אדולף פון מנצל

אדולף פון מנצל
Adolph von Menzel
לידה	8 בדצמבר 1815; ברסלאו, ממלכת פרוסיה
פטירה	9 בפברואר 1905 (בגיל 89); ברלין, הקיסרות הגרמנית
שם לידה	Adolph Friedrich Erdmann von Menzel
מקום קבורה	Dreifaltigkeitskirchhof II
מקום לימודים	אקדמיית ברלין לאמנות; האקדמיה הפרוסית לאמנות ;
תחום יצירה	ציור, הדפס
זרם באמנות	ריאליזם
יצירות ידועות	Studio Wall, Laying out the March Dead, Frederick the Great Playing the Flute at Sanssouci
פרסים והוקרה	אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1874); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; אזרח כבוד של ברלין; מסדר העיט השחור
חתימה
	www.adolph-von-menzel.com

אדולף פרידריך אֶרדמַן פון מֶנצֶל (בגרמנית: Adolph Friedrich Erdmann von Menzel;‏ 8 בדצמבר 1815 – 9 בפברואר 1905) היה צייר ואמן תצריב גרמני. יחד עם קספר דויד פרידריך הוביל את הזרם הרומנטי באמנות הגרמנית במאה ה-19 והיה ממבשרי האקספרסיוניזם. היה צייר פורה ופופולרי בזמנו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון מנצל נולד בברסלאו כאדולף מנצל. אביו היה בעל בית מלאכה לליתוגרפיה. ב-1830 עברה המשפחה לברלין. עם מות האב ב-1832 המשיך מנצל הבן את עסקיו. ב-1833 החל ללמוד באקדמיה לאמנות בברלין, אך עזב לאחר זמן קצר. בשורות האקדמיה פגש אדולף מנצל אדם בשם קארל פרידריך ארנולד (Carl Heinrich Arnold), שהיה בתפקיד מפתח חשוב בחייו (הוא שימש כפטרון יצירותיו של מנצל בנוסף להיות חבר מקורב).^[1]

בין 1839 ל-1842 אייר בטכניקה של חיתוך עץ ספרי היסטוריה אודות פרידריך הגדול ופרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה. במקביל למד באופן אוטודידקטי לצייר ציורי שמן. מנצל, בתור אמן בצבעי שמן, התומך בהתפתחות האומנות בת זמנו, בחר מנצל להצטרף לארגון שנקרא אז "ארגון האמנים הצעירים", כאשר בהמשך, כעבור 4 שנים הצטרף לארגון ל"אמנים הבוגרים". אדולף פון מנצל המשיך בחיוו, וכשהגיע בזמנו האירוע הגדול בגרמניה של המאה ה-19, המכונה "אביב העמים", זיהה מנצל באירוע כבעל חשיבות היסטורית ייחודית, והחליט להקדיש ציור שלם (שזכה לשם Aufbahrung der Märzgefallenen) על הנושא שלא הושלם לבסוף. חיוו של אדולף פון מנצל נקשרו הדוקות לחיוו של פרידריך הגדול, והיה לצייר הראשי בהיסטוריה שהתעסק כה רבות בו (החל מ-1849). "נושאי הציור שלו כללו תמונות מחיי היום-יום ונושאים היסטוריים (רובם מתקופתו של פרידריך הגדול), שגם הם צוירו באופן נטורליסטי, עם שימת-לב לפרטים כביכול תיעד סצנה שנכח בה (ציור פסאודו-תיעודי).^[1]

בשנת 1866 יצר סדרת ציורים המתארת גופות חיילים ממלחמת שבעת השבועות. על סדרת ציורים אלה כתב מבקר האמנות עוזי צור "סדרה מזעזעת ומודרניסטית לחלוטין של גוויות חיילים הנגלים לעינינו כיצירי גיהנום, וציורי אקוורל ספורים שבהם הוא פורם את השתי וערב של הגוף האנושי המופקר כחציר השדה, ואת השתי וערב של הציור הקלאסי המתפורר למול עינינו"^[2].

מנצל, שכמעט ולא עזב במהלך חייו הבוגרים את ברלין, ביקר בפריז ונפגש עם אדגר דגה וז'אן-לואי-ארנסט מסונייה.

בשנת 1898 קיבל תואר אצולה ואת הזכות לצרף את התחילית "פון" לשמו^[3].