אגודת חסידי חב"ד בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלוגו של אגודת חסידי חב"ד בישראל
ישיבת האגודה, תשי"ב-1952. מימין לשמאל, הרבנים: משה גורארי', צבי-הירש גינזבורג, אליעזר קרסיק (יו"ר), אלכסנדר סנדר יודסין, פנחס אלטהויז, שמריהו גורארי', שמואל זלמנוב (מזכיר)
בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד

אגודת חסידי חב"ד בישראל (שמה המלא: אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה. מכונה בראשי תיבות: אַגוּ"ח) היא ארגון הגג של תנועת חב"ד בישראל. האגודה מייצגת את ענייני חב"ד ומוסדות חב"ד בישראל, מתאמת בין הגופים והמחלקות של חב"ד בישראל ומפקחת עליהם, ומפעילה פרויקטים בתוך ומחוץ לקהילה, כמו איתור מקומות תעסוקה, סיוע למוסדות ועוד. העמותה מסווגת אצל רשם העמותות כבמצב של "פירוק זמני".

על אודות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הוקמה על ידי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון בקיץ ה'תש"א (1941)[1], במטרה לחזק את הקשרים בין חסידי חב"ד בישראל, ולפתח את לימוד תורת חסידות חב"ד. בשנים הראשונות ניהלה האגודה מערך שיעורי תורה וחסידות בבתי כנסת בישראל ובהקמת היישוב כפר חב"ד וריכוזי מגורים חב"דיים ברחבי הארץ. ממלא מקומו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, קבע בשנת ה'תשנ"א (1990) את האגודה לגוף הארגוני העליון בחסידות חב"ד בישראל[2]. מאז, האגודה מייצגת את ענייני חב"ד, ומתאמת ומפקחת על המוסדות ועל קהילת חב"ד בישראל. האגודה הקימה מוסדות רבים בישראל.

היו"ר הראשון של האגודה היה הרב שאול דוב זיסלין. אחריו מונה בשנת ה'תש"ט (1949) הרב אליעזר קרסיק. לאחר פטירת קרסיק בשנת ה'תש"ך (1960) מונה אפרים וולף. החליפו בתפקיד זה בשנת ה'תש"ן (1990) שלמה מיידנצ'יק ששימש בתפקיד עד לפטירתו בתשס"ד.

בשנת ה'תשס"ד (2004) מונה ליו"ר יוסף יצחק אהרונוב[3] ולעמותה צורפו שישה חברים המזוהים עם הזרם המתון בחסידות. נגד המהלך הוגשה עתירה משפטית[4]. באביב תשע"ג (2013) ניתן פסק בוררות שפסל את חוקיות הליך צירופם של החברים החדשים[5] עד לכינוס אספה בפיקוח עורך דין מטעם בית המשפט. האספה כונסה בח' בתמוז תשע"ג (16 ביוני 2013), ובה נבחר ועד העמותה שאישר מחדש את הוספת ששת החברים, ואת מינויו של אהרונוב ליו"ר העמותה[6]. אהרונוב שימש כיו"ר האגודה עד שנת 2015, אז הורשע בפלילים ובעקבות כך הודח מתפקידו[7].

בשנת 2017 החל רשם העמותות הליכים לפירוק העמותה עקב חובות שצברה. על פי החלטת בית המשפט, כל חברי העמותה שהיו חברים בה בעת הגעתה לפירוק, לא יוכלו לחזור ולכהן בה בעתיד. בשלהי 2023 אישר בית המשפט המחוזי הקמת וועדת איתור לבחירת חברים חדשים לעמותה במסגרת הליך להבראתה והשבתה לפעילות שוטפת.

מטה האגודה שוכן בבניין 770 בכפר חב"ד שנבנה לבקשת הרבי באמצע שנות השמונים עבור האגודה[8]. כמו בבניין המקורי בברוקלין, גם כאן הכיתוב בפתח הבניין הוא "בית אגודת חסידי חב"ד".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק מג. מסמך מההתחלה
  2. ^ בצילום מכתב-יד הרבי (המופיע כאן) נאמר: "תוקף והנהגת ועניין אנשי שלומנו שיחיו בארץ הקודש [כלומר, חסידי חב"ד בישראל] הוא בידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שיחיו"
  3. ^ הרב אהרונוב מונה לתפקידו על ידי בית דין רבני חב"ד. היו רבנים וחברים שהתנגדו למינוי
  4. ^ העתירה נידונה בבית המשפט המחוזי ועל הפסק שלו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שנדחה.
  5. ^ מנדי שוחט, אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח, באתר חב"ד אינפו
  6. ^ באספה הכללית של אגו"ח נבחר מחדש הוועד הנוכחי COL, ח' תמוז תשע"ג.
  7. ^ צביקה קליין, רימה במיליונים: כתב אישום נגד יו"ר "צעירי חב"ד", באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2015; אלה לוי-וינריב, ‏שנתיים מאסר ליו"ר עמותת צעירי חב"ד יוסף אהרונוב, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2015
  8. ^ חיים גיל מראיין את מנחם לרר, ההתרחשויות מאחורי הקלעים: כך נבנה 770 בכפר-חב"ד, באתר חב״ד און ליין - COL, ‏22-07-2016