von Bamberg, Otto von Mistelbach; 1060 או 1061 – 30 ביוני 1139) היה בישוף גרמני ימי-ביניימי ומיסיונר אשר ניצר, כנציג האפיפיור, רבים מתושבי פומרניה.
אוטו נולד למשפחת אצולה מהעיירה מיסטלבאך שבאימפריה הרומית הקדושה. שירת בתחילה במשק ביתו של ולדיסלב הראשון הרמן, דוכס פולין, ובשנת 1090 החל בשירותו אצל היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וב-1101 נתמנה לקנצלר האימפריה. בשנת 1102 מינה והסמיך אותו הקיסר לראש הארכידיוקסיה של במברג בפרנקוניה (כיום בשטח מדינת בוואריה), ובכך נעשה אוטו לאחד מן הנסיכים המובילים בגרמניה של ימי הביניים. במהלך כהונתו כבישוף עלתה במברג, ואוטו זכה לתהילה כמיסיונר וכן כדיפלומט וכפוליטיקאי, במיוחד במהלך הסכסוך בין הקיסר היינריך הרביעי ובין האפיפיור – שבמהלכו נותר נאמן לקיסר. כתוצאה מכך, הוא הושעה על ידי הוועידה אפיפיורית בסינוד של פריצלאר, ב-1118. בקונגרס וירצבורג (1121) ניהל אוטו בהצלחה הסכם שלום, אשר נחתם בשנת 1122 בוורמס, ואשר נודע כקונקורדט של וורמס.
כבישוף היווה אוטו מודל לחיקוי וחי חיי פשטות וחיסכון, אך בד בבד עשה רבות לשיפור מעמדו הדתי ואת שליטתו הארצית כאחד. הוא השלים את בניית קתדרלת במברג, לאחר שזו נהרסה בשריפה בשנת 1081, שיפר את בית הספר הקתדרלי, ייסד מנזרים ובנה כנסיות בשטחי ממלכתו ובפומרניה, והרחיב באופן ניכר את העיירה במברג.
עם הישגיו הגדולים נמנית עבודתו המיסיונרית השלווה והמוצלחת בקרב הפומרנים, שעלתה יפה לאחר שכשלו מספר ניסיונות כוחניים שעשו הפולנים והאיטלקים להמיר את תושבי פומרניה לנצרות. אוטו נעשה לשליח האפיפיור, המיר את דתם של פומרנים רבים – בעיקר בעיירות פיז'יצה (Pyrzyce), קמיין פומורסקי (Kamień Pomorski), שצ'צ'ין ויוּלין (Julin) – הקים 11 כנסיות, ונודע בכינוי "השליח אל פומרניה". לאחר ששב לבמברג ב-1125, החלו כמה מנהגים פגניים לשוב ולצוץ על פני השטח, ועל כן נסע אוטו לפומרניה פעם נוספת ב-1128. בדיאט של אוזדום (אי בים הבלטי, בתחומי פומרניה) עלה בידו של אוטו לנצר את כל בני האצולה, לנצר קהילות נוספות, ולשלוח כמרים מבמברג לשרת בפומרניה. כוונתו להקדיש בישוף לפומרניה סוכלה על ידי הבישופים של הארכידיוקסיה של מגדבורג ושל הארכידיוקסיה של גנייזנו, שטענו לזכויות מטרופוליניות על פומרניה. רק לאחר מותו (1139) הוקדש ידידו אדלברכט כבישוף מיולין (ווֹלין, אי בים הבלטי, בתחום פומרניה), בשנת 1140. ב-1188 עבר מושבה של דיוקסיית ווֹלין לעיירה קמין, והיא הוכפפה ישירות לכס הקדוש.
אוטו נפטר ב-30 ביוני 1139, נקבר במנזר מיכאל הקדוש בבמברג, ועבר קאנוניזציה ב-1189 בידי האפיפיור קלמנס השלישי. אף על פי שנפטר ב-30 ביוני, היום המוקדש לו הוא 2 ביולי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ארלס הנרי רובינזון, The Life of Otto, Apostle of Pomerania, 1060-1139, ניו יורק: The Macmillan Company, 1920, בארכיון האינטרנט
- אוטו הקדוש, באתר האנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- אוטו מבמברג, באתר הלקסיקון הביוגרפי-ביבליוגרפי הכנסייתי (Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon) – ערך הכולל רשימת מקורות עשירה (בגרמנית)
- אגדת אוטו: סדרת איורים המתארים את קורותיו (בגרמנית)
- Otto von Bamberg, באתר Ökumenisches Heiligenlexikon (בגרמנית)
