אהרן קמפינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן קמפינסקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בינואר 1939
נהריה, פלשתינה (א"י)
פטירה 2 ביולי 1994 (בגיל 55)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תל כברי, תל משוש, תל מגידו, תל ערני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן קֶמפינסקי (26 בינואר 19392 ביולי 1994[1]) היה פרופסור לארכאולוגיה בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפינסקי נולד ב-1939 בנהריה. למשפחה ממוצא יקי. אביו היה אדריכל.

את לימודיו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים: בשנת 1962 סיים תואר בוגר בארכאולוגיה והיסטוריה, ב-1967 קיבל תואר מוסמך בארכאולוגיה ואשורולוגיה וב-1975 קיבל תואר דוקטור בארכאולוגיה, על דיסרטציה בנושא "ארץ-ישראל וסוריה בשלבה האחרון של תקופת הברונזה התיכונה 2 ב: 1650–1550 לפנה"ס)"; ספרו על העיור בארץ ישראל באלף השלישי לפנה"ס הוא סיכום של עבודה זו שלו. לאחר סיום לימודיו התמחה בגרמניה בתרבויות המזרח הקדום עם דגש על תרבויות אשור וחתים.

בשנת 1965 ערך חפירות בירור סטרטיגרפיות, יחד עם מורו-עמיתו המהנדס עמנואל דונאייבסקי, במגידו ובחצור. למגידו חזר פעם נוספת במשלחת של פרופ' יגאל ידין. חפירה נרחבת ערך יחד עם עמיתים מגרמניה בתל משוש שבבקעת באר-שבע, בתל בית העמק ובתל ערני שליד קריית גת. בחפירותיו האחרונות, שניהל מאז 1986 ועד למותו, בתל כברי שבגליל המערבי, העלה ממצאים חשובים שפתחו צוהר רחב לקשרים שבין ארץ ישראל ובין העולם האֵגאי-המינואי באלף השני לפנה"ס.

קמפינסקי היה מדען בעל נטייה לביקורתיות מדעית ללא פשרות, אותה ביטא בכתב ובעל פה. כך למשל, היה נגד זיהוי המבנה שנחשף בהר עיבל עם המזבח שבנה יהושע בן נון כמסופר במקרא, ונגד ייחוס רימון השנהב שרכש מוזיאון ישראל, למקדש לאלוהי ישראל בירושלים. לחלק אחר של ביקורתו הנוקבת היה צביון של מאבק נגד דעות קדומות, ניצול של מידע ארכאולוגי לצרכים פוליטיים לאומניים וכן מאבק בממסד הארכאולוגי, שנכנע, לדעתו, לחוגים החרדיים בעניין חפירת קברים, סחר בעתיקות וכיוצא בזה.

הקים את אגודת הארכאולוגים, שבה היה הכוח המניע. במסגרתה הקים במה נוספת לפרסומים בתחום הארכאולוגיה: כתב העת "ארכיאולוגיה". כתב העת הפיק רק 4 חוברות, ולאחר מותו פסקה פעילות זו.

על פי בקשתו, קמפינסקי נקבר בבית העלמין בכברי הסמוך לתל כברי, שבו ראה את אחד משיאי עבודתו המדעית הארכאולוגית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'Kempinski, Aharon,' in: Who's who in biblical studies and archaeology, 1993, p. 150.

ספר זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה של כתביו:

  • 'כתבי אהרון קמפינסקי', בתוך: ספר זיכרון לאהרון קמפינסקי (2002), עמ' טו–כד.
  • אלי שילר, "דברים לזכרו של אהרן קמפינסקי", כתב הערת אריאל, כרך 102, עמ' 270–271

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריכי הלידה והפטירה המדויקים על-פי: Elenchus of Biblica 12 (2000), 606.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.