אוולין דה רוטשילד
 | |
| אוולין דה רוטשילד | |
| לידה |
6 בינואר 1886 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1917 (בגיל 31) מצרים |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה | ראשון לציון, ארץ ישראל |
| מקום מגורים |
Gunnersbury Park |
| השכלה |
טריניטי קולג' |
| פרסים והוקרה |
אוזכר בשדרים |
  | |
אוולין אקיל דה רוטשילד (Evelyn Achille de Rothschild; 6 בינואר 1886, לונדון – 17 בנובמבר 1917, קהיר[1]) היה קצין יהודי-בריטי, נצר למשפחת רוטשילד. נהרג בקרב על גבעות מֻע'אר במערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. קבור בבית העלמין הישן של ראשון לציון.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוולין דה רוטשילד היה בן למשפחת רוטשילד, השני בשלושת בניו של ליאופולד דה רוטשילד ונכדו של ליונל דה רוטשילד, היהודי הראשון שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי. אוולין היה בוגר בית הספר הארו. ב-1907 סיים את לימודיו בקיימברידג' והצטרף לעסקי משפחתו. הוא נודע בחיבתו לסוסי מרוץ ובלט במיומנותו ברכיבה. כאביו וכסבו היה מעורב בחיי הקהילה היהודית, וב-1911 מונה לגזבר אִרגון ק"ק כנסת ישראל.
בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה נמנו הוא ואֶחיו, כאביהם לפניהם, עם מתנדבי רגימנט הפרשים של מחוז בקינגהמשייר – ה"בַּאקס" (Royal Buckinghamshire Yeomanry), וכאשר פרצה המלחמה ב-1914 קיבל דרגת קפטן ונשלח עם יחידתו למצרים. אוולין נפגע בנובמבר 1915, במערכת גליפולי, אך בתוך חודשים ספורים חזר לשירות פעיל. יחידתו הוצבה בראשית 1916 בחזית צרפת ובסתיו 1916 הוחזרה למצרים. אחרי השינויים במבנה הגייסות שולבה הבריגדה שאליה השתייך בדיוויזיית היומנרי (Yeomanry) הרכובה, שהוקמה ביוני 1917 בפיקודו של הגנרל ג'ורג' בארו, ונטלה חלק בפעולות חיל המשלוח המצרי בחזית סיני, בקרבות עזה הראשונים, בקרב באר שבע ובקרב עזה השלישי בארץ-ישראל. במהלך מרדף פלשת, בקרב על גבעות מֻע'אר שליד גדרה, ב-13 בנובמבר 1917, לחם אוולין דה רוטשילד כמשנה למפקד רגימנט ה"בַּאקס". סוסו נפגע במהלך ההסתערות על העמדות הטורקיות, שהתנהלה בשטח פתוח ותחת אש, והוא הושלך מאוכפו ונפצע אנושות. אוולין פונה לבית חולים במצרים, אך כעבור ארבעה ימים מת מפצעיו ונקבר בקהיר.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשנתיים לאחר מותו, ב-13 באוקטובר 1919, הועבר ארונו לקבורה במעלה בית העלמין בראשון לציון.[2] וכך תואר האירוע בעיתון הצפירה: ”ממשלת אנגליה הרשתה להעביר את גוית המאיור בארון ד. רוטשילד מקאירה אל המושבה 'ראשון לציון'. ביום י"ג לספטמבר היתה שם קבורתו בצרמוניה צבאית במעמד החכם באשי מיפו, שני רבני הצבא ורבים מן הגנרלים האנגלים וקהל גדול מן המושבות הסמוכות. המאיור רוטשילד נפצע בשנת 1917 בעת ההשתערות האנגלית ליד המושבה גדרה, שבה הצטיין בגבורה וכעבור ארבעה ימים מת בבית-החולים הצבאי.”[3] ותיקי הגדודים העבריים שימשו כמשמר כבוד, ובקבר הפתוח נטמנו רגבים מאדמות כל אחת ממושבות השרון. על מצבתו החדשה נחרת בעברית: ”הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפל גיבור. הגביר ר' אפרים בן הגביר ר' שלמה דה רותשילד... חרף נפשו למות על מרומי שדה בארץ ישראל ונפל שדוד ביום קרב סביבות אל-מוער... שר וגדול נפל היום הזה בישראל...”.[4]
קבורתו זו חרגה מהנהלים שקבעה הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה, לפיהם חללי המלחמה של האימפריה הבריטית נקברים סמוך למקום מותם ומצבותיהם אחידות בצורתן. במקרה של אוולין דה רוטשילד הועברו שרידיו ממקום פטירתו וקבורתו בקהיר והובאו למנוחות בבית עלמין אזרחי בטקס שבו הודגשו סממנים ציוניים, ועל קברו הונחה מצבה מפוארת. הנסיבות של אישור החריגה לא הובהרו במלואן. ככל הנראה הייתה ידם של אנשי ועד הצירים בדבר בתמיכתו של מייגור ג'יימס דה רוטשילד (בנו של הנדיב הידוע), שהיה מעורב בפעילות ועד הצירים והגדודים העבריים. קרוב לוודאי שסייע בכך הלורד דַלמֶני (Dalmeny (אנ')),[5] דודנו של אוולין, ששימש כמזכירו של אלנבי במערכה בארץ-ישראל וב-1919 שירת במטה הנציב העליון בקהיר.
