אדוארד רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד רובינסון
Edward Robinson
לידה 10 באפריל 1794
סאות'ינגטון, קונטיקט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 1863 (בגיל 68)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים קולג' המילטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה מדליית זהב של החברה הגאוגרפית המלכותית (1842), עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1847)
בן או בת זוג תרזה אלברטין לואיז רובינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירות באזור ירושלים – גילוי קשת רובינסון, חקר נקבת השילוח, חפירות באזור באר שבע, זיהוי כפר נחום
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קשת רובינסון

אדוארד רובינסוןאנגלית: Edward Robinson;‏ 17941863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי, שנחשב לאחד מחלוצי חקר ארץ ישראל במאה ה-19. בעבודותיו הניח את היסודות להכרת הגאוגרפית ההיסטורית של הארץ ושכנותיה בתקופת המקרא, ובשל כך הוכתר כ"אבי המחקר המדעי של ארץ ישראל".[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד רובינסון נולד בקונטיקט. אביו היה כומר בכנסיית הקהילה של העיירה במשך ארבעה עשורים. רובינסון הצעיר לימד בבתי ספר באיסט הייבן ובפארמינגטון בשנים 1810–1811 כדי להרוויח כסף לקולג'. הוא למד במכללת המילטון (אנ'), בקלינטון, ניו יורק, שם לימד דודו, פרופסור סת' נורטון.[2] הוא סיים את לימודיו בשנת 1816. לאחר מכן לימד בסמינר התאולוגי באנדובר שבמסצ'וסטס (אנ'). בשנים 1826–1830 שהה בגרמניה ולמד בהאלה ובברלין, שהיו אז מרכז עולמי לחקר המקרא ולהבנת ההיסטוריות של התנ"ך. עם שובו לארצות הברית התמנה כפרופסור לתאולוגיה וכתבי קודש. בסוף ימיו התגורר בבוסטון.

כתבים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון ביטא פנים שונות של כישוריו בכתיבתו. הוא דגל בהפצת ידע לציבור רחב, ולא בהוראתו במגדל-השן בלבד. לכן כתב ספרים רבים שמצטיינים באיכות מחקרית גבוהה ועם-זאת ניתנים לשימוש למשכיל מן השורה.

הוא הוציא בשנת 1843 כתב עת תאולוגי, הראשון בארצות הברית, ה-Bibliotheca Sacra.

ב-1841 פרסם שלושה כרכים של מחקרים בעקבות מסעותיו בארץ ישראל – Biblical Researches in Palestine,[3] ובעקבות מסעו השני הוציא מהדורה שנייה מורחבת ב-1856. המחקרים היו פרי עבודה משותפת עם המיסיונר האמריקאי עלי סמית שידע ערבית ושימש לרובינסון מתורגמן ומורה דרך במסעותיו בארץ ישראל.

רובינסון הוציא מספר ספרים על לשון המקרא, חלקם כתב וחלקם תרגם לאנגלית מגרמנית (שלמד בעת שהותו בברלין). תרגם את המילון (לקסיקון) לעברית מקראית של וילהלם גֵזַניוּס (1836, מהדורה חמישית 1847), ששימש כבסיס למילון החשוב לעברית מקראית בשפה האנגלית: "בראון דרייוור ובריגס" (B.D.B.). כמו כן הוציא מילונים ליוונית של הברית החדשה.

מסע לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נסע לארץ ישראל ב-1838 בחברת הכומר אלי סמית' . הוא פרסם את המחקרים המקראיים בארץ ישראל בשנת 1841, ועל כך הוענק לו מדליית הזהב של החברה הגיאוגרפית המלכותית בשנת 1842. [4] הוא נבחר לעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ב-1847. [5] הם חזרו לארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני ב-1852 לחקירות נוספות. בשנת 1856 התפרסמה המהדורה המוגדלת של חקר המקרא בו זמנית באנגלית ובגרמנית.

בין השאר ביקר בירושלים ותיאוריו שופכים אור על היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה. רובינסון חשף את מסתריה של נקבת השילוח הקדומה בעיר דוד, וקדם בכך לצ'ארלס וורן. בשנת 1838 גילה את קשת רובינסון, הקרויה על שמו[6].

במסעו הראשון, בסיור בנגב בשנת 1838, גילה את חשיבותה הארכאולוגית של באר אברהם בבאר שבע. הוא המשיך דרומה והגיע עד חורבות ניצנה, אותן זיהה בטעות כעבדת העתיקה. אף שטעה בזיהויו הותיר רובינסון תיאור מפורט וראשוני של עתיקות ניצנה על כל חלקיה, כולל האקרופוליס ועליו מצודה ושתי כנסיות עתיקות.

רובינסון זיהה מקומות רבים בארץ ישראל, המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, ביניהם גם כפרים ערבים שהוקמו, על פי השערותיו, על חורבות יישובים ישראלים קדומים. בכתביו תיאר רובינסון לא רק את החלקים הארכאולוגיים של ארץ ישראל במאה ה-19, אלא גם את הרובד האנושי והעושר התרבותי של ארץ ישראל במאה הי"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גורן, "אדוארד רובינסון – אבי המחקר המדעי של ארץ ישראל", בתוך: ארץ חמדה – ירושלים וארץ ישראל, מאמרים ומחקרים (אריאל 206–207), הוצאת אריאל, תשע"ד, עמ' 64–74
  • Haim Goren et al., Mapping the Holy Land: the foundation of a scientific cartography of Palestine, Tauris, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
  • Haim Goren, 'The loss of a minute is just so much loss of life': Edward Robinson and Eli Smith in the Holy Land, Brepols, 2020 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד רובינסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בן-אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט: גילויה מחדש, ירושלים: כרטא, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1970, עמ' 69
  2. ^ תבנית:Cite Appletons'
  3. ^ קישור למפות מתוך Biblical researches, 1841, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  4. ^ James B. Pritchard (1958). Archeology and the Old Testament. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. pp. 57–58. LCCN 58010053.
  5. ^ "Book of Members, 1780–2010: Chapter R" (PDF). American Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-10 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Yuval Baruch et alii, "Robinson’s Arch: Results of a Geophysical Study ", In: Eyal Meiron (ed.), City of David - Studies of Ancient Jerusalem, Vol. 16, 2021, pp. 99–116