אגוז מלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאגוז מלך
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: אגוזיים
סוג: אגוז
מין: אגוז מלך
שם מדעי
Juglans regia
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה
Juglans regia
עץ אגוזי מלך
אגוזי מלך

אגוז מלך (שם מדעי: Juglans regia), המכונה גם אגוז אנגלי או אגוז קליפורניה, הוא עץ נשיר המתנשא לגובה של 25–35 מטרים ובעל גזע בקוטר של עד שני מטרים. קיימים 59 זנים לאגוז המלך. הוא גדל בטבע מדרום-מערב סין מערבה עד לבלקנים. העץ מניב פירות במשך כ-100 שנה.

פירות העץ נאכלים ומשמשים לתעשייה. האגוזים משמשים בעיקר בבישול ובתחום הקונדיטוריה, בעיקר כתוספת לתבשילים ועוגות.

בחקלאות התעשייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוזי המלך מגודלים באופן תעשייתי בסין, ארצות הברית, טורקיה ומקסיקו ובארצות נוספות בהיקף קטן יותר.

עיקר הגידול בסין הוא לצריכה מקומית[2], לעומת זאת בארצות הברית של אמריקה האגוז מגודל באופן נרחב גם לייצוא כשעיקרו מופנה לאיחוד האירופי.[3]

מקובל במחקר ההיסטורי שהיוונים החלו לגדל את אגוזי המלך בארצם ולבייתם עם פלישת אלכסנדר הגדול להודו ולפרס[4][5]. היוונים הקדישו עץ זה לארטמיס, ואילו הרומאים הקדישוהו ליופיטר. גם כיום אגוז המלך מגודל באופן תעשייתי ביוון וצריכתו גבוהה עד כה כדי כך שהגידול המקומי אינו מספק את הביקוש[6], אף על פי שהגידול נעשה בהיקף גבוה ביחס לגודל המדינה. ערכי הייצוא המסחרי של אגוז המלך ביוון נמוכים ביחס לייבוא וכן ביחס לייצוא העולמי.[7]

צריכה מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הצריכה השנתית עומדת על 5,248 טון, נתון המשקף צריכה ממוצעת של חצי קילו אגוזי מלך לאדם בשנה.[8]

תנאי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוזי המלך גדלים באזורים בעלי טמפרטורה מתונה. העץ גדל בתנאי שמש או צל חלקי, בקרקע עמוקה, פורייה ומנוקזת היטב. עץ האגוז מגיע לבשלות לאחר חמש שנים.

שימושים רפואיים בעבר ועד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקורות, גדל האגוז בארץ בתקופת המקרא. בתקופה הקלאסית השתמשו בפרי לטיפול נגד רעלים, ארס בעלי חיים ונשיכות כלבים, לסילוק טפילי מעי, לטיפול בדלקות פנימיות, בנמק ובהפרשות מוגלתיות. בימי הביניים נמכר האגוז בחנויות מוכרי התרופות וחלקיו שימשו לסילוק תולעי מעיים, לטיפול במחלות פנימיות ובמגוון תחלואים אחרים. בימינו משמש האגוז ושמן המופק ממנו לחיזוק הגוף, לשיפור מראה הפנים, לחיזוק השיער, וכמרכיבים בתרופות רבות[9].

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך תזונתי של אגוזי מלך (קלופים), 100 גרם (4–3 מנות)[10]:

(מכל 1 ק"ג אגוזים יתקבלו רק 450 גרם לאחר קילוף)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגוז מלך באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Global Walnut Consumption Has Softened Its Robust Growth, Produce Report (באנגלית)
  3. ^ Tree Nuts, USDA Foreign Agricultural Service (באנגלית)
  4. ^ Politismos eMagazine | The unique foods of Greece and their health benefits: Walnuts, “a gift sent to Greece from Persia by the kings.” (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ עז תלם‏, כל אגוז - מלך, באתר וואלה!‏, 5 באפריל 2015
  6. ^ Drogoudi P.D.1 and D. Rouskas2, Following Walnut Footprints in Greece
  7. ^ Walnuts, fresh or dried, shelled | OEC, OEC - The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)
  8. ^ יבוא של סחורות נבחרות - נתונים מסוכמים לפי שנה לכל הארצות, 2017 - 2020, באתר old.cbs.gov.il
  9. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 58
  10. ^ באתר משרד החקלאות של ארצות הברית