אברהם בן-יעקב (חוקר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אברהם בן-יעקב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בספטמבר 1914
י' בתשרי תרע"ה
בגדאד, וילאייט בגדאד, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
פטירה 2 בנובמבר 2005 (בגיל 91)
ל' בתשרי תשס"ו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1925
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם בן-יעקב (30 בספטמבר 1914, י' בתשרי תרע"ה2 בנובמבר 2005, ל' בתשרי תשס"ו) היה היסטוריון, סופר, מחנך וחוקר יהודי בבל באלף השנים האחרונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם בן-יעקב נולד בבגדאד בשנת תרע"ה (1914). התחנך במדרש תלמוד תורה ובבית הספר 'מכתב אל-תעאון' שאחר כך נקרא ע"ש 'רחל שחמון'. בניסן תרפ"ה (1925) עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים.[1]

בשנת תר"ץ (1930) סיים לימודיו בבית הספר 'תלמוד תורה מזרחי'. בתרצ"ה (1935) סיים את לימודיו בהצטיינות בבית מדרש למורים (סמינר) מזרחי.

קיבל תואר B.A. מהאוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות חינוך וספרות עברית (1964) ולאחר מכן השלים תואר דוקטור, גם כן באוניברסיטה העברית בירושלים, עם דיסרטציה בנושא 'הגירת יהודי בבל להודו והשתקעותם בה' (1989).

בין השנים 19361976 עסק בחינוך ובהוראה. שימש כמנהל בית הספר הממ"ד במבשרת ציון וכמפקח על בתי הספר מטעם משרד החינוך. נבחר 5 פעמים כחבר 'המועצה לחינוך ממ"ד' המייעצת לשר החינוך והתרבות (1958–1975) והיה חבר המועצה הארצית של מנהלי בתי הספר הממ"ד (1965–1960).

היה חבר האיגוד העולמי למדעי היהדות (משנת 1957); חבר המועצה הארצית לענייני המועצות הדתיות (1956); חבר הוועדה לחינוך ולתרבות שליד ועד העדה הספרדית בירושלים (1942–1951); חבר ועד בית חינוך יתומים לעדת הספרדים בירושלים (1946–1949); חבר הוועד המקומי להנחלת הלשון לעם מטעם עיריית ירושלים (1954–1955); חבר הברית העברית העולמית (משנת 1967); חבר הוועד הפועל של המפד"ל והוועדה המוניציפלית שלה (1956–1963); ממייסדי הוועדה להקמת מפעלים קונסטרוקטיביים וחינוכיים בשביל העדה הבבלית בארץ ישראל (1950–1954); עם קום המדינה התמנה למזכיר כבוד של "בית הדין העליון לענייני גיוס" בירושלים; חבר המועצה האקדמית במרכז מורשת יהדות בבל.

מחקריו הקיפו פנים רבים בתולדות חיי יהודי בבל, כגון: בשטחי ההיסטוריה, החינוך והתרבות, היהדות, הספרות, השירה והפיוט, משלים, מנהגים, רפואה עממית, מקומות קדושים ופולקלור, ביוגרפיה וביבליוגרפיה של יהודי בבל.

פרסם כ-40 ספרים. בין הפרסים שקיבל:

