אברהם זיגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם זיגמן
אברהם זיגמן
אברהם זיגמן
לידה 20 באפריל 1949
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 2022 (בגיל 72)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19652022 (כ־57 שנים)
מקום לימודים תיכון חוגים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם מאיר זיגמן (י"א בניסן תש"ט, 10 באפריל 1949ל' בשבט תשפ"ב, 31 בינואר 2022) היה מוזיקאי, יוצר, מלחין, משורר וסופר ישראלי, עורך מוזיקלי ברשת ב' וברשת ג' של קול ישראל, אספן ומשמר של הקלטות נדירות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגמן גדל בשכונת רמות רמז בחיפה לזלדה ומנחם מנדל זיגמן, למד בבית הספר הבונים ובתיכון חוגים בחיפה. כבר בילדותו הפגין כישרונות מוזיקליים ושימש כנגן כלי הקשה בתזמורת הנוער של חיפה. בנעוריו הרבה להשתתף בפעילות תנועת הנוער השומר הצעיר בשכונת מגוריו, ולהשתתף בפעילויות מוזיקליות. בהמשך הצטרף לגרעין נח"ל ולאחר מכן התקבל לשירות בלהקה צבאית. עם שחרורו מצה"ל החל בהליך חזרה בתשובה והפך לחסיד חב"ד. היה חבר קיבוץ נחשון, ולאחר מכן עבר לירושלים ושימש עורך ושדרן ברשת ב', רשת ג' ובתחנות נוספות של קול ישראל עד ליציאתו לגמלאות בסוף דצמבר 2012.[1] בשנת 1977 נישא למרים זוננפלד בירושלים.

בל' בשבט תשפ"ב, 31 בינואר 2022[2], הלך לעולמו בפתאומיות[3] ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגמן, חסיד חב"ד, היה נשוי למרים (לבית זוננפלד) והתגורר בירושלים. נולדו להם תשעה ילדים. בנו נועם זיגמן, הוא עיתונאי, שדרן ברדיו קול ברמה ועורך ראשי באתר האינטרנט "לדעת".[4] בתו, תמר, בעלת תואר דוקטור למוזיקה מהמחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, עובדת במחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית.[5]

גיסיו היו המשפיע החב"די הרב ראובן דונין, ראש המועצה המקומית מיתר אהרן לוי ופרופסור צבי גרונר.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם גיוסו לצה"ל הצטרף לגרעין נח"ל אשר יועד לקיבוץ נחשון. בנחשון הכיר לראשונה את מירה מאיר. שיתוף הפעולה בין השניים הוליד את השירים: "גשם ראשון" (שבוצע לראשונה בפי בני אמדורסקי)[6], "נחל נערן" וכן את שירי תקליט הילדים "אלי ודליה ביער הקסום" ("מה עושים דגים בגשם")[7] אותו כתבה מאיר וביצעו דליה פרידלנד ואלי גורנשטיין.

זיגמן התקבל לשירות בלהקת הנח"ל יחד עם חבריו לגרעין. מחשש לפירוק הגרעין התקבלה הוראה מהנהלת השומר הצעיר לא לקבל איש מחבריו. כך התגייס בשנת 1968 לצה"ל במסלול נח"ל רגיל. בעת ששירת בהיאחזות הנח"ל שניר פגש בקצין החינוך של פיקוד מרכז יצחק (איצ'ה) גולן וזה גייסו לשירות בצוות הווי חטיבת הצנחנים ממנו הוקמה בהמשך להקת פיקוד מרכז.[8] בין חבריו לצוות היו דודו זכאי, איתן שפירא, שמעון ספיר, אורי שבח, איריס לביא, אסתי קוסוביצקי, שלומית אהרון,[9] גילה רונן (רוזנבלט), לואי להב, צרויה להב, יגאל גוטפריד ורוני ויטאלס. במהלך השירות בלהקה השתתף בשלישייה שכללה אותו, את דודו זכאי וגילה רונן. לאחר שחרורו של זכאי המשיך הצוות "גילה וזיגמן" להופיע. השניים הופיעו עם נעמי שמר[10] שהציעה לכנותם "צמד הפרפרים".[11] בשנת 1970 פגש זיגמן את שייקה אופיר אשר סיפר לו כי בנו אלעד משרת על גדת הירדן[12] הדבר היווה השראה לשיר "אלעד ירד אל הירדן" שכתב והלחין, ואשר בוצע על ידי להקת פיקוד דרום וכן על ידי דודו זכאי.[13] במהלך כתיבת השיר יצר זיגמן קשר עם נעמי שמר.

