אברהם אדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אדן
אברהם אדן במהלך מלחמת יום הכיפורים
אברהם אדן במהלך מלחמת יום הכיפורים
לידה 5 באוקטובר 1926
כ"ז בתשרי ה'תרפ"ז
כפר גלעדי, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 28 בספטמבר 2012 (בגיל 85)
י"ב בתשרי ה'תשע"ג
רמת השרון, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "בְּרֶן"
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19431974 (כ־31 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מבקר משרד המשטרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדן על התורן בתמונה ההיסטורית של מלחמת העצמאות המנציחה את הנפת דגל הדיו במסגרת מבצע עובדה
אברהם אדן, 2003

אברהם אַדָן ("בְּרֶן") (5 באוקטובר 1926[1]28 בספטמבר 2012) היה מפקד גייסות השריון (גי"ש) ומפקד פיקוד הדרום[2]. שירת בפלמ"ח והיה ממניפי דגל הדיו לקראת סיומה של מלחמת העצמאות.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם אדן (אידלסון) נולד בכפר גלעדי בשנת 1926, והוא בוגר תיכון חדש בתל אביב. התגייס לפלמ"ח ב-1943 במסגרת הכשרה של השומר הצעיר ושימש כמדריך ספורט. בפלמ"ח זכה לכינוי "ברן" על שם המקלע ברן שהיה בשימוש הלוחמים. השתתף במבצע שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית. היה ממייסדי הקיבוץ דנגור (נירים). שימש מפקד אזורי של אזור הנגב הדרום-מערבי.

במלחמת העצמאות היה בתחילה מפקד פלוגה בגדוד השמיני, בחטיבת הנגב של הפלמ"ח, ועסק בעיקר בהגנה על יישובי הנגב ובאבטחת צינור המים ליישובים אלו. לאחר מכן עבר להיות מפקד פלוגה בגדוד השביעי (גם הוא בחטיבת הנגב) ונטל חלק במבצעי החטיבה ובין היתר במבצע חורב ובמבצע עובדה[3]. במהלך מבצע זה כבשה פלוגתו, שכללה מספר רב של לוחמי גח"ל, את מתחם אום כתף, מוצב שהשתרע לאורך של 3.5 קילומטר, במהלך קרב קשה שנמשך במשך לילה שלם, וכלל שורה של הסתערויות על המתחם המצרי. בהתאם לתוכנית שהגה מפקד הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב חיים בר-לב[4], הצליחה הפלוגה בפיקוד אדן לכבוש את המוצב, לאחר שהפתיעה את מגיניו ותקפה את המוצב מכיוון המצוק שנחשב בלתי עביר[5]. מאוחר יותר (ב-1979), כתב אדן כי היה זה "הקרב הקשה ביותר שהייתי נתון בו" (במלחמת העצמאות)[6]. במבצע עובדה הובילה פלוגתו את התקדמות חטיבת הנגב, הגיע ראשון למשטרת אום רשרש והניף את דגל הדיו המפורסם. אחרי המלחמה עבר לחיל השריון.

בשנים 19521956 פרש מהצבא וחזר לקיבוץ נירים. עם שובו לצה"ל היה למפקד גדוד 82, שבמבצע קדש כבש את אבו עגילה וסכר הרואיפה. ב-1957 עבר קורס שריון מתקדם בבית הספר לשריון של צבא ארצות הברית. שירת כקצין אג"ם של גייסות השריון, מפקד חטיבה 60 וב-1960 מונה למפקד חטיבה 7. בהמשך שירת כמפקד בית הספר לשריון במחנה ג'וליס. במלחמת ששת הימים היה סגן מפקד אוגדה 31 בפיקודו של אברהם יפה. ב-1968 הקים את מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני, היא עוצבת סיני. במרץ 1969 הועלה לדרגת אלוף וקיבל את הפיקוד על גייסות השריון[7].

במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים היה אדן מפקד עוצבת הפלדה בחזית סיני תחת פיקודו של מפקד פיקוד דרום שמואל גונן (גורודיש). האוגדה הובילה את מתקפת הנגד הפיקודית ב-8 באוקטובר והאבדות הכבדות שספגה הביאו להפסקת מתקפה כושלת זו, ובהמשך לחילופי האשמות עם מפקד הפיקוד גונן והאלוף אריאל שרון. בין 9 ו-14 באוקטובר בלמה האוגדה התקפות מצריות בגזרה הצפונית. במסגרת מבצע אבירי לב צלחה האוגדה את תעלת סואץ דרך ראש הגשר שנתפס ואובטח על ידי אוגדה 143 של האלוף אריאל שרון. בדרכה אל ראש הגשר חילצה וריכזה עוצבת הפלדה דוברות יוניפלוט שנעזבו מאחור על ידי אוגדת שרון וכן תיקנה את גשר הגלילים שניזוק ונעזב במהלך גרירתו. תוך כדי לחימה בחווה הסינית העבירה האוגדה חלק מהדוברות שאפשרו לגשר בין שתי גדות התעלה. כמו כן השמידה האוגדה במארב אוגדתי את חטיבה 25, חטיבת טנקי T-62 מצרית. בלילה שבין 17–18 באוקטובר צלחה האוגדה את התעלה על גשר היוניפלוט שהקימו כוחות מאוגדת שרון. העובדה שראש הגשר נתפס על ידי אוגדת שרון בליל 15–16 באוקטובר ואוגדת אדן צלחה רק בליל 17–18 באוקטובר היוותה עילה לחילופי האשמות קשות בין מפקדי צה"ל. בין 18–23 באוקטובר התקדמה האוגדה בסדרת קרבות עד לכיתור הארמייה השלישית של מצרים. אירוע בולט בשלב זה היה כניסת כוחות מהאוגדה לעיר סואץ, כניסה שהתפתחה לקרב קשה, לוותה באבדות קשות וגררה ביקורת קשה גם היא.

