אהרן אמר
 | ||||
| אהרון אמר | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
ינואר 1937 (בן 87) קזבלנקה, מרוקו הצרפתית | |||
| עמדה | קיצוני ימני, חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אהרן אמר (נולד בינואר 1937) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ במכבי חיפה ובנבחרת ישראל בתחילת שנות השישים. אמר נחשב לאחד מגדולי השחקנים של המועדון[1][2][3][4][5] ובכדורגל הישראלי בכלל.[6][7][8] הוא היה למלך השערים הראשון שיצא ממכבי חיפה.[9] בשנת 1961 נבחר על ידי קוראי העיתון מעריב ל-"שחקן הטוב ביותר השנה".[10] בשנת 1988 הוכתר על ידי מכבי חיפה בתואר "גדול שחקני האגודה בכל הזמנים".[11][12] הוא נחשב לכוכב הראשון ממוצא מרוקאי בליגה הישראלית.[12][13]
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרן אמר נולד בינואר 1937 בעיר קזבלנקה שבמרוקו.[6] אביו נפטר טרם מלאו לו 13 שנים, ואימו נשארה לבד לגדל אותו ואת שלושת אחיו ושתי אחיותיו.[14] בעיר הולדתו החל את דרכו ככדורגלן ושיחק בקבוצת יוניון ספורטיב מרוקו בצד עבודתו כרפד.[6][8] בינואר 1956 עלה לישראל[6] והצטרף לגרעין "הבונים" ושובץ בקיבוץ כפר גליקסון שליד בנימינה, שם עבר במטבח, במטעי הבננות ובגן הירק, אך לאחר שבוע עזב את הקיבוץ בהחליטו כי זו לא עבודה שמתאימה לו, ועבר לעיר חיפה שם שהה חודש ימים ואז עזב ועבר למעברת יבנאל ליד טבריה.[14] שם הצטרף לאחיו הגדול דויד, שעבד כשומר במשק, והתגורר אצלו במשך חצי שנה מחוסר עבודה.[14] לאחר מכן חזר לכפר גליקסון ונשלח משם ללמוד עברית באולפן ברמת השופט במשך שלושה חודשים, וגר במחנה עולים בפרדס חנה.[14] לאחר סיום הלימודים באולפן חזר להתגורר בחיפה בואדי סאליב בדירת חדר קטנה עם שני שותפים.[5][12]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1956 שני אוהדים סיפרו לחבר הנהלת הקבוצה של מכבי חיפה אביגדור הרשקוביץ על צעיר שמתגורר במחנה העולים בפרדס חנה שיודע לשחק כדורגל,[5][12] הרשקוביץ הביא את אמר לאימון ולאחר מכן החתים אותו.[12] אמר הצטרף לקבוצה בהיותו בוגר יחסית, ומההתחלה הציג יכולת טובה יחסית. את הופעתו הראשונה בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה רשם אמר בסוף עונת 1956 במשחק "גביע מכבי" באצטדיון רמת גן מול קבוצת מכבי יפו.[12] בסוף 1957 אמר גויס לצה"ל. לקראת בואה של נבחרת צרפת לישראל הורכבה בצה"ל נבחרת שחקנים למשחק ידידות ברמת גן,[12] ואמר צורף לסגל נבחרת צה"ל בכדורגל.[6] זאת למעשה הייתה החשיפה הארצית הראשונה שלו.[12] אמר נכלל בסגל נבחרת הלאומית בפעם הראשונה בשנת 1958 ובמשחקו הראשון נגד ויילס באצטדיון ברמת-גן הוא הפך לגיבור המשחק ולאחד השחקנים הטובים בשדה.[14] העונה הגדולה ביותר שלו הייתה עונת 1958/1959, בה היה מלך שערי הקבוצה ומלך שערי הליגה הבכירה עם 17 כיבושים,[12] השחקן שזכה בתואר זה לראשונה בתולדות המועדון.[15]
