אגלומרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגלומרט
סוג הסלע געשי
סביבת היווצרות געשית
הרכב טיפות ופצצות געשיות
תכונות וזיהוי מרקם גס

אגלומרטלטינית: agglomerare, ליצור כדור)[1] הוא סלע פירוקלסטי שמרקמו גס, הנוצר מהצטברות טיפות געשיות בגדלים שונים במהלך התפרצות געשית, בעיקר סטרומבוליאנית. הסלע מורכב ברובו (75 אחוזים לפחות) מפצצות געשיות ונוצר סמוך להר הגעש.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקת לבה בהוואי
פצצה געשית
"דמעות פלה"
"שערות פלה"

התפרצויות געשיות משליכות לאוויר טפרה – חומרים הנופלים לקרקע ומצטברים שם. חלק מן החומרים הללו נפלטים באמצעות מזרקות לבה – זרמי לבה הנפלטים מלוע הר הגעש בעוצמה רבה, ועשויים להגיע לגובה של מאות מטרים. זרמים אלה נקרעים לחלקים קטנים יותר – טיפות געשיות בצורות ובגדלים שונים:

  • פצצות געשיות – פיסות גדולות של לבה (יותר מ-64 מ"מ). קרומן החיצוני נקרש במגע עם האוויר, אך בשל גודלן – תוכן נשאר נוזלי. שמן נובע מהתפוצצותן בעת פגיעתן בקרקע, כאשר התוכן הנוזלי ניתז לכל עבר.
  • לפילי – פיסות בינוניות של לבה (2-64 מ"מ) במצבי קרישה שונים ובמבנה אווירודינמי.
  • "חביתיות" – נוצרות כאשר טיפות לבה צמיגה וקרושה חלקית פוגעות בקרקע והופכות שטוחות.
  • "דמעות פלה" ו"שערות פלה" – הדמעות הן טיפות בזלת זגוגיתית הנקרשות במבנה אווירודינמי הדומה לדמעה. השערות הן "דמעות" שנמתחו במעופן באוויר והפכו ארוכות ודקיקות. לעיתים תימצא "דמעה" בקצה הקדמי של "שערה". הן קרויות על שם פלה – אלת האש והרי הגעש של הוואי.

הטיפות נזרקות למרחק-מה מן הלוע: החלקיקים הגדולים יותר יפלו קרוב ללוע, והחלקיקים הקטנים יותר יפלו במרחק גדול יותר ממנו. בנפלן על הקרקע עשויות טיפות אלה להיצמד זו לזו בעודן חמות ורכות, וכאשר הן מתקררות ומתגבשות הן הופכות לסלע. כאמור, אגלומרט נוצר ברובו מפצצות געשיות, שגודלן מצביע על קרבה להר הגעש. בנוסף, פצצות געשיות שהושלכו אנכית עשויות ליפול בחזרה לתוך צינור ההזנה עצמו, להיצמד זו לזו ולהתגבש.

מרקמו הגס של הסלע נובע מקריעת הקרום החיצוני של הפצצות הגעשיות בטרם נצמדו והתגבשו וממיון גרוע של החלקיקים המרכיבים אותו: חלקיקים בגדלים שונים נצמדים זה לזה במקום נופלם, ללא שהתמיינו והתארגנו לפי גודלם.

אגלומרט עשוי להכיל פתיתי אפר געשי שנפלטו ביחד עם הטיפות הגעשיות, או להתגבש על מצע סלעי של מסת אם קיימת, דוגמת טוף שנוצר בהתפרצויות קודמות או בשלבים קודמים של אותה התפרצות.

אגלוטינט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע פירוקלסטי נוסף הנוצר בדרך דומה הוא אגלוטינט (מלטינית: agglutinatus, מהודק בדבק).[2] הסלע נוצר מהידבקות "חביתיות" – יריעות של נתזי לבה בזלתית, קרוב מאוד ללוע, במקום בו נופלים הנתזים זה על זה ונדבקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגלומרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]