אברהם אביגדורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אביגדורוב
אברהם אביגדורוב, 17 ביולי 1949
אברהם אביגדורוב, 17 ביולי 1949
לידה 2 ביולי 1929
מצפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 4 בספטמבר 2012 (בגיל 83)
חיפה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הישן בהרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי בומצ'יק
השתייכות פלמ"ח
צה"ל
תקופת הפעילות 1947 – 17 במרץ 1948
דרגה טוראי
תפקידים בשירות
לוחם
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות
עיטורים
אות גיבור ישראל  אות גיבור ישראל
עיטור הגבורה  עיטור הגבורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם אביגדורוב (בומצ'יק) (2 ביולי 19294 בספטמבר 2012) היה בעל אות גיבור ישראל על מעשה גבורה יוצא דופן תוך סיכון חיים שגילה בקרב במלחמת העצמאות.

אביגדורוב נולד וגדל במושבה מצפה שליד טבריה, לרחל וגד אביגדורוב, מאנשי "השומר". בגיל 7 התייתם מאביו, שנהרג במאורעות תרצ"ו. אביגדורוב למד חקלאות בבית הספר מקוה ישראל, ולימים עבד במשך מספר שנים במחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות.

סיפור הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין

ביולי 1947 סיים את לימודיו, התגייס לפלמ"ח ושירת בחטיבת יפתח. הוא היה בהכשרה המגויסת ברמת יוחנן כשהגיעו ידיעות על שיירה ערבית עמוסת נשק היוצאת מביירות לכיוון חיפה, ב-17 במרץ 1948. הוא יצא יחד עם כוח פלמ"ח לכיוון קריית מוצקין על מנת לעצור את השיירה. עם בוא השיירה למקום המארב פעל אברהם אביגדורוב בגבורה עילאית אשר הדהימה את האויב, עד שארעה התפוצצות עזה שפצעה אותו אנושות. הכוחות שהיו בטוחים על פי מצבו שהוא נהרג העבירו אותו לחדר המתים, ורק במקרה זיהה פלוני כי אביגדורוב לא נהרג. לאחר שלושה שבועות פקח אביגדורוב את עיניו ושמע מחבריו שהפעולה הצליחה והשיירה הערבית נבלמה ולא הגיעה ליעדה. גיבור ישראל נוסף, עמנואל לנדאו, נהרג בקרב זה.

אות גיבור ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של אברהם אביגדורוב בבית העלמין הישן בהרצליה

נימוקי צה"ל לקבלת אות גיבור ישראל:

ביום האירוע בקרית מוצקין, נמנה טוראי אברהם אביגדורוב עם היחידה שