אווה בוהר

אווה בוהר
Aage Bohr
	בוהר, 1955
לידה	19 ביוני 1922; קופנהגן, דנמרק
פטירה	8 בספטמבר 2009 (בגיל 87); קופנהגן, דנמרק
ענף מדעי	פיזיקה גרעינית
מקום מגורים	דנמרק
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה (1950); אוניברסיטת קופנהגן ;
מנחה לדוקטורט	נילס בוהר
מוסדות	אוניברסיטת קופנהגן; המכון הנורדי לפיזיקה תאורטית; המעבדה הלאומית לוס אלמוס; מכון נילס בוהר ;
פרסים והוקרה	Ole Rømer Medal (1976); פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1960); מדליית ה. כ. ארסטד (1970); מדליית רתרפורד (1972); פרס נובל לפיזיקה (1975); מדליית ג'ון פרייס ות'ריל (1974); פרס אטומס פור פיס ;
בן או בת זוג	מריאטה סופר (11 במרץ 1950–?)
צאצאים	תומאס בוהר
הערות	בנו של נילס בוהר
תרומות עיקריות
	מחקר בתחום המבנה הגרעיני

אוֹוֶה נילס בוהר (בדנית: Aage Niels Bohr; ‏האזנה^ⓘ‏^?‏‏; 19 ביוני 1922 – 8 בספטמבר 2009) היה פיזיקאי דני שהתמחה בפיזיקה גרעינית. חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1975. התמחה בתחום הפיזיקה הגרעינית ואת מרבית מחקריו ביצע באוניברסיטת קופנהגן ובמסגרת "פרויקט מנהטן".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהר נולד בקופנהגן לנילס ומרגרטה בוהר. אביו, נילס בוהר, היה מגדולי הפיזיקאים בהיסטוריה וזוכה פרס נובל אף הוא. סבו כריסטיאן בוהר היה פיזיולוג פורץ דרך. אחיו הגדול, כריסטיאן, מת בתאונת שיט בשנת 1934, ואחיו הקטן הרלד מת מדלקת קרום המוח. המשפחה גרה במכון לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת קופנהגן.

בוהר למד בגימנסיית סורטאם בקופנהגן, ובשנת 1940 התחיל ללמוד פיזיקה באוניברסיטת קופנהגן. בספטמבר 1943 הגיעה אל המשפחה ידיעה שהנאצים מחשיבים אותם כיהודים, משום שסבתו של אווה מצד אביו הייתה יהודייה, ולכן הם בסכנה. תנועת ההתנגדות הדנית עזרה לבני המשפחה לברוח דרך הים לשוודיה. משוודיה טס בוהר לאנגליה, שם עבד כחוקר במחלקה למחקר מדעי ותעשייתי של אנגליה ועזר לאביו במחקריו.

באוגוסט 1945, עם סיום המלחמה, חזר בוהר לדנמרק, שם המשיך את לימודיו באוניברסיטה וקיבל תואר שני בשנת 1946.

בשנת 1948 הפך בוהר לחבר המכון למחקר מתקדם בפרינסטון. בביקורו באוניברסיטת קולומביה הוא פגש את איזידור רבי, שהסב את תשומת ליבו לתגליות שונות על המבנה ההיפרפיני של הדאוטריום ועורר את התעניינותו. במהלך שהותו בארצות הברית התחתן בוהר עם מריאטה סופר, ב-11 במרץ 1950. לזוג נולדו שלושה ילדים: וילהלם, תומאס ומרגריטה.

בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת קופנהגן.

עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948, במסגרת עבודתו במכון נילס בוהר לפיזיקה אשר בקופנהגן, שיתף בוהר פעולה עם בן מוטלסון וליאו ג'יימס על מנת לרכז את המידע שהצטבר עד אז בתחום המבנה הגרעיני למונוגרפיה אחת. פרסומם הראשון יצא ב-1969 והשני ב-1975. על עבודה זו הוענק לשלושתם פרס נובל לפיזיקה באותה שנה. אווה זכה בפרס זה 53 שנים לאחר שאותו פרס הוענק לאביו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אווה בוהר בוויקישיתוף

אווה בוהר, באתר פרס נובל (באנגלית)
אווה בוהר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אווה בוהר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)