אדורה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | הר חברון |
| גובה ממוצע[1] | 652 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 515 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 8.6% בשנה |
(למפת הר חברון רגילה)   אדורה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
אֲדוֹרָה היא התנחלות ויישוב קהילתי בהר חברון מערבית לעיר חברון. שייכת למועצה אזורית הר חברון והוקמה בידי תנועת משקי חירות-בית"ר. היישוב שוכן מדרום לכביש חוצה יהודה, על הר המשקיף מערבה לכיוון שפלת יהודה וערי המרכז, מעל אפיקו התלול של נחל גוברין, ולמרגלותיו נמצאים עין אל-פארעה וח'רבת אל-פארעה, המזוהה עם פִּרְעָתוֹן הנזכרת באזור זה בספרי המקבים. התנחלות תלם שוכנת בסמוך.
הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם בתחילת 1982 כהיאחזות נח"ל "מצפה אמציה" על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"[3].
החלטת הממשלה על הקמת יישוב אזרחי במקום התקבלה בספטמבר 1982[4] ואושררה בוועדת השרים להתיישבות בדצמבר 1982[5], זאת על בסיס חוות דעת של מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שניתן להכריז על הקרקעות במקום כ"אדמות מדינה"[6].
שם היישוב נגזר משם העיר הקדומה אדורים, אשר נזכרת ברשימת ערי ממלכת יהודה שביצר המלך רחבעם[7][8], ואשר שמה נשמר בשם הכפר הערבי דוּרָא, המצוי מדרום-מזרח ליישוב.
מאפייני היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסייה: היישוב מונה כ-100 משפחות. הרכב האוכלוסייה מגוון וכולל דתיים וחילונים, משפחות ותיקות לצד זוגות צעירים.
מבני ציבור: שני גנים, מעון, ספריה, מכולת, חדר כושר, אזור תעשייה, בית כנסת, מועדון נוער, סניף בני עקיבא, מועדון קהילתי.
תעסוקה: אזור תעשייה אדורה. החל מ-1990 זכאים תושבי היישוב להנחה במס הכנסה[9].
תיירות: בקרבת היישוב נמצאים מעיינות תלם אדורה או "עין פארעה". מעיין שופע למרגלות היישוב אדורה ובאפיקו של נחל גוברין עילי. במקום שתי בריכות. מהמעיין יוצאות אמות מים קדומות לכיוון בית גוברין וכנראה שהמעיין שימש כספק המים המרכזי לשם בתקופה הרומית.[10]
אירועים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באינתיפאדה השנייה, ב-27 באפריל 2002 אירע ביישוב פיגוע, בו פרצו ליישוב שני מחבלים שהיו לבושים במדי צה"ל וחגרו אפודי מגן. בפיגוע נפצעו שבעה אנשים ונרצחו ארבעה תושבים[11].
בשנת 2003 הורשעו שני תושבי היישוב במכירת תחמושת לפלסטינים מחברון[12].
ב-12 בינואר 2024, בזמן מלחמת חרבות ברזל, פרצו דרך פרצה בגדר ליישוב חוליה של פלסטינים המזוהים עם חמאס אשר היו חמושים בנשק M-16, סכינים, בקבוקי תבערה וגרזן במטרה לבצע פיגוע טרור, חייל מילואים זיהה אותם והתריע על כך. המחבלים ירו לעברו ופצעו אותו קלות ברגלו, חיילי מילואים מגדוד 5060 חשו למיקומם וחיסלו את המחבלים, בתיאום מול כיתת הכוננות, כשהמחבלים לכודים בין הגדר ההיקפית לגדר התלתלית.[13]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף היישוב אדורה באתר המועצה אזורית הר חברון
- אדורה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- גיא צברי, אדורה: הפרדוקס שבין הרצוי למצוי, באתר nana10, 16 בדצמבר 2007(הקישור אינו פעיל, 5 באפריל 2023)
- אתר היישוב אדורה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות בצווים צבאיים' יולי 2016
- ^ אישור הקמת יישוב אדורה כיישוב קהילתי בדרום הר חברון, החלטה מספר 955 של ממשלת ישראל התשע־עשרה, משנת 1982, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982
- ^ דו"ח תא"ל ברוך שפיגל, 2004
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק ט'
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1491
- ^ להנחה ממס זכאים, מעריב, 27 בפברואר 1990
- ^ https://goyatir.co.il/business/מעיינות-תלם-אדורה/
- ^ עמוס הראל, ארבעה תושבי אדורה נרצחו בחדירת חוליית מחבלים לבתי היישוב, באתר הארץ, 28 באפריל 2002
- ^ אפרת וייס, חמש שנות מאסר נגזרו על מוכר תחמושת לפלסטינים, באתר ynet, 11 באפריל 2003;
יהונתן ליס, באדורה תוהים אם שכניהם מכרו הכדורים שרצחו את חבריהם, באתר הארץ, 19 ביולי 2002 - ^ אמיר בוחבוט, הפרצה בגדר, הירי בסייר - והחיסול: חדירת המחבלים ליישוב אדורה - שלב אחר שלב, באתר וואלה!, 13 בינואר 2024
| ||||||||||||
