אדי סלוביק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אדי סלוביק
Eddie Slovik
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 בפברואר 1920
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 31 בינואר 1945 (בגיל 24)
סנט-מארי-או-מארי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מישיגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון פורדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה טוראי עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד דונלד 'אדי' סלוביקאנגלית: Edward Donald "Eddie" Slovik‏; 18 בפברואר 192031 בינואר 1945) היה טוראי בצבא ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה החייל האמריקאי הראשון שהוצא להורג מאז מלחמת האזרחים האמריקנית בגין עריקות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלוביק נולד בדטרויט אשר במדינת מישיגן. כבר מנעוריו סלוביק עבר על החוק. בפעם הראשונה נעצר כשהוא בן 12, כאשר פרץ עם חברים לבית יציקה בניסיון לגנוב פליז. בין השנים 19321937 נתפס מספר פעמים בעוון גנבה, פריצה והפרת הסדר הציבורי. באוקטובר בשנת 1937 נשפט לתקופה בכלא ובספטמבר בשנת 1938 קיבל חנינה ושוחרר. בינואר בשנת 1939, נשלח שוב פעם לכלא בעקבות גנבת מכונית עם חברים כשהוא בגילופין.

באפריל 1942 קיבל חנינה נוספת ושוחרר מן מהכלא. הוא החל לעבוד בחברת שרברבות, ושם פגש את אשתו לעתיד, אנטואנט ויסינווסקי (Antoinette Wisniewski), שעמה התחתן ב-7 בנובמבר 1942. התיק הפלילי שאותו החזיק העניק לו סטטוס של בלתי כשיר לגיוס, אך זמן קצר לאחר החתונה, שונה סיווגו והוא גויס לצבא.

סלוביק החל את הטירונות ב-24 בינואר 1944 בטקסס. באוגוסט באותה שנה נשלח ללחום עם כוחות האמריקאים המוצבים בצרפת. הוא צורף לפלוגה G של החטיבה ה-109 באוגדת חיל הרגלים ה-28.

עריקה מן הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך להצבה ביחידתם, סלוביק, ביחד עם חברו הטוראי ג'ון טאנקי (John Tankey), נפרדו מהפלוגה כאשר הסתתרו מהפגזה. ביום למחרת, הם הצטרפו לכוחות קנדיים לא לוחמים שעמם נפגשו ושהו בחברתם במשך שישה שבועות. חברו טאנקי שלח מכתב ליחידה בו הסביר את השתלשלות האירועים וב-7 באוקטובר הם התייצבו בחזרה לשירות. לא ננקטו נגדם כל הליכים.

ביום למחרת, ה-8 באוקטובר, הודיע סלוביק למפקד פלוגתו, סרן רלף גרוט (Captain Ralph Grotte), כי הוא מפחד להצטרף לפלוגה הרובאית הלוחמת ושהוא מעוניין לעבור לתפקיד בעורף הכוחות. הוא אמר לגרוט כי יברח אם יישלח לפלוגה לוחמת ושאל אותו האם הצעד יחשב כעריקה. בניגוד לבקשתו הציב אותו גרוט בפלוגה הלוחמת והודיע לו כי אי התייצבות תחשב כעריקה משירות.

יום למחרת, ב-9 באוקטובר, ניגש סלוביק אל שוטר צבאי והגיש לו פתק בו רשם כי יברח אם ישלח אל הקרב. הוא נשלח אל סגן-אלוף רוז הנבסט, שהציע לו לקרוע את הפתק ובכך לסיים את הפרשה. סלוביק סירב.

משפט צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלוביק הועמד למשפט צבאי ונידון למוות. פסק הדין אושר על ידי מייג'ור גנרל נורמן קוטה, מפקד אוגדת חיל הרגלים ה-28. קוטה אמר לאחר מכן שאלה היו 15 הדקות הקשות בחייו אבל לא הייתה לו ברירה אלא לאשר את גזר הדין כדי שיוכל להמשיך להסתכל בעיני חייליו.

ב-9 בדצמבר כתב מכתב בו הוא מבקש חנינה מהמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, דווייט אייזנהאואר. אייזנהאואר דחה את בקשת החנינה, לדבריו על מנת להרתיע את חיילי ארצות הברית מעריקה בתקופה של לחימה עזה.

אדי סלוביק הוצא להורג בידי כיתת יורים בשעה 10:04 ב-31 בינואר 1945, ליד הכפר סנט-מארי-או-מארי, בחבל אלזס הצרפתי. הוא היה בן 24 במותו.

סלוביק נקבר בבית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים אואז-אן בצרפת, בחלקה E, חלקה המיועדת לחיילים שהוצאו להורג בגין פשעים כרצח ואונס, כשהוא החייל היחיד שהוצא להורג בגין עריקות. בשנת 1987, ארבעים ושתים שנים לאחר מותו, הוצאו עצמותיו והוא הובא לקבורה מחודשת במישיגן לצד אשתו, אנטואנט, שמתה בשנת 1979. מאז מותו הוגשו לשבעה נשיאי ארצות הברית בקשות לחון את סלוביק, אך הבקשות טרם נענו.

העיתונאי האמריקאי ויליאם בראדפורד הוי (William Bradford Huie) כתב 1954 ספר העוסק בסיפורו של סלוביק. על בסיס הספר הופק ב-1974 סרט בכיכובו של מרטין שין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]