עם פרוץ המהומות בוואדי סאליב ביולי 1959 אמר נעצר ונכלא בבית הסוהר.[16] בהתפרעות הראשונה היה בצבא, וכשחזר שמע כי אחיו דויד נעצר.[14] אחיו היה אחד הצעירים שהוציאו את תושבי השכונות להפגנות.[12][13] אמר פנה למשטרה כדי להבין מה קרה, שם תפס אותו שוטר והכניס אותו למעצר.[14] לאחר כמה ימים אנשי ההתאחדות לכדורגל התערבו ודאגו לשחרורו.[14] במהלך גל ההתפרעויות השני נעצר שוב באשמת התפרעות, זאת לאחר ששהה שלושה שבועות במחנה אימונים של נבחרת הלאומית בהרצליה. בראיון לעיתון "הבוקר" התלונן שהחליטו להציק לו סתם, לטענתו כל חברי הנבחרת יכלו להעיד שהוא היה בכלל במחנה האימונים בזמן הזה. אמר חויב בפסק דין צבאי למעצר של 4 חודשים ומשחקי הנבחרת המשיכו בלעדיו. לאחר מחאה של המאמן ושאר חבריו לנבחרת הוא שוחרר, אך לא הוחזר בחזרה לנבחרת. אלוף-משנה ש׳ סחר כתב באחד מעיתוני הספורט כי זה יהיה עוול לא להחזיר את אמר לנבחרת הלאומית. כ-72 שעות לפני משחק מול יוון, אביגדור הרשקוביץ, נציג מכבי חיפה בהתאחדות הכדורגל קיבל שיחה דחופה לשלוח את אמר בחזרה למחנה האימונים של הנבחרת. הרשקוביץ טילפן לעבודתו של אמר במפעל קייזר־פרייזר אך אמר סירב לחזור ונעלב מכל ההתנהלות לגביו. הרשקוביץ נסע במונית במיוחד כדי לאסוף ולהביא את אמר לתל אביב לאימון הנבחרת.[14]
בחודש יולי 1961 ניהל אמר משא ומתן באמצעות אמרגן צרפתי, להצטרף לאחת מהקבוצות המקצועיות בצרפת. קבוצת מונקו האלופה הצרפתית התעניינה לבחון את כושרו.[17] הנהלת האגודה של מכבי חיפה פנתה בעקבות זאת לפיפ"א על מנת שתקפיא את אמר לתקופת הסגר רשמית.[18]
בספטמבר 1961, בגיל 24 רשם את משחקו הטוב ביותר במדי נבחרת ישראל נגד יובנטוס כאשר תוצאת המשחק הייתה תיקו 3:3. בעיתונים האיטלקיים שיבחו את משחקו של אמר וביובנטוס התעניינו בו.[12] המאמן האיטלקי ויטוריו פוצ'ו התלהב וביקשו להחתימו,[5][12] אחרי המשחק הגישו אנשי יובנטוס, לפי גרסאות שונות ההצעה הייתה בסך חצי מיליון דולר,[8] אך בהנהלת מכבי סירבו בנחרצות.[5][12] ימים ספורים לפני פתיחת עונת הכדורגל[5] ושבועיים אחרי המשחק מול יובנטוס,[12] עסק אמר עם קבוצת פועלים במסגריה של "פועלי נמל מאוחדים" בפירוק צינורות כחלק מעבודתו בנמל חיפה.[19][20][21] כשעמד ליד אחת המלגזות השתחררה לפתע חבילת צינורות ופחים,[5] אמר לא הספיק לברוח ולוח ברזל במשקל של 750 ק"ג נחת על רגלו הימנית.[5][22] אמר נפצע קשה ואושפז בבית החולים רוטשילד,[23] והוא סבל משברים בארבע עצמות בכף רגלו הימנית.[5][12] פציעתו התקבלה בתדהמה במכבי חיפה, בנבחרת ישראל ובקרב קהל חובבי הכדורגל בארץ.[24][19] איש לא הבין כיצד הכוכב הגדול של נבחרת ישראל עובד כפועל דחק בנמל חיפה.[5][12] אמר הועבר לבית החולים "בתר" ועבר מספר ניתוחים ברגלו לאחר שעצמות אצבעותיו לא התאחו כהלכה[25][26] והוא אושפז במשך שלושה חודשים.[27] דיווחים מהתקופה קבעו שאם לא היה נפצע בעבודתו בנמל, היה מוצא עצמו ביובנטוס.[4][12] בראיון לעיתון חדשות ב-1987 סיפר מקס גרינבאום שהיה אחראי על מכבי חיפה באותו זמן "אני זוכר שיובנטוס הגדולה מאיטליה נכנסה איתנו למשא ומתן כדי לקנות אותו. כל המו״מ נסגר, וכשהוא כבר היה צריך לעבור לשחק באלופת איטליה, קרה האסון שבו הוא נפצע קשה ואז למעשה נגמרה כל הקריירה שלו".[1] למרות שנפצע בעבודתו אמר חזר לעבוד בנמל חיפה לאחר שהחלים.[28] פציעתו העלתה לדיון ציבורי את התנאים הירודים שבו היו שרויים הספורטאים הישראלים שבמקביל לייצוג ישראל בספורט נאלצו לעבוד בעבודות זמניות והתקשו למצוא עבודה.[24][29][30] לעיתים, המועדון והממשלה ניסו לסייע לספורטאים במציאת עבודה.[31][32][33]