בשנת תשל"ב (1971) זכה שירו "שתי אחיות" (מילים: יורם טהרלב) במקום השני בפסטיבל הזמר המזרחי. את השיר ביצעה הזמרת עדנה לב.

עורך מוזיקלי ויוצר תוכניות רדיו דוקומנטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ל 1970 הצטרף זיגמן למערכת קול ישראל ומאז שימש עורך תוכניות מוזיקה עבור רשת ב' ורשת ג'. בקול ישראל פגש במשורר והפזמונאי דודו ברק ואף הלחין את שירו "דרך ארץ השקד". ב-1976, במסגרת תוכנית הרדיו "ירוק ירוק" (תוכנית האם של "ניחוחי חציר"), יחד עם יגאל בוטון, ערך והפיק תקליט לזכרו של יוסף שריג, שהיכרותם המקצועית הייתה בהשתתפותם במופע, ניחוחי חציר[14].

במקביל לתוכנית המוזיקה שערך יצר תוכניות רדיו דוקמנטריות שונות. תוכניתו "מיתרים שמחים לגיטרה עצובה"[15] על הרקדן הספרדי חואן דה-דיוס ייצגה את ישראל בתחרות בינלאומית לפרס אונדס על משדרי רדיו בספרד.[16] בשנת 1980 יזם סדרת שיעורים בספר התניא שמסר הרב עדין שטיינזלץ.[17] בעקבות שיעורים אלו יצאה לאור סדרת הספרים "ביאור תניא".[18]

בין השנים 20012003 ערך והגיש את תוכנית הרדיו השבועית "הלהקות חוזרות: שירים במדים"[19] אשר הציגה לראשונה הקלטות נדירות ובלעדיות מארכיוני קול ישראל של הלהקות הצבאיות וצוותי ההווי מאז קום המדינה ועד תום עידן הלהקות הצבאיות. התוכנית שודרה מדי יום ד' ברשת ג'. משנת 2003 החל בעריכת ובהגשת התוכנית "עוד חוזר הניגון",[20] שבמסגרתה הציג לראשונה הקלטות נדירות של שירים עבריים מארכיון קול ישראל, ואירח באולפן ובטלפון אמנים רבים. במסגרת התוכנית הפגיש לראשונה לאחר שנות נתק רבות את שלישיית שריד[21] ואף הביא לאיחודם בשידור, דבר שהוביל למסע הופעות של השלישייה ברחבי הארץ. בין האמנים שהתארחו בתוכנית: נורית הירש[22], יורם טהרלב[23], הפרברים, חנן יובל,[24], ישראל גוריון[25], אריק איינשטיין[26], ששי קשת[27], דודו זכאי, שלישיית שריד,[28] ואמנים רבים נוספים. התוכנית שודרה ברשת ג' מדי יום ד' בשעות הערב. זיגמן יצא לגמלאות בסוף דצמבר 2012.[1]

בערוץ שלו ביוטיוב[29] ריכז חומר רב ערך והקלטות נדירות.

כתיבת ספרים ורשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 ראה אור "מדרש נעמי"[30], ספרו הראשון של זיגמן, העוסק בשירי נעמי שמר ומציג את הקשרם לתנ"ך ולמקורות היהודיים.[31] הספר מלווה באיורים של הציירת רות צרפתי, ויצא לאור בהוצאת יד יצחק בן-צבי ובברכת משפחתה של שמר. הספר זכה לביקורות חיוביות.[32]

בשנת 2010 פורסם ספרו השני "קו-קו". הספר שמלווה באיוריו של מישל קישקה הוא ספר ילדים וראה לאור בהוצאת הפועלים.

בשנת 2011 יצא לרדיו השיר "מקומות רגעים אנשים" שהלחין וכתב בביצוע דודו זכאי.

משנת 2019 פרסם רשימות בכותרת "עוד חוזר הניגון"[33] באתר ynet.

ארכיונו האישי שמור במחלקת המוזיקה[34] ובארכיון הצליל[35] בספרייה הלאומית.

שירים שכתב או הלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מבצעי שיריו של זיגמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הנח"ל, להקת פיקוד הדרום, שלישיית דרך הגב, בני אמדורסקי, דודו זכאי, יזהר כהן, עדנה לב, זהבה בן, שלווה ברטי, האביבים, שושנה דמארי,בנות פסיה, וצוות הווי הנח"ל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם זיגמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 גלבפיש, רוני, על אברהם זיגמן: ארבעים שנה של יופי ושל חסד, ‏8 בדצמבר 2012
  2. ^ המוזיקאי ואיש הרדיו אברהם זיגמן הלך לעולמו בגיל 72, באתר ynet, 31 בינואר 2022
  3. ^ תמר זיגמן, "ברוח נישאר יחד": תמר זיגמן נפרדת מאביה, באתר ynet, 3 במרץ 2022
  4. ^ דף אודות, באתר לדעת
  5. ^ תמר זיגמן באתר הספרנים
  6. ^ כשהטילים שורקים, בני אמדורסקי שר, באתר ynet, 6 בפברואר 2020
  7. ^ התקליט "אלי ודליה ביער הקסום" מאת מירה מאיר ואברהם זיגמן
  8. ^ על פי ראיון של קובי ברקאי עם אברהם זיגמן בתוכנית "הידברות" ששודרה לראשונה באפריל 2020
  9. ^ הגביע הקדוש של הלהקה הצבאית, באתר ynet, 1 ביולי 2020
  10. ^ להקת הבנות והלחנים האבודים של נעמי שמר, באתר ynet, 13 ביולי 2020
  11. ^ ActivePaper Archive, jpress.org.il
  12. ^ אברהם זיגמן, מנעמי שמר לשייקה אופיר: המפגשים שהולידו את "אלעד ירד אל הירדן", באתר ynet, 3 באוקטובר 2019
  13. ^ עוזי ברוך, "אלעד ירד אל הירדן" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7
  14. ^ בעלייה משער הגיא נוצרה קשת בענן: הסיפור מאחורי השיר "אור וירושלים", באתר ynet, 10 במאי 2021
  15. ^ מיתרים שמחים לגיטרה עצובה, סיפורו של רקדן הפלמנקו חואן דה דיוס ביוטיוב
  16. ^ ⁨רשות 'השידור תשתתף בתחרות הרדיו הספרדי. ⁩ | ⁨דבר⁩ | 19 אוגוסט 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  17. ^ אברהם זיגמן, לחדור דלתות סגורות
  18. ^ מסיבת פרישה לזיגמן
  19. ^ הלהקות חוזרות
  20. ^ עוד חוזר הניגון
  21. ^ בני עורי מתעד את האיחוד מחדש של שלישיית שריד בתכנית: 'עוד חוזר הניגון' ברשת גימל בשנת 2003, נבדק ב-2021-10-22
  22. ^ "עוד חוזר הניגון : מאוצר הארכיון של רשות השידור" | נורית הירש, נבדק ב-2022-08-02
  23. ^ "הלהקות חוזרות : שירים במדים" | תוכנית מס' 22 | יורם טהרלב והלהקות הצבאיות, נבדק ב-2022-08-02
  24. ^ "עוד חוזר הניגון: מאוצר הארכיון של רשות השידור" | חנן יובל, נבדק ב-2022-02-27
  25. ^ "עוד חוזר הניגון : מאוצר הארכיון של רשות השידור" | בני אמדורסקי, נבדק ב-2022-08-02
  26. ^ אריק איינשטיין מצחיק את האורחים באולפן, נבדק ב-2022-08-02
  27. ^ עוד חוזר הניגון - תוכנית אחרונה, נבדק ב-2022-08-02
  28. ^ "עוד חוזר הניגון: מאוצר הארכיון של רשות השידור" | שלישיית שריד חוזרת, נבדק ב-2022-02-27
  29. ^ 2121Archive - YouTube, www.youtube.com
  30. ^ ערב השקת הספר "מדרש נעמי: המקורות היהודיים בשירת נעמי שמר" | מאת אברהם זיגמן (2009), נבדק ב-2023-11-11
  31. ^ מירון ח. איזקסון, יש לה ניגון מיוחד משלו | "המקורות היהודים בשירתה של נעמי שמר", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2009
  32. ^ עפרה לקס, זאת נעמי, באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2009
  33. ^ "עוד חוזר הניגון"
  34. ^ רשימת הפריטים בארכיון אברהם זיגמן במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית, באתר merhav.nli.org.il (באנגלית)
  35. ^ רשימת ההקלטות מאוסף אברהם זיגמן בארכיון הצליל הלאומי, באתר merhav.nli.org.il (באנגלית)