אדם מועד לעולם
אדם מועד לעולם הוא כלל הלכתי בדיני אדם המזיק, שפירושו הוא שאדם אחראי על כל נזק שנעשה מחמתו, בין אם קרה בשוגג או אפילו באונס, ויישא בתוצאות מעשיו.
מהות הדין ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דין אדם המזיק שונה ממעשי רוב העבירות שאם עשאם באונס פטור מעונש, אך לעניין אדם המזיק אמרו במשנה ”אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון.” (משנה, מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו'), לאמור, אדם שהזיק אחראי על מעשיו גם כשנעשו מתוך אונס, ואין זה משנה אם הנזק נגרם ברצונו של המזיק או בשוגג, או באונס תוך כדי שינה.
פרטי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
אונס גמור[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרה של אונס גמור, כגון שלאחר שאדם הלך לישון הונחו כלים בקרבתו, נחלקו הראשונים בדינו: לדעת תוספות זהו אונס גמור שבו לא חייבו את האדם.[1] לעומת זאת דעת הרמב"ן שגם במקרה זה נאמר הכלל 'אדם מועד לעולם', וחייב.[2]
אולץ להזיק באונס[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, אדם שהזיק באונס עצמי, כגון שהזיק מתוך שינה, חייב בתשלום מלא. אך נחלקו הפוסקים לגבי אדם שנאנס באיומי מוות להזיק ממון של אדם אחר. הרמב"ם פסק שחייב לשלם, מכיוון שבסופו של דבר הוא גרם נזק וחייב גם במקרה של אונס כאמור[3]. הראב"ד פסק שפטור, כיוון שמבחינה הלכתית מותר לו להזיק כדי להציל את נפשו, ואין לחייב אדם בתשלום נזיקין, על דבר שמותר לעשותו[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחום רקובר, ניבי התלמוד, הניב "אדם מועד לעולם", ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1990, באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ד', עמוד א' דיבור המתחיל 'כיון דכייף'
- ^ חידושי הרמב"ן על מסכת בבא מציעא דף פ"ב עמוד ב'
- ^ 1 2 משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ב'