אברהם ליסין
 | |
| לידה |
1871 מינסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1938 (בגיל 67 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
אברהם וואָלט |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית קברות מאונט כרמל |
| שם עט |
אברהם וַאלט, Abraham Wald |
| שפות היצירה |
יידיש |
  | |
אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליסין נולד במינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) למשפחת רבנים. קיבל חינוך יהודי מסורתי, ולמד בישיבות סלובודקה ווולוז'ין, אך בד בבד נחשף כבר מנעוריו לספרות ההשכלה ולרעיונות סוציאליסטיים. הדבר ניכר החל משיריו הראשונים, שבהם יצא נגד מגמת יהדות רוסיה להיטמע בחיי הסביבה, וקרא לפיתוח התרבות היידית והנהגת רוח יהודית בסוציאליזם על ידי שימוש בערכים יהודיים, במורשת ובספרות.
ב-1897 הצטרף ל"בונד", מפלגת הפועלים היהודים של רוסיה, פולין וליטא. באותה שנה ברח מרוסיה לארצות הברית, שם כתב בעיתון היומי היידי "פֿאָרווערטס". מ-1913 ערך במשך 15 שנה את הירחון "די צוקונפט" ("העתיד"), שם פרסם מיצירותיהם של טובי הכותבים היידיים של זמנו.
בתחילה לא נכבש ברעיונות הציונות בראשית דרכה מאחר שלא האמין שהדבר ריאלי. המהפך בחשיבתו קרה ב-1929 אחרי מאורעות תרפ"ט.
אין דין כזה בשולחן ערוך, לא הקפיטליסטי ולא הסוציאליסטי, שאנו חייבים להשאר העם היחיד בעולם, חוץ מהצוענים, שאסור עליו שיהיה לו בית לאומי.
בינואר 1931 פרסם בעיתונו את מאמרו של שמואל דיין שבו ראה את אחת הדמויות היפות של תנועת הפועלים בארץ ישראל. הדבר היה למורת רוחו של עורך של "פארווערטס", שחשש מפגיעה במפלגת הלייבור הבריטית.
בשנת 1949 נבנה לכבודו בית תרבות לפועלים בתל אביב: בית ליסין. הקמתו התאפשרה בעזרת תרומה בסך 100 אלף דולר שהרים ועד הפועלים היהודי באמריקה[1]. כן נקראו על שמו רחובות בחיפה, בתל אביב ובחולון.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכרונות וחויות; עם מבוא מאת ב' כצנלסון; (ליקט: ב' כצנלסון; תרגם: א' קריב), תל אביב: עם עובד, תש"ג.
- לידער און פּאָעמען (1888–1938) (מיט צייכנונגען פון מאַרק שאַגאַל), אין דריי בענדער, ניו יורק: פאָרווערטס אַסאָסיאיישאָן, 1938[2]. (ביידיש)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחזקאל ליפשיץ, 'אברהם ליסין: קווים לדמותו לפי מכתביו, זכרונותיו וכן זכרונות בני דורו', מאסף (כתבים לחקר תנועת הפועלים היהודית) ו (אדר תשל"ד, מרץ 1974), 20–54.
- י"ח בילצקי, אברהם ליסין: משורר, מסאי, עורך, תל אביב: מועדון בית ליסין, 1981.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם ליסין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של אברהם ליסין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על אברהם ליסין באתר רמב"י
- כתבי אברהם ליסין בפרויקט בן-יהודה
- מסמכי ליסין במרכז להיסטוריה יהודית (באנגלית)
- לידער און פּאָעמען: כרך א, כרך ב, כרך ג, לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט
- דיוקנו בשנת 1936 (Portrait of Avrom Lyesin - Avraham Valt-Lyesin), מתוך "לידער און פאעמאן", בתוך The Mendele Review: Yiddish Literature and Language
- אברהם ליסין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
עליו ועל יצירתו
- אברהם ליסין בספרייה היהודית הווירטואלית (באנגלית)
- אמציה פלד, רחוב לסין, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- יוסף חיים ברנר, מתוך הפנקס - א. ליסין, הוצאת הפועל הצעיר, אייר תרע"ט, בפרויקט בן-יהודה (זמין גם בעיתון "דבר")
- אברהם לסין, דבר, 7 בנובמבר 1938, הודעה על מות אברהם ליסין
- א. ליסין (לדמותו), דבר, 29 ביולי 1932
- ר.כ., א. ליאסין והבונדאיות הראשונה, דבר, 28 במרץ 1939
- ו' לאצקי ברתולדי, שרטוטים לדמותו ולשיטתו של אברהם לסין, דבר, 29 בדצמבר 1939
- א. ש. שטיין, משורר תנועת הפועלים היהודית בגולה: במלאות ט"ו לפטירתו של א. ליאֶסין, דבר, 5 במרץ 1954
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הונחה אבן פינה לבית פועלים ע"ש אברהם ליאסין, דבר, 23 במאי 1949
- ^ ראו תמונת הכריכה ואיור של שאגאל. באנגלית: Lider un poemen, 1888–1938, 3 vols (illus. Marc Chagall), New York: Forverts asosieyshon, 1938