אגודה שיתופית

הצגת התקציב באספה כללית של האגודה השיתופית בעפרה

אגודה שיתופית היא הגדרה ישראלית לתאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים^[1]. רישום האגודות השיתופיות מפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה. נכון לשנת 2020 בישראל קיימות 4136 אגודות שיתופיות^[2].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933 והיא קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית.

אגודות שיתופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האגודות השיתופיות ניתן למנות את כלל הקיבוצים והמושבים, ישובים קהילתיים רבים, קואופרטיבים מסוגים שונים, דוגמת אגד ובעבר גם דן, אגודות שיתופיות לאספקת מים, אגודות צרכניות כדוגמת הצרכניות ורשתות מרכולים, חברות יצרניות כמו הארגז (עד שנת 2000), עוף העמק, קרנות פנסיה וארגונים נוספים^[3].

אגודה שיתופית היא אחת מ-4 צורות התאגיד הפרטי כפי שמוגדר בחוק הישראלי. אגודות שיתופיות יכולות להיות מסווגות כמרכזיות או התיישבותיות. על האגודות המרכזיות נמנות "ברית פיקוח" שמטרתה לפקח חשבונאית על אגודות שיתופיות, "ברית סיוע" שמטרתה לחנך ברוח ערכי הקואופרציה ולסייע להקמה והפעלה של אגודות שיתופיות. אגודה חקלאית, יצרנית, בתחום השירותים ואגודות נוספות.

אגודה שיתופית תאגד לרוב פרטים ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת.

ניהול האגודה השיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודה שיתופית מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית, לרווחת החברים. חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה.

במושבי העובדים, בהם הייצור הוא נפרד, מטפלת האגודה השיתופית בשיווק התוצרת, ובעיבוד שטחים חקלאיים המשותפים לכל חברי המושב. בקיבוץ, בו אמצעי הייצור ותהליך הייצור הם משותפים, השיתוף מתבצע גם בתחומי הייצור, צריכה, חינוך, תרבות.

רשויות האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי הרשויות החשובות ביותר באגודה שיתופית הן: האספה הכללית והוועד.

האספה הכללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האספה הכללית היא אספת כל החברים באגודה השיתופית והיא הסמכות העליונה לקבלת החלטות באגודה השיתופית^[4]. לאספה מפורסם מראש סדר יום. באספה נמסרות הודעות מטעם הנהלת האגודה ונערכים דיונים בנושאים הנמצאים בסדר היום של האספה. לכל חבר באגודה יש זכות להשתתף בדיון ויש לו זכות הצבעה (קול אחד). ההצבעה על ההחלטות המוצעות מתקיימת, אם באספה עצמה ואם בצורה אחרת שאושרה באספה (כגון קלפי במועד מאוחר יותר).

כל אגודה שיתופית מחויבת לערוך לפחות אספה אחת בשנה, המכונה "האספה השנתית". לאספה השנתית יש סדר יום קבוע שבו חייבים להופיע סעיפים מסוימים שנקבעו על ידי רשם האגודות השיתופיות ונועדו להבטיח את התנהלותה התקינה של האגודה^[5].

האספה הכללית מכונה לעיתים גם "אספת חברים". היא מהווה דוגמה לדמוקרטיה השתתפותית^[4], אך יש בה גם מאפיינים הנתפסים על ידי חלק מהחברים כבעייתיים בשל חוסר המקצועיות של חלק מהחברים בנושאים העומדים על סדר היום וכן מצבים בהם מיעוט חברים שמשתתפים באספה עשוי לקבוע החלטות המשפיעות על כלל הציבור^[4]. בהיסטוריה של הקיבוצים נכנסו אסיפות החברים להווי החיים הקיבוצי. הן בגלל התכנסויותיהן התכופות והן בגלל הדינמיקה הפנימית של האסיפות שלעיתים, באו בהן לידי ביטוי מתחים פנימיים וחילוקי דעות בין החברים, שלא תמיד היה להם ביטוי במקום אחר. אסיפות אלו גם זכו לייצוגים בתרבות הישראלית. למשל בספרות ב"אפרים חוזר לאספסת" ובקולנוע ב"סלאח שבתי".

הוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד, או ועד ההנהלה, משמש כהנהלה בפועל של האגודה השיתופית. רק חברי האגודה יכולים להיות חברים בוועד^[5]. מספר חברי הוועד ומשך הקדנציה של כהונתם נקבע על פי תקנון האגודה השיתופית הספציפית. הוועד נבחר בבחירות אישיות שנערכות באספה הכללית. בדרך כלל הוועד כולל גם בעלי תפקידים מרכזיים באגודה כגון: מזכיר וגזבר וכולל גם חברים מן השורה המכונים "נציגי ציבור". יושב ראש הוועד נבחר בדרך כלל באספה הכללית. הוועד עוסק בכל ענייניה השוטפים של האגודה; הן החברתיים והן הכלכליים והכספיים. בחלק מהנושאים הוועד מקבל את ההחלטות בעצמו ובחלק אחר הוא מביא את הצעות ההחלטה לדיון ולהחלטה באספה הכללית.

חובת חברות באגודה שיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1998 לא היה הליך שבו חבר מושב יכול לפרוש מהאגודה השיתופית של המושב. בשנת 1998 החליט מינהל מקרקעי ישראל לאפשר לחברי מושב שאינם חברי האגודה השיתופית לחתום על חוזה ישירות מול המנהל. בשנת 2003 החליט מינהל מקרקעי ישראל החלטה דומה לגבי חלקה ב'^[6]. עד שנת 2016 טרם נחתם חוזה של המינהל ישירות עם תושב במושב שלא היה חבר האגודה, עקב התמשכות הטיפול בנושא^[7].