אוטו טפליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו טפליץ
Otto Toeplitz
לידה 1 באוגוסט 1881
ברסלאו, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1940 (בגיל 58)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנליזה מתמטית, אנליזה פונקציונלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יעקב רוזנס, פרידריך אוטו רודולף שטורם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט הלמוט אולם, האנס שוורדטפגר, Walter Stein, Charlotte Schroeckh, Elisabeth Hagemann, Arthur Donald Steele, Anton Weber, Anna Stein, August Prüß, Robert Schmidt, Friedrich Beuermann עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אורי טפליץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוטו טפליץ (משמאל) ואלכסנדר אוסטרובסקי

אוטו (יוסף) טֶפְּלִיץגרמנית: Otto Toeplitz;‏ 1 באוגוסט 188115 בפברואר 1940) היה מתמטיקאי גרמני יהודי שעסק באנליזה פונקציונלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטו טפליץ נולד בברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב שבפולין). אביו וסבו היו מורים למתמטיקה. למד מתמטיקה באוניברסיטת ברסלאו, ובשנת 1905 קיבל תואר דוקטור על עבודה בגאומטריה אלגברית. בשנת 1906 הצטרף כפריווטדוצנט לאוניברסיטת גטינגן, שהייתה מרכז מתמטי מוביל בעולם, ופעל בה במשך שבע שנים. בפקולטה למתמטיקה פעלו באותה עת פליקס קליין, דויד הילברט והרמן מינקובסקי. טפליץ הצטרף לקבוצה של צעירים שעבדו יחד עם הילברט: מקס בורן, ריכרד קוראנט וארנסט הלינגר, אתם המשיך לשתף פעולה גם שנים רבות לאחר מכן. הוא הרחיב את התורה של פונקציונלים ליניאריים ושל תבניות ריבועיות במרחבים n-ממדיים, כך שתתאים למרחבים מממד אינסופי. כתב חמישה מאמרים שעסקו בתורה ספקטרלית של אופרטורים, נושא שאותו פיתח הילברט. בתקופה זו גילה את הרעיון הקרוי כיום אופרטור טפליץ. בשנת 1913 הצטרף לאוניברסיטת קיל ובשנת 1920 מונה לפרופסור בה.

בשנת 1911 העלה את בעיית הריבוע החסום: האם בכל עקום ז'ורדן ניתן למצוא ריבוע חסום (כלומר ריבוע שכל ארבעת קודקודיו נמצאים על העקום)? לשאלה זו ניתנה הוכחה ביחס לעקום קמור ועקום חלק, אך המקרה הכללי עודנו בגדר בעיה פתוחה.

יחד עם הנס רדמאכר כתב ספר נודע במתמטיקה פופולרית בשם Von Zahlen und Figuren ("על ספרות ומספרים"), שיצא לאור בשנת 1930 ומאוחר יותר תורגם לאנגלית. בשנת 2016 הופיע הספר בעברית תחת השם ״על מספרים ועל צורות״.

טפליץ גילה עניין רב בהיסטוריה של המתמטיקה. בשנת 1929 ייסד, יחד עם אוטו נויגבאואר ויוליוס שטנצל את Quellen und Studien zur Geschichte der Mathematik. החל מתחילת שנות ה-20 המליץ על "שיטה גנטית" להוראת המתמטיקה, ויישם אותה בספרו Entwicklung der Infinitesimalrechnung ("חשבון אינפיניטסימלי: גישה גנטית"). הספר מציג את החשבון האינפיניטסימלי במסגרת היסטורית, המראה את התפתחותו מהבעיות הקלאסיות של המתמטיקה ביוון העתיקה. הוא לא הספיק לסיים בחייו את כתיבת הספר, ולאחר מותו הספר נערך על ידי גוטפריד קתה ויצא לאור בשנת 1946.

בשנת 1928 מונה לפרופסור באוניברסיטת בון. בשנת 1933 נחקק חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, שהביא לפיטוריהם של פרופסורים יהודים. טפליץ לא פוטר מיד, עקב חריג בחוק שאפשר להימנע מפיטורי מי שהחל לעבוד לפני 1914, אך פוטר בשנת 1935.

ב-1933 שכנע אותו הרב הראשי של בון הרב הד"ר הליברלי אלפרד לוי, לפתוח בית-ספר לילדים יהודיים בעיר בון שבו ילמדו גם מדעים ומתמטיקה[1]. בשיאו למדו בבית הספר 84 תלמידים, שרובם נספו בשואה.

בשנת 1939 עלה לארץ ישראל, וכיהן כיועץ אקדמי להנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנה, ב-15 בפברואר 1940, נפטר משחפת בירושלים. הספידו אותו, בין השאר, הפרופסורים אברהם הלוי פרנקל ויוליוס גוטמן[2].

לאוטו טפליץ ואשתו נולדו בן, החלילן אורי טפליץ, ובת, חוה וול. הבת שרתה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, בחיל העזר לנשים בצבא הבריטי[3].

עצמים מתמטיים הקרויים על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטו טפליץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Birgit Bergmann, Transcending Tradition: Jewish Mathematicians in German Speaking Academic Culture, Springer Science & Business Media, 2012-10-22
  2. ^ פרופ' יוסף טפליץ ז"ל, הצופה, 18 בפברואר 1940
  3. ^ ברכה חבס, ראיון עם חוה וול טפליץ, במחברת השמורה בארכיון גנזים, אוסף 410 - סימול כ-12830B