אוונגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוונגרדצרפתית: Avant-garde; באופן מילולי: "משמר קדמי") הוא מונח המתאר זרמים מהפכניים באומנות: בספרות, במוזיקה ובאמנויות הפלסטיות. משמעותו המקורית של המושג היא כוח חלוץ צבאי ההולך לפני המחנה.

אוונגרד הוא מושג חדש יחסית, הנמצא בשימוש מראשית המאה העשרים. הוא התפשט במהרה לכל הלשונות האירופיות וחדר גם לעברית. כיום יש מספר פירושים דומים אך שונים לאוונגרד: חבורת יוצרים חדשניים, הנאבקים בממסד האמנותי השמרני; יוצרים צעירים הבוחרים במכוון בדרכי ביטוי קיצוניות, והורסים במתכוון דרכי ביטוי ישנות; חבורת יוצרים המערערת על המקובל באמנות, ומגייסת לשם כך יוצרים מדורות קודמים או מתרבויות רחוקות במקום ובזמן.

סימן מובהק לחבורות האוונגרד בספרות העברית למשל, היה אימוץ מחדש של יוצרים שכוחים וזנוחים, ומתן פירוש חדש ותקף ליצירתם: בשנות השלושים האוונגרד העברי בשירה, בהנהגת אברהם שלונסקי גילה את שיריו ויצירתו של אברהם בן יצחק (סונה); האוונגרד של שנות השישים, בהנהגת נתן זך, אימץ את שיריו ויצירתו של דוד פוגל; חבורת "סימן קריאה" האוונגרדית, שבהנהגת מנחם פרי, אימצה בשנות השבעים והשמונים את שיריו ויצירתו של אבות ישורון. גם בסגנון הפוסט מודרניסטי ניתן לראות סגנון מהפכני.

לאחר שנות הסער והפרץ של תנועות האוונגרד למיניהן, שבהן הביאו לעולם האמנות תפיסות חדשות ודרכי ביטוי חדשות, הן התנוונו, נעשו שמרניות, התמזגו בממסד האמנותי וסופן שאוונגרד חדש מרד גם בהן.

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי מוזיקה נסיוני

האוונגרד במוזיקה נוקט גישה ניסיונית מאוד כלפי הלחנה ונגינה. אמני אוונגרד משתמשים לעיתים בתבניות נגינה לא שגרתיות בעת הלחנת הנגינה. מקצבי זמן משתנים, שירה לא שגרתית ואף צלילים ואקורדים דיסוננטיים וסולמות חריגים. מבחינת כלי הנגינה, מנסים לנגן בצורה שונה לצורך הפקת צלילים ייחודיים יותר ושגרתיים פחות, וכן להשתמש בכלי נגינה ייחודיים ושאינם משמשים באותו סגנון מוזיקה שההגדרה "אוונגרד" משויכת אליו. דוגמה מוכרת לכך הוא האלבום האלמותי Kid A, שיצא לאור בתחילת המאה הנוכחית ע״י להקת הארט רוק הבריטית רדיוהד, שנחשב ל״מפץ הגדול״ של האוונגרד במוזיקה הפופולרית. באלבום זה הלהקה ובראשה תום יורק בתפקיד הסולן, הציגו תפנית קיצונית מסצנת הגראנג׳ והסופט רוק שהייתה מקובלת בזמנם, בדמות יצירה פסיכדלית/אלקטרונית מתקדמת, בעלת מאפיינים עתידניים ומעוררי השתאות.

אמנים הידועים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד בוואי, 1974

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ קפקא, 1923

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]