בועדת אגרנט אמר ברן כי "למעלה ממחצית מהטנקים שהיו ברשות כוחותיו - לא היו שמישים."[8] וכי ""שלבי הלחימה מהרגע הראשון היו בלתי מוצלחים. הראייה שלנו אחרי ששת הימים הייתה מוגזמת שגרסנו שטנקים תמיד נשתדל שיובילו את ההתקפה, לא חשוב אם זה שטח הררי, לא חשוב אם זה שטח בנוי, לא חשוב אם זה יום או לילה, או בוץ." על תפקודו אמר כי "בדיעבד אני יכול לומר שלא הייתי שותף לשאננות בקשר להכנות ולהתעצמות אבל בהחלט אני מאשים את עצמי בזלזול."[9]

בראיון שהתקיים עמו ב-2012 אמר אדן כי "השתרבבה פוליטיקה לתוך המלחמה. את האוגדה של אריק כינו אוגדת הליכוד ואת האוגדה שלי אוגדת המערך והיות שחיים בר לב היה אז שר בממשלת המערך אז היה רוב למערך. בר לב חשש מפטפוטים על פוליטיזציה והחליט לתת סמכות רחבה לאריק שרון כדי שלא יאשימו אותו בממשלתיות בזמן מלחמה...הוא (שרון) היה מטלפן כל יום לבגין והיה מביא עיתונאים במטוסים קלים ובמסוקים צבאים. הוא שקל הרבה מאוד שיקולים אישיים."[10]

אחרי המלחמה, כיוון שהאלוף המיועד (יקותיאל אדם) היה מנוע זמנית מלהיכנס לתפקיד מפקד פיקוד הדרום, התמנה אדן למפקד הפיקוד בין החודשים ינואר-יולי 1974. בשנת 1974 מונה לנספח צה"ל בוושינגטון, ולאחר מכן השתחרר מצה"ל.

לאחר פרישתו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19841993 היה אדן מבקר משרד המשטרה. בשנת 1993 יצא לגמלאות. בשנים האחרונות היה אדן חבר בתנועה לאיכות השלטון ובמועצה לשלום ולביטחון והיה עסוק בתיעוד היסטורי של הפלמ"ח במוזיאון הפלמ"ח.

אדן נפטר ב-28 בספטמבר 2012 בביתו ברמת השרון, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-86, לאחר מאבק במחלה קשה.[11]

הותיר אחריו 3 ילדים, נכדים ונינים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Avraham (Bren) Adan, On the Banks of the Suez: An Israeli General’s Personal Account of the Yom Kippur War, London: Arms and Armour Press, 1980.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנשה ענבר, ‏חברי העמותה שהגיעו לגבורות, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 32, באתר "יד לשריון"
  2. ^ אלוף א. אדן מונה לאלוף פיקוד הדרום, על המשמר, 15 בינואר 1974
  3. ^ גל פרל, "אוגדה קטנה אנחנו, אך נכונה לקרב!", הבלוג על הכוונת, ‏ 18 באוקטובר 2015.
  4. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 70-71.
  5. ^ אלישיב שמשי, "בכוח התחבולה", הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמודים 145-146.
  6. ^ אברהם אדן (ברן), על שתי גדות הסואץ, הוצאת עידנים, 1979, עמ' 210-207
  7. ^ סופרנו הצבאי, תת אלוף א. רדן מפקד גייסות שיריון, הצופה, 10 במרץ 1969
  8. ^ יונתן בייסקי, ‏האלוף אדן לוועדת אגרנט: "אני מאשים את עצמי בזלזול", באתר ‏מאקו‏, 1 בספטמבר 2013
  9. ^ יונתן בייסקי, ‏האלוף אדן לוועדת אגרנט: "אני מאשים את עצמי בזלזול", באתר ‏מאקו‏, 1 בספטמבר 2013
  10. ^ דוד זולדן, מלחמת יום כיפור: אלוף הפיקוד בסיפורים שלא נשמעו מעולם, באתר אייס, 4 באוקטובר 2022
  11. ^ מורידים את הדגל, באתר www.israelhayom.co.il
  12. ^ ביקורת: מאיר פעיל, 'יושר-הבעה ומהימנות: אברהם אדן, על שתי גדות הסואץ, 1979', זמנים 3 (1980), 105–106.
  13. ^ ביקורת: מאיר פעיל, ‏עד דגל הדיו, מערכות 294–295 (1984), עמ' 115–119 .
אברהם אדן - תבניות ניווט