אדית בולינג וילסון
 | |||||||||
| לידה |
15 באוקטובר 1872 Wytheville, ארצות הברית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1961 (בגיל 89) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||||
| שם לידה |
Edith Bolling | ||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה |
הקתדרלה הלאומית של וושינגטון | ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית | ||||||||
| בן או בת זוג |
וודרו וילסון (18 בדצמבר 1915–3 בפברואר 1924) Norman Galt (1896–28 בינואר 1908) | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
אדית בולינג גאלט וילסון (באנגלית: Edith Bolling Galt Wilson; 15 באוקטובר 1872 – 28 בדצמבר 1961) הייתה אשתו השנייה של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון והגברת הראשונה של ארצות הברית בין השנים 1915–1921. אדית וילסון כונתה "הנשיא הסודי" (the Secret President) ו"האשה הראשונה שניהלה את הממשלה" (the first woman to run the government) - בשל התפקיד המרכזי שמילאה בעת נכותו הממושכת של בעלה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדית וילסון הייתה צאצאית למשפחה אריסטוקרטית של וירג'יניה מחד, וצאצאית לנסיכה פוקהונטס בת משפחת מלוכה של שבט אינדיאני מאידך.
אדית נולדה בוית'ויל שבוירג'יניה בשנת 1872, אחת משבעת ילדיהם של סאלי וייט (Sallie White) והשופט ויליאם הולקומב בולינג (William Holcombe Bolling). בגיל 15 התקבלה למכללת מרתה וושינגטון, שם למדה מוזיקה.
בעת שביקרה את אחותה בוושינגטון בירת ארצות הברית, פגשה את היהלומן העשיר נורמן גאלט (Norman Galt), ובני הזוג נישאו בשנת 1896. בשנת 1903 נולד בנה הראשון, אשר נפטר מספר ימים לאחר לידתו, ובשנת 1908 נפטר בעלה נורמן בפתאומיות.
אדית המשיכה לנהל את עסקי היהלומים של המשפחה בהצלחה מרובה.
בשנת 1915 פגשה אדית את הנשיא, עוד בהיותו באבל בשל מות אשתו אלן לואיז וילסון, ועד מהרה הם התאהבו, ונישאו ב-18 בדצמבר 1915.
על אף נישואיהם המהירים, הרומן שבין הנשיא לאלמנה זכה להד תקשורתי ורכילותי רב. בדיחה מאותה תקופה אמרה שכאשר הנשיא הציע לאדית נישואין היא נפלה ממיטתם מרוב תדהמה. כתבה אחרת שפורסמה בעיתון מקומי, ונפלה בה טעות כתיב, הביאה לשערורייה בשל דיוקה - הכתבה התכוונה לומר כי "הנשיא, במקום לשים לב להצגה המופיעה מולו, שם לבו לגברת גאלט" ("rather than paying attention to the play the President spent the evening entertaining Mrs. Galt.") ובשל טעות כתיב נכתב "הנשיא, במקום לשים לב להצגה המופיעה מולו, שם עצמו בגברת גאלט" (rather than paying attention to the play the President spent the evening entering Mrs. Galt." ). העיתון אמנם נאסף מהמדפים, אולם חלק מהעותקים הגיעו לציבור הרחב.
בעת היותה הגברת הראשונה, ובשל מלחמת העולם הראשונה לא נערכו נשפים וכנסים רבים בבית הלבן, ועל כן לא היה על אדית עומס בעבודתה כמארחת רשמית. אדית ליוותה את בעלה ברחבי אירופה בתום המלחמה, בנסעו להשתתף בשיחות השלום.
בספטמבר 1919, עת חזר וילסון לארצות הברית במטרה לשכנע את הסנאט לתמוך בהקמת חבר הלאומים, לקה וילסון בשבץ והפך למשותק, ואדית שהתה עם בעלה בכל שעות היום וסייעה לו בעבודתו השוטפת.
אמנם אדית לא החליטה בעצמה החלטות נשיאותיות, אולם היא הפנתה את תשומת לב הנשיא רק לנושאים חשובים במיוחד, ואת יתר הנושאים הפנתה לשרים השונים. בספרה טענה כי רק סייעה לנשיא, אולם ההיסטוריון פליס לווין טוען כי היא הייתה "אישה בעלת דעות צרות ונוקשות, והחלטיות רבה" והאשים אותה במשגים דיפלומטיים רבים שנעשו.
בשנת 1921 פרשו בני הזוג לביתם בוושינגטון, והנשיא וילסון נפטר שלוש שנים מאוחר יותר.
אדית השתתפה בתהלוכת ההשבעה של הנשיא ג'ון קנדי ונפטרה ב-28 בדצמבר 1961, יום השנה ה-105 להולדת בעלה השני, הנשיא וילסון. היא הייתה בת 89 במותה (ובכך הייתה הגברת הראשונה החמישית מבין הגברות הראשונות באריכות ימיה, אחרי בס טרומן, ליידי בירד ג'ונסון בטי פורד וננסי רייגן ).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Edith Bolling Galt Wilson, My Memoir, Arno Press, 1980 (הספר בקטלוג ULI)
- Edwin Tribble (ed.), A President in Love: the Courtship Letters of Woodrow Wilson and Edith Bolling Galt, Houghton Mifflin, 1981 (הספר בקטלוג ULI)
- Phyllis Lee Levin, Edith and Woodrow: the Wilson White House, Scribner, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר הבית הלבן.
- ביוגרפיה באתר הספרייה של הגברות הראשונות
- אדית בולינג וילסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אדית בולינג וילסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הגברות הראשונות של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
