אדוארד אלבי

אדוארד אלבי
Edward Albee
	אלבי כפי שצולם על ידי קארל ואן וכטן ב-1961
לידה	12 במרץ 1928; וושינגטון די. סי., ארצות הברית
פטירה	16 בספטמבר 2016 (בגיל 88); מונטוק, ארצות הברית
שם לידה	Edward Franklin Albee
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	בית הספר צ'ואט רוזמרי הול, Rye Country Day School, בית הספר לורנסוויל, קולג' טריניטי, הקולג' והאקדמיה הצבאית של ואלי פורג'
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	מי מפחד מווירג'יניה וולף?, העז, או מי זו סילביה?
תקופת הפעילות	מ-1958
הושפע מ	יוהאן אוגוסט סטרינדברג, סמואל בקט
בן או בת זוג	טרנס מקנאלי (1959–1964)
פרסים והוקרה	הפרס הספרותי של סיינט לואיס (1995); פרס פוליצר לדרמה (1994); פרס טוני למחזה הטוב ביותר (2002); פרס מרכז קנדי (1996); פרס דרמה דסק למחזה הטוב ביותר (2002); פרס פוליצר לדרמה (1967); פרס פוליצר לדרמה (1975); פרס טוני למחזה הטוב ביותר (1963); פרס גרמי לאלבום ספוקן וורד (1963); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מיאמי (14 במאי 1996); הפרס המיוחד של דרמה דסק (2008); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; Hull-Warriner Award; המדליה הלאומית לאומנויות; פרס אמריקה לספרות; PEN/Laura Pels International Foundation for Theater Award; פרס נסטרוי; פרס אוולין פ. ברקי ;

אדוארד פרנקלין אלבי (ההגייה המקורית: אוֹלבּי; באנגלית: Edward Franklin Albee; ‏ 12 במרץ 1928 - 16 בספטמבר 2016) היה מחזאי אמריקני פורה, זוכה שלושה פרסי פוליצר, שכתב עשרות מחזות החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20.

מחזהו הידוע ביותר של אלבי הוא "מי מפחד מווירג'יניה וולף?", שהועלה על במות בכל רחבי העולם, ואף עובד לסרט מצליח בשם זה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבי נולד בשנת 1928 בארצות הברית בעיר וושינגטון ללואיז הארווי, ובגיל 18 יום נמסר לאימוץ. הוריו המאמצים, ריד ופרנסיס (פרנקי) אלבי העניקו לו את שמו של סבו המאמץ – אדוארד פרנקלין אלבי. אלבי גדל בבית אמיד, להורים שהיו רפובליקאים מושבעים. אביו נמוך הקומה נאף עם נשים רבות ואילו אמו גבוהת הקומה הייתה, כך תיאר מאוחר יותר, אדם קר ולא אוהב. אלבי היה לנער מרדן, שהושעה מכמה בתי ספר וסולק מלימודיו במכללה אחרי שנה וחצי. אלבי היה מודע מילדותו להיותו הומוסקסואל, עובדה שהחריפה את ניכורו מהוריו המאמצים, עמם לא דן בנושא בגלוי מעולם, ואמו אף נישלה אותו מצוואתה על רקע זה.^[1]

אלבי גילה מנעוריו כישרון כתיבה וכתב שירים וסיפורים קצרים רבים. בגיל עשרים עזב אלבי את ביתו לבלי שוב, ועבר לגור בגריניץ' וילג' (ניו יורק), שם התרועע עם חברי תנועות אמנות אוונגרדיות של התקופה. תחילה מצא את מחייתו על כספי ירושה של סבתו, ואחר־כך עבד בעבודות מזדמנות.

למערכת יחסיו הסבוכה עם אמו המאמצת הייתה השפעה ניכרת על חייו גם בשנים מאוחרות. כאשר נודע לו על מחלת אמו, לאחר נתק ממושך, שב אלבי ויצר עמה קשר. מערכת יחסים זו הסבה לו כאב רב, כך הוא מעיד, לא במעט בגלל חוסר נכונותה של אמו לקבל את זהותו המינית גם בערוב ימיה,^[1] אך גם תרמה להתחדשות אמנותית אצלו, כמו במחזה "שלוש נשים גבוהות" המציג את בת דמותה של אמו בשלושה גילים שונים.

