אברל הארימן

אברל הארימן
Averell Harriman
לידה	15 בנובמבר 1891; ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	26 ביולי 1986 (בגיל 94); יורקטאון הייטס, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	ויליאם אברל הארימן
שם לידה	William Averell Harriman
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	ארדן
השכלה	בית הספר גרוטון, אוניברסיטת ייל
עיסוק	פוליטיקאי, איש עסקים, דיפלומט
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	מארי נורטון הארימן (21 בפברואר 1930–26 בספטמבר 1970); פמלה הארימן (?–26 ביולי 1986)
	4 באפריל 1963 – 17 במרץ 1965; (שנתיים)
תחת הנשיאים	ג'ון פיצג'רלד קנדי, לינדון ג'ונסון
	→ ג'ורג' מקגי יוג'ין רוסטוב ←
	1 בינואר 1955 – 31 בינואר 1958; (3 שנים ו־4 שבועות)
	→ תומאס דיואי נלסון רוקפלר ←
	7 באוקטובר 1946 – 22 באפריל 1948; (שנה ו־28 שבועות)
תחת הנשיא	הארי טרומן
	→ הנרי ואלאס צ'ארלס סוייר ←
פרסים והוקרה
	עיטור ארבע החירויות - מדליית החירות (1983); היכל התהילה של הפולו; מדליית החירות הנשיאותית; עיטור מלחמת המולדת ;
חתימה

ויליאם אברל הארימן (באנגלית: William Averell Harriman‏; 15 בנובמבר 1891 - 26 ביולי 1986) היה פוליטיקאי, איש עסקים ודיפלומט אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארימן נולד בניו יורק לאיש העסקים אדוארד הנרי הארימן ולרעייתו מרי ויליאמסון הארימן. הוא למד בבית הספר גרוטון ובאוניברסיטת ייל. בייל הצטרף לאחוות הגולגולת והעצמות, ובעת לימודיו יצר קשרים שהובילו להקמת חברה בנקאית שהתמזגה בסופו של דבר עם "חברת האחים בראון, הארימן ושות'". הוא היה בעליהם של חלקים מחברות אחדות, בהן יוניון פסיפיק ותאגיד פולארויד. במהלך נשיאותו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, שירת הארימן ב"מנהל השיקום הלאומי" (National Recovery Administration) ובמועצה המייעצת לעסקים, לפני שעבר לתפקידים הנוגעים למדיניות חוץ.

לאחר שעזר לתאם את תוכנית השאל-החכר, כיהן הארימן כשגריר ארצות הברית בברית המועצות והשתתף בפגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפך לתומך בולט של תורת הבלימה של ג'ורג' קנאן. נוסף על כך, כיהן כמזכיר המסחר של ארצות הברית בקבינט בממשלו של הנשיא הארי טרומן ותיאם את יישום תוכנית מרשל. מ-30 באפריל עד 1 באוקטובר 1946 כיהן כשגריר ארצות הברית בממלכה המאוחדת.

ב-1954 ניצח הארימן את נציגה של מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית, אירווינג אייבס הרפובליקני, בבחירות למושלות ניו יורק. הוא שירת בתפקיד זה במשך תקופת כהונה אחת בעקבות תבוסתו לנלסון רוקפלר ב-1958. הארימן התמודד ללא הצלחה על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-1952 ובכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-1956. אף על פי שקיבל את תמיכתו של טרומן בוועידת 1956, הדמוקרטים בחרו את עדלי סטיבנסון למועמדם לנשיאות.

לאחר תבוסתו בבחירות למושלות, הפך הארימן לבכיר בכל הנוגע למדיניות חוץ בתוך המפלגה הדמוקרטית. הוא סייע במשא ומתן על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים תחת הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, והיה מעורב עמוקות בניהול מלחמת וייטנאם בממשלם של קנדי ולינדון ג'ונסון. לאחר שג'ונסון עזב את הבית הלבן ב-1969, הארימן נקשר לארגונים שונים, כולל מועדון רומא והמועצה למדיניות חוץ.

הוא נפטר ביולי 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אברל הארימן בוויקישיתוף

אברל הארימן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אברל הארימן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)