כתב ערכים באנציקלופדיות בעברית ובאנגלית ופרסם כ-400 מאמרים בכשמונים כתבי עת[דרוש מקור] ובקובצים מדעיים בישראל ומחוצה לה, רובם על יהודי בבל, כורדיסטן וארצות המזרח.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי-מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות הרב עבדאללה סומך, ירושלים: הוצאת מטמון, תש"ט
  • קהילת יהודי כורדיסתאן, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשכ"א; מהדורה שנייה, הוצאת קריית ספר, ירושלים תשמ"א
  • יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשכ"ה; מהדורה שנייה, "קריית הספר", ירושלים תשל"ט
    • חוברת מילואים לספר הנ"ל, "קריית ספר", ירושלים תשל"ט
  • שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תש"ל
  • קיצור תולדות יהודי בבל, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"א
  • קברים קדושים בבבל, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ד
  • ירושלים בין החומות - לתולדות משפחת מיוחס, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז
  • הרב יהודה אלקלעי מבשר הציונות, ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות, תשל"ט
  • יהודי בבל בתקופות האחרונות, ירושלים: הוצאת קריית ספר, תש"ם
  • יהודי בבל בארץ ישראל, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ם
  • השליח הנודד - הרב יוסף חיים שרים, ירושלים: הוצאת נוריאל שרים, תשמ"ב; חלק ב, ירושלים תשמ"ט
  • הרב יוסף חיים מבגדאד, אור יהודה: הוצאת מרכז מורשת יהדות בבל, תשמ"ד
  • יהודי בבל בתפוצות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשמ"ה
  • עברית וארמית בלשון יהודי בבל, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשמ"ח
  • פרקים בתולדות יהודי בבל: על ענף אחד במשפחת ששון הבגדאדית, תשמ"ט
  • גלות וגאולה במשנת רבינו המהר"ל מפראג, ירושלים: הוצאת נזר דוד, תשמ"ט
  • אוצר הסגולות של יהודי בבל בדורות האחרונים, ירושלים: הוצאת "ישן נושן", תשנ"א
  • הרפואה העממית אצל יהודי בבל, ירושלים: הוצאת "יריד הספרים", תשנ"ב
  • מחזור השנה במנהגי יהודי בבל, תשנ"ג: הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים
  • חיי האדם במנהגי יהודי בבל, ירושלים: הוצאת מכון בני יששכר, תשנ"ג
  • הווי ומנהגים בקרב יהודי בבל, ירושלים: הוצאת מכון בני יששכר, תשנ"ג
  • הרב ששון ב"ר מרדכי שנדוך, ירושלים: הוצאת מכון הכתב, תשנ"ד
  • אוצר השירים, החיבורים והדרשות של הרב יוסף חיים, ירושלים: הוצאת מכון הכתב, תשנ"ד
  • בית זבידה, תשנ"ד: הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים
  • אוצר המשלים והפתגמים של יהודי בבל בדורות האחרונים, ירושלים: הוצאת יריד הספרים, תשנ"ח
  • אנציקלופדיה של חכמי יהודי בבל באלף השנים האחרונות, ירושלים: הוצאת שיח ישראל, תשס"ג

הדוקטורט:

  • הגירת יהודי בבל להודו והשתקעותם בה (האוניברסיטה העברית בירושלים, ניסן תשמ"ז)

ספרי-לימוד וספרות יפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפי העם - ספר הבדיחה והחידוד, ירושלים: הוצאת א' רובינשטיין, תשמ"ז
  • תורת הקרבנות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תרצ"ט-תשל"ו (שש מהדורות)
  • תורת התרומה והמעשר, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ב-תשל"ב (שלוש מהדורות)
  • מאשפות ירים אביון - סיפור פולקלורי, ירושלים: הוצאת א' לוסטימאן, תש"ו
  • ילקוט מנהגים, ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות, תשכ"ז-תשל"ז (שלוש מהדורות)
  • פרקי תפילה, ברכות ודינים לכיתה א', ירושלים: הוצאת מנצור, תשכ"ט
  • האוצר - חמישים סיפורי עם ואגדות, תל אביב: הוצאת יבנה, תשכ"ט
  • הרב יוסף חיים, ירושלים: הוצאת המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות, שתי מהדורות, תשל"ב-תשל"ז
  • חבר טוב - סיפור פולקלורי, ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות, המרכז לתוכניות לימודיות, תשל"ט
  • מרכזי תורה ורוח בבגדאד, תל אביב: הוצאת משרד החינוך והתרבות, תשמ"ב
  • חבלי עליה - סיפור, ירושלים: הוצאת מטמון, תשמ"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרומי, אורי (2005-11-22). "מנהגי העבר מפי הזקנות והזקנים". הארץ. נבדק ב-2024-04-04.