ב-16 בספטמבר 2016 נפטר אלבי, והוא בן 88.

מחזות וסגנון כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבי פרץ לתודעה האמריקאית והעולמית ב-1959, עם מחזהו הראשון "סיפור גן החיות" (The Zoo Story), שזכה להצלחה באירופה ולאחר מכן זכה לשבחים גם בארצות הברית. "סיפור גן החיות", המחזות של אלבי בכלל ואחרים שבאו בעקבותיו היו ראשיתו של הזרם הדרמטי-אבסורדי בתיאטרון, שאלבי הוכתר לאחד היוצרים הבולטים שלו.

כמחזאי אמריקאי, נחשב אלבי ממשיכם של מחזאים אמריקאים גדולים כויליאמס, מילר ואוניל, אך ההשפעה הבולטת ביותר על כתיבתו וסגנונו הייתה של מחזאים אירופיים כבקט ופינטר. עם זאת, למרות קרבתו למחזאי אבסורד אלו, אלבי אינו מאמץ את אופני הכתיבה של הזרם במלואם וממזג בכתיבתו דרמה מסורתית יותר, עם עלילה, דמויות ודיאלוגים שאינם אופייניים למחזות האבסורד. מן העבר השני, הוא גם אינו מגביל את עצמו במחזותיו לגבולות ההגיוני והסביר מבחינה עלילתית, ומשלב מצבים מופרכים ודמיוניים לחלוטין, וסגנון כתיבה החורג באופן בולט מריאליזם.

ב-25 המחזות, שכתב לאורך יותר מ-40 שנות יצירה, הפגין אלבי סגנון כתיבה ייחודי, שנון ואירוני, שבו הנושאים כבדי-המשקל בהם עסק שזורים בהערות ובמצבים קומיים. פעמים רבות בחן אלבי במחזותיו בנימה פסימית וביקורתית את החברה האמריקנית ואת האידיאלים שלה.

לאורך שנותיו כמחזאי נהנה אלבי פעמים רבות משבחי הביקורת וזכה בשלושה פרסי פוליצר עבור מחזותיו: "איזון עדין" (1966), "מפלט ים" (1975) ו"שלוש נשים גבוהות" (1992), הישג שרק יוג'ין או'ניל, שזכה בארבעה פרסי פוליצר, עלה עליו.

בשנת 1963 נבחר מחזהו "מי מפחד מווירג'יניה וולף" כזוכה פרס פוליצר לאותה שנה, אך הוועדה המייעצת לפרס, לה הייתה הסמכות לפסול את הבחירה, השתמשה בסמכותה ושללה את הפרס מאלבי. נימוקיה לפסילה היו "השפה הגסה" של המחזה ו"עיסוקו בנושאים מיניים". לפיכך, לא הוענק הפרס לאף מחזה באותה שנה.

רשימת מחזות ותרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור גן החיות (1961) (הוצג בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בבימויו של ראובן קלינסקי)
Fam and Yam
החלום האמריקאי (מחזה)
מי מפחד מווירג'יניה וולף (1976)
הבלדה של בית הקפה העצוב
אליס הפעוטה
מלקולם
איזון עדין (הוצג בשנת 2004 בתיאטרון אנסמבל הרצליה בתרגומו של דורי פרנס)
כל מה שבגן (תורגם עבור תיאטרון הבימה בשם הכל בגן על ידי עדה בן-נחום)
קופסה וציטוטים של היו"ר מאו-טסה-טונג
כשהכל נגמר
מפלט-ים
להקשיב, לספור את הדרכים (1977)
הלידי מדיובוק (הוצג בסמינר הקיבוצים בתרגומה של שרון פרמינגר)
לוליטה
האיש בעל שלוש הזרועות
למצוא את השמש
מחזה נישואין
שלוש נשים גבוהות (1991) (מוצג החל משנת 1997 בתיאטרון הבימה בתרגום של רבקה משולח)
המחזה של לורקה וקטעים - קונצ'רטו גרוסו
העז, או מי זו סילביה? (מוצג בתיאטרון הבימה בתרגומה של רבקה משולח)
מותה של בסי סמית