שמונה חודשים לאחר הפציעה, ב-15 באפריל 1962 חזר למגרשים ועלה למשחק הליגה מול הפועל תל אביב.[5] שלושה שבועות לאחר מכן היה השחקן המרכזי ושותף לזכייתה ההיסטורית של מכבי חיפה בגביע המדינה 1962,[4][34] זאת הייתה הפעם הראשונה שמכבי חיפה זכתה בתואר גביע המדינה.[35]
אמר חזר לשחק בליגה הלאומית בעונת 1964/1965, ובתחילת עונת 1966/1967 נפצע שוב באותה הרגל במהלך משחק נגד בני יהודה, הוא עבר שוב ניתוח וחזר לשחק באוגוסט 1967 במשחק מול קבוצת שמשון.[27][36] אמר פרש מכדורגל בתחילת עונת 1967/1968, אחרי תשעה משחקים בעונה. בסך הכל הופיע ב-132 משחקי ליגה במכבי חיפה, בהם כבש 35 שערים. בנוסף רשם 14 הופעות בנבחרת ישראל. אחרי הפרישה המשיך בעבודתו כפועל בנמל חיפה,[12] במהלך השבוע היה עובד בנמל ובשבתות מטפל באימו בקריות.[37]
לאחר הפרישה, אמר החליט להחרים את מכבי חיפה אחרי שנעלב מהתנהלות המועדון לגביו. הוא לא קיבל את אותם תנאים סוציאליים והטבות מההנהלה כמו שדאגה לשאר חבריו האחרים לקבוצה והוא קופח.[12][8] לאחר הפרישה לא קיבל מהמועדון כרטיס כניסה חופשית למשחקים,[1] הוא הפסיק להגיע למשחקים ולא הסכים לקבל ממנה הוקרה, ולמעשה הטיל חרם על הקבוצה שנמשך כמעט 40 שנה.[3][12] החרם נשבר במאי 2005 כאשר אמר הגיע למתקן האימונים בכפר גלים, שם אמר קיבל מידי הפיזותרפיסט פיני שרון את חולצת המועדון עם המספר 6, המספר איתו שיחק.[3] בשנת 2014 הגיע לאירוע של המועדון עם שחקני עבר נוספים לציון יום הולדתו ה-80 של ג'וני הרדי שחקן ומאמן העבר אשר שיחק לצידו במכבי חיפה.[38][39]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחתן עם מרים ילידת מרוקו,[10] לשניים נולד בן ומאוחר יותר התגרשו.[8] לאחר מכן אמר התחתן בשנית וב-1982 נולדה לו בת. אחיו דויד טבע באילת בנסיבות מסתוריות. לאחר הפרישה מתגורר בקריית חיים.[12]
תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תארים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- משחקי אהרן אמר בנבחרת ישראל, אתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- עמוד השחקן באתר הרשמי של מכבי חיפה (הקישור אינו פעיל, 27 בספטמבר 2019)
- עמוד שחקן באתר הרשמי של מכבי חיפה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 דרור מרשלקוביץ, שבעה בחרו באמר, אחד בשמילו, באתר חדשות, 28 יוני 1987
- ^ מאת אשר גולדברג, אמר ומנצ'ל מביאים למכבי חיפה תואר ראשון - גביע המדינה, באתר הארץ, 22 במרץ 2003
- ^ 1 2 3 מוטי פשכצקי, אחרי 40 שנה, אהרון אמר הגיע לבקר במכבי חיפה, באתר nrg מעריב, 10 במאי 2005
- ^ 1 2 3 אהרון שדה, ה-11 הכי טובים של מכבי חיפה – חלק א': ישראלים/מתן גילור, באתר הופס – מגזין NBA ישראלי, 19 באוגוסט 2014
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 מוזיאון מכבי חיפה, לבקשת רבים, אני מפרסם בשנית את סיפורו של אחד מגדולי השחקנים של המועדון, אהרון אמר, באתר פייסבוק, 25 באפריל 2015
- ^ 1 2 3 4 5 משה טרטי, אהרן אמר - כוכב עולה, באתר מעריב, 19 ינואר 1958
