אברציה כרומטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברציה כרומטית- התמונה התחתונה צולמה בעדשה ללא תיקון האברציה כך שהתמונה מטושטשת, בעוד התמונה העליונה צולמה באמצעות עדשה כרומטית איכותית המתקנת את העיוות

אברציה כרומטית היא עיוות אופטי הפוגע ביכולת של מערכת אופטית למקד את כל אורכי הגל לאותה הנקודה. העיוות נגרם מתופעה שנקראת דיספרסיה: מקדם השבירה של עדשות משתנה כתלות באורך הגל. כיוון שמקדם השבירה של העדשה קובע את מרחק המוקד שלה, השינוי של מקדם השבירה לכל אורך גל משפיע על המיקוד של העדשה. כך, אובייקט המורכב ממספר צבעים מתרכז בנקודה שונה עבור כל צבע דבר הגורם לקבלת תמונה מטושטשת.

סוגים של אברציה כרומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברציה זו מורכבת למעשה, משתיים. האחת היא צירית או אורכית, והיא מתקבלת כתוצאה מהתכנסותן של קרני אור השייכות לאורכי גל שונים בנקודות שונות לאורך הציר האופטי. השנייה היא רוחבית או צידית, והיא נובעת מהתמקדותם של אורכי גל שונים בנקודות שונות (בגובה שונה) במישור המוקד. מיקום שונה על מישור המוקד מבטא הגדלה שונה של הדמות עבור אורכי גל שונים, מאחר שהיא מוגדרת על ידי היחס בין מרחק הדמות מהעדשה לבין מרחק העצם מהעדשה. מאחר שמרחקים אלה קשורים ביניהם באמצעות נוסחת גאוס, , כאשר, u מציין את מרחק העצם מהעדשה, v מציין את מרחק הדמות מהעדשה, ו-f מציין את מרחק המוקד, הרי שאלו הן היבטים שונים של אותה תופעה בסיסית.

תיקון (מזעור) אברציה כרומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברציה כרומטית - כל אורך גל נשבר בזווית שונה ומתמרכז במרחק מוקד שונה.
דובלט - על ידי השימוש בשתי עדשות מסוגי זכוכית שונים ניתן להקטין את האברציה הכרומטית.

למרות השימוש הנעשה במונח תיקון, אין תיקון גמור, ומדובר בדרכים המיועדות למזער את העיוות ככל האפשר. אחת השיטות הראשונות להקטנת האברציה הכרומטית הייתה שימוש בעדשות בעלות יחס אורכי מוקד (מספר F) גדולים, דבר שהוביל ליצירת טלסקופים ארוכים מאוד, עשרות מטרים לעיתים. רק עם התחלת השימוש בדובלטים ולאחריהם טריפלטים התאפשר תיקון אופטי לאברציה הכרומטית. בטלסקופ דובלט נעשה שימוש בשתי עדשות מסוגי זכוכית שונים ובעלות מקדמי שבירה שונים. מכיוון שבין שתי העדשות ישנו משטח מגע, יש צורך ביצירת משטחים אופטיים מלוטשים בשלמות זה ביחס לזה, דבר קשה מאוד טכנית, מה שמעלה מאוד את מחירם של טלסקופים אלו.

הקטנת אברציה כרומטית באמצעות עיבוד תמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אופטיקה גאומטרית, עמי יברכיהו, התעשייה הצבאית (1986)
  • Optics, E Hecht, Addison-Wesley (1987)‎
  • Fundamentals of Optics, FA Jenkins & HE White, McGraw-Hill (1976)‎
  • Applied Optics, vol 1, L Levi, Wiley (1968)‎;

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברציה כרומטית בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.