שמו של אוולין דה רוטשילד הונצח באנדרטת הזיכרון לחללי מחוז בקינגהמשייר במלחמת העולם הראשונה בחצר כנסיית 'כל הקדושים' בעיירה וינג (Wing). אחיו אנתוני (אנ'), איש רגימנט ה"בַּאקס", שנפצע אף הוא בגליפולי, הסיר את הלוט בטקס חנוכת האנדרטה בדצמבר 1920 ואת בנו קרא על שם אחיו, אוולין. לוח לזכרו של אוולין דה רוטשילד הועמד למרגלות קברי הוריו בבית העלמין היהודי בווילסדן (Willesden) שבצפון לונדון.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מאיר אנשל רוטשילד 1743–1812 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ג'יימס (פריז) 1792–1868 | בטי סלומון 1805–1886 | סלומון (וינה) 1774–1855 | קארל (אנ') (נאפולי) 1788–1855 | אנשל (פרנקפורט) 1773–1855 | נתן (לונדון) 1777–1836 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדמונד 1845–1934 "הנדיב הידוע" | גוסטב (אנ') 1829–1911 | אלפונס 1827–1905 | שמעון זאב 1828–1910 | נתנאל (אנ') 1812–1870 | ליונל נתן 1808–1879 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוריס (אנ') 1857–1881 | ג'יימס 1878–1957 נישא לדורותי | רוברט (אנ') 1880–1946 | אדוארד (אנ') 1868–1949 | נתן 1844–1881 | ליאופולד 1845–1917 | נתן מאיר 1840–1915 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדמונד 1926–1997 | אלאן (אנ') 1910–1982 | אלי (אנ') 1917–2007 | הנרי 1872–1946 | אנתוני גוסטב 1887–1961 | ליונל 1882–1942 | אוולין אקיל 1886–1917 | צ'ארלס (אנ') 1877–1923 | וולטר 1868–1937 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנז'אמן 1963–2021 נישא לאריאן | אריק 1940– | גאי (אנ') 1909–2007 | בת שבע 1914–1999 | פיליפ 1902–1988 | אוולין רוברט (אנ') 1931–2022 | אדמונד ליאופולד 1916–2009 | מרים רוטשילד 1908–2005 | ויקטור 1910–1990 | פאנוניקה דה קניגסווארטר 1913–1988 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דוד (אנ') 1942– | אדוארד 1957– | פיליפין 1933–2014 | ג'ייקוב 1936–2024 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערן תירוש, "קברו של 'אביר עדין מושלם מאוד': על קבורתו השנייה של מייג'ור אוולין דה רוטשילד בראשון לציון", עת-מול, 2012, גיליון 224, עמ' 30–31
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב ניצן, "פרח בשדה רוטשילד", בתוך: 'היום שאחרי': הקרבות לאחר כיבוש באר-שבע, נובמבר 1917, הוצאת אריאל, 2006, עמ' 50–57
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוולין דה רוטשילד נפגע אנושות ב-13 בנובמבר 1917 בקרב על גבעות מֻׂׂע'אר, הוסע לבית חולים בקהיר, אך כעבור ארבעה ימים מת מפצעיו ונקבר שם; עצמותיו הובאו לקבורה בארץ ישראל כעבור שנתיים
- ^ בית העלמין הישן, "גני אסתר", בראשון לציון
- ^ הצפירה, גיליון 48 (144), 27 בנובמבר 1919, עמ' 14; הפיסקה מובאת ככתבהּ
- ^ נוסח הכתוב אומת באתר המצבה ביום 22.5.16
- ^ דודנו, ניל פְּרימרוֹז, אף הוא מלוחמי רגימנט "בַּאקס", נהרג בקרב על אבו שושה (תל גזר) יומיים אחרי נפילת אוולין דודנו בקרב אל-מע'אר