- ^ יונתן הללי, אמיל ירון, הצלם החיפאי המוערך, הלך לעולמו ממחלה קשה. יונתן הללי נפרד ממנו, באתר מעריב אונליין, 23 באוגוסט 2016
- ^ 1 2 3 4 5 אבינעם פורת, "שילוב בין איל ברקוביץ' וראובן עטר": סיפורו של אהרון אמר, באתר ynet, 8 באוקטובר 2021
- ^ חמי אוזן, החלוץ הכי גדול של מכבי חיפה, באתר וואלה!, 3 בנובמבר 2011
- ^ 1 2 סדר נשים – לא ממעריצות, באתר מעריב, 10 נובמבר 1961
- ^ יונתן הללי, אהרון אמר: כדורגלן ה־40, באתר מעריב, 12 אוגוסט 1988
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 אהרן אמר לא סולח, מאת יניר אלפיה, עיתון חדשות, 27 ינואר 1989
- ^ 1 2 כה אמר מודי, באתר וואלה!, 18 ביוני 2003
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 דיוקן השבוע - הכדורגלן אהרן אמר מאת ש. יהושע, עיתון הבקר, 11 במרץ 1960
- ^ יצחק הברמן, ההסטוריה המלאה, באתר מועדון הכדורגל מכבי חיפה
- ^ אהרן אמר עצור מס' 59, באתר מעריב, 3 אוגוסט 1959
- ^ אל' אלכסדרוני, אהרון אמר - לצרפת, באתר מעריב, 4 יולי 1961
- ^ מכבי חיפה יפנה לפיפ"א בענין אמר, באתר חרות, 9 יולי 1961
- ^ 1 2 נפצע הכדורגלן אהרון אמר, באתר הבקר, 22 ספטמבר 1961
- ^ אהרן אמר — נפצע, באתר הצפה, 22 ספטמבר 1961
- ^ הכדורגלן אמר נפצע ברגלו, באתר למרחב, 22 ספטמבר 1961
- ^ הכרורגלן אמר נפצע ברגלו, באתר על המשמר, 22 ספטמבר 1961
- ^ סופרנו בחיפה, הכדורגלן אמר נפצע קשה ברגלו בתאונת עבודה בחיפה, באתר חרות, 22 ספטמבר 1961
- ^ 1 2 התאחדות ורשות הספורט, אהרון אמר וכל היתר, באתר מעריב, 29 ספטמבר 1961
- ^ אהרון אמר נותח שוב, באתר למרחב, 31 אוקטובר 1961
- ^ סיבוך במצבו של אמר, באתר על המשמר, 31 אוקטובר 1961
- ^ 1 2 יהודה גורן, אהרון אמר: "לחזור לנבחרת? אם אמשיך להצטיין למה לא", באתר מעריב, 28 אוגוסט 1967
- ^ ישעיהו פורת, מצויים מקומות עבודה - ואין מועמדים..., באתר מעריב, 7 דצמבר 1961
- ^ מאיר נחתומי, כל עובד עשירי נפגע בתאונה, באתר מעריב, 30 אוקטובר 1961
- ^ ירושלים ורומי, מה אומרים, באתר למרחב, 16 אוקטובר 1961
- ^ סופרנו מחיפה, מכבי תיפה תובעת לסדר עבודה קבועה לשחקני הסגל, באתר קול העם, 9 אוקטובר 1961
- ^ ישעיהו פורת, ההתאחדות מזהירה את מכבי חיפה: אפשר לסלק גם אגודה..., באתר מעריב, 10 אוקטובר 1961
- ^ הממשלה הבטיחה סידור לאמר ולמנצ'ל, באתר קול העם, 11 אוקטובר 1961
- ^ אהרון אמר ישחק בגמר הגביע, באתר חרות, 11 מרץ 1962
- ^ אשר גולדברג, גביע המדינה הראשון של מכבי חיפה, באתר התאחדות לכדורגל בישראל, 11 במאי 2012
- ^ אהרן אמר חזר - וניצח, באתר למרחב, 27 אוגוסט 1967
- ^ אמר. סיפור עצוב, באתר חדשות, 28 יוני 1987
- ^ דורון בן דור, מרגש: שחקני העבר של חיפה חגגו 80 לג'וני הרדי, באתר ONE, 16 ביולי 2014
- ^ יצחק גולדשטיין, ג'וני הרדי, מהסמלים הגדולים של מכבי, הלך לעולמו, באתר כלבו חיפה והצפון, 6 בנובמבר 2017
| מלך השערים של ליגת העל | |
|---|---|
|
| נבחרת ישראל - גביע אסיה בכדורגל 1960 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
אמר | אהרונסקינד | עצמון | בנבנישתי | גולדשטיין | גלזר | חודורוב | קלמי | ר. לוי | ש. לוי | לבקוביץ' | מויססקו | מנצ'ל | נהרי | סטלמך | טיש | ויסוקר | מאמן: מאנדי |
| |