אדולף פון באייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדולף פון באייר
Adolf von Baeyer
באייר, 1905
באייר, 1905
באייר, 1905
לידה 31 באוקטובר 1835
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוגוסט 1917 (בגיל 81)
שטארנברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Johann Friedrich Wilhelm Adolf von Baeyer עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה ולדפרידהוף מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רוברט בונזן, פרידריך אוגוסט קקולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אוטמר זיידלר, Christian Stolz, Paul Friedländer, Arthur Weinberg, Carl Theodore Liebermann, ריכרד וילשטאטר, Victor Villiger, ויליאם הנרי פרקין, הרמן אמיל פישר, John Ulric Nef, Rudolf Pummerer עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • חבר זר של החברה המלכותית (10 בדצמבר 1885)
  • מדליית דייווי (1881)
  • מדליית ליביג (1903)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1891)
  • מדליית אליוט קרסון (1912)
  • פרס נובל לכימיה (1905)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Adelheid Bendemann עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אוטו פון באייר, האמס ריטר פון באייר עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן פרידריך וילהלם אדולף פון באיירגרמנית: Johann Friedrich Wilhelm Adolf von Baeyer; ‏31 באוקטובר 183520 באוגוסט 1917) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1905, "על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות". היהודי הראשון שזכה בפרס נובל.[1][2] באייר היה הראשון שסינתז את דיו האינדיגו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באייר נולד בברלין בשנת 1835, למשפחה משכילה, אביו היה נוצרי לותרני ואימו הייתה יהודייה[3] שהמירה את דתה לנצרות. אדולף פון באייר גדל כנוצרי לותרני.[4][5] אביו שירת בצבא הפרוסי. המשורר אדלברט פון צ'מיסו והאסטרונום פרידריך וילהלם בסל היו הסנדקים שלו. מקטנות התעניין בכימיה, ובגיל 12 גילה סוג חדש של מלח כפול של נחושת. כשהיה עדיין תלמיד בית ספר, המורה שלו לכימיה בגימנסיה פרידריך וילהלם מינה אותו כעוזרו. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1853, הוא נכנס לאוניברסיטת ברלין כדי ללמוד פיזיקה ומתמטיקה. תקופה מסוימת בצבא פרוסיה קטעה את לימודיו עד שנת 1856, אז חזר לאקדמיה באוניברסיטת היידלברג, בכוונתו ללמוד כימיה בפיקוחו של רוברט בונזן. לאחר ויכוח עם הכימאי הנודע, לעומת זאת, הוא שינה את חונכו לפרידריך אוגוסט קקולה. הוא המשיך לשתף פעולה עם קקולה. גם לאחר שחזר לברלין בשנת 1858 להשלמת הדוקטורט שלו בנושא ארסן מתיל כלורי, או קקודיליק. התמנה למרצה בברלין בשנת 1860 ופרופסור בשטרסבורג בשנת 1872. בשנת 1875 נתמנה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת מינכן כמחליפו של יוסטוס פון ליביג.[6]

בשנת 1872 ערך מחקרים על הפנול והפורמלין. בשנת 1881 קיבל מדליית דייווי מהחברה המלכותית בלונדון ובשנת 1885 קיבל את תואר האצולה פון מידי לודוויג השני, מלך בוואריה. בדצמבר 1905 זכה בפרס נובל בכימיה. הוא פרש מעבודתו בשנת 1915 ומת בשנת 1917 בביתו על גדות אגם שטרנברג.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באייר נולד לנוצרי לתורני וליהודיה שהמירה את דתה. לבאייר היו ארבע אחיות: קלרה (נולדה בשנת 1826) אמה (נולדה בשנת 1831), ג'והאנה (ז'נט) (נולדה בשנת 1839), אדלייד (נפטרה בשנת 1843) ושני אחים: ג'ורג '(נולד ב -1829) ואדוארד (נולד ב -1832). באייר איבד את אמו בגיל צעיר בזמן שילדה את אחותו אדלייד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדולף פון באייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jews and the German State: The Political History of a Minority, 1848-1933 / Peter Pulzer, Wayne State University Press (2002), ISBN 978-0814331309, p. 110
  2. ^ Jews & Sciences in German Contexts: Case Studies from the 19th & 20th Centuries / Ulrich Charpa and Ute Deichmann (Editors), Mohr Siebeck (2007), ISBN 978-3161491214, p. 121
  3. ^ אברהם שרון, חלקינו, דבר, 4 בפברואר 1936
  4. ^ Johann Jacob Baeyer (1794-1885) - Find A Grave..., www.findagrave.com (באנגלית)
  5. ^ Kirchhof Jerusalem und Neue Kirche III in Kreuzberg, Berlin - Find A Grave Cemetery, www.findagrave.com (באנגלית)
  6. ^ Laylin K. James, Nobel laureates in chemistry, 1901-1992, page 32