אברהם זלינגר

אברהם זלינגר
	אברהם זלינגר בעת ההכנות למשפט אייכמן
לידה	1915
פטירה	1972 (בגיל 57 בערך)
תאריך עלייה	1933
מדינה	ישראל
השתייכות	משטרת המנדט; משטרת ישראל
תקופת הפעילות	1936–1944 (משטרת המנדט) ; 1948 – 1963 (משטרת ישראל)
דרגה	ניצב
תפקידים בשירות
	מפקד מחוז צפון; ראש אגף החקירות והמודיעין; מפקד לשכה 06; סגן המפכ"ל;

אברהם (רמי) זלינגר (1915–1972) היה ניצב במשטרת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלינגר נולד בטרנוב שבגליציה ובילדותו עבר עם משפחתו ללייפציג. בסיום לימודיו עלה בשנת 1933 לארץ ישראל והצטרף לעין חרוד. בשנת 1936 התגייס למשטרת המנדט ושירת בתחנת יגור. ביולי 1939 נפצע קשה לאחר שעלה על מוקש בכפר חסידים^[1], עבר קטיעת רגל^[2] ושהה בשיקום כשנה. בשובו לשירות היה במחלקת חקירות פשעים במחוז חיפה, עד לסיום שירותו ב-1944 ומעברו לתפקידים מנהלתיים בממשלת המנדט. זלינגר היה קצין מחוז בירושלים^[3] ובגליל ובשנת 1947 נשלח להשתלמות באנגליה, ממנה חזר זמן קצר טרם הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת משטרת ישראל הצטרף לשורותיה ושימש מפקד נפת חיפה בדרגת סגן מפקד מחוז. באמצע 1950 הוא מונה לממלא מקום ראש אגף חקירות פשעים (המחלקה הפלילית של אגף החקירות)^[4] והועלה לדרגת מפקח מחוז^[5]. בסוף 1950 הוא מונה לתפקיד באופן רשמי, ולאחר חצי שנה, היה למפקד מחוז צפון^[6]. באוקטובר 1953 שב למטה הארצי כראשי אגף החקירות, אחד משלושת האגפים במשטרה, במקום ישורון שיף שהתפטר^[7]. חמש שנים עמד בראש אגף החקירות ושימש סגן מפכ"ל. בשנת 1958 אורגן מחדש מבנה המשטרה, אוחדו מחוז חיפה ומחוז צפון וזלינגר עבר לשמש מפקד המחוז החדש, ששטחו מחדרה ועד גבול המדינה בצפון^[8]. בעקבות הבאת הנאצי אדולף אייכמן לישראל, זלינגר הועבר מתפקידו ובשנים 1960–1961 פיקד על לשכה 06, שעסקה בחקירת אייכמן ובאיסוף חומר הראיות למשפטו. עם תום מלאכתה של היחידה שב זלינגר לפקד על המחוז הצפוני, עד מאי 1963, אז פרש מהמשטרה מתוך כוונה לעבור למכון ויצמן^[9].

משנת 1967 שימש חבר הנהלה במפעל תעשיות אלקטרוכימיות.

זלינגר היה נשוי ואב לשלושה. בשנת 1972 אובחן כחולה סרטן הריאה ונפטר באותה שנה^[10].

זלינגר היה צייד חובב^[11].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ השוטר זלינגר נפצע במוקש, דבר, 21 ביולי 1938
^ מצבו של הקורפורל זלינגר עדיין רציני, הַבֹּקֶר, 23 ביולי 1938
^ י. ציזיק נפרד ממחוז ירושלים, משמר, 12 בספטמבר 1945
^ הקצין לוסטיג פורש מהמשטרה, חרות, 30 במאי 1950
^ העלאות במשטרה, חרות, 9 באוגוסט 1950
^ קצין סופר - לראשות המחלקה הפלילית, מעריב, 12 בדצמבר 1950
^ זלינגר יעמוד בראש אגף החקירות במשטרה, מעריב, 2 באוקטובר 1953
^ אורי דן, שינויים מרחיקי לכת במשטרה, מעריב, 24 באוגוסט 1958
^ ניצב זלינגר פורש ממשטרת ישראל, מעריב, 26 במאי 1963
^ לטענת בנו, גדעון זלינגר, היה קשר בין מחלתו לחשיפה לחומרים מסרטנים במפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, לפי ריאיון לגדעון מלצר ב"ידיעות אחרונות" כאן
^ דוד זוהר, כל החיות המהלכות בארץ - חנוטות במוזיאון על הכרמל, מעריב, 16 במרץ 1964

ראשי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל

ירחמיאל ירון	נעמן סתוי	ישורון שיף	אברהם זלינגר	מתתיהו סלע	אריה שור	יעקב קדמי	אהרן שלוש	יחזקאל קרתי
1948	1950	1951–1953	1953–1958	1958–1963	1963–1975	1975–1977	1977–1980	1980–1986

יגאל מרקוס	יהושע כספי	עוזי ברגר	אלכס איש-שלום	יוסי לוי	סנדו מזור	יוחנן דנינו	יואב סגלוביץ	מני יצחקי	גדי סיסו	יגאל בן-שלום
1986–1988	1988–1991	1990–1993	1993	1993–1996	1996–1997	2006–2008	2009–2013	2013–2017	2017–2020	2020–
ראשי אגף החקירות						ראשי אגף המודיעין
סנדו מזור	יוסי סדבון	משה מזרחי				אבי כהן	חיים קליין	אילן פרנקו	אורי בר-לב
1997–1998	1998–2001	2001–2004				1997–1998	1998–2002	2002–2004	2004

[1] השוטר זלינגר נפצע במוקש, דבר, 21 ביולי 1938

[2] מצבו של הקורפורל זלינגר עדיין רציני, הַבֹּקֶר, 23 ביולי 1938

[3] י. ציזיק נפרד ממחוז ירושלים, משמר, 12 בספטמבר 1945

[4] הקצין לוסטיג פורש מהמשטרה, חרות, 30 במאי 1950

[5] העלאות במשטרה, חרות, 9 באוגוסט 1950

[6] קצין סופר - לראשות המחלקה הפלילית, מעריב, 12 בדצמבר 1950

[7] זלינגר יעמוד בראש אגף החקירות במשטרה, מעריב, 2 באוקטובר 1953

[8] אורי דן, שינויים מרחיקי לכת במשטרה, מעריב, 24 באוגוסט 1958

[9] ניצב זלינגר פורש ממשטרת ישראל, מעריב, 26 במאי 1963

[10] לטענת בנו, גדעון זלינגר, היה קשר בין מחלתו לחשיפה לחומרים מסרטנים במפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, לפי ריאיון לגדעון מלצר ב"ידיעות אחרונות" כאן

[11] דוד זוהר, כל החיות המהלכות בארץ - חנוטות במוזיאון על הכרמל, מעריב, 16 במרץ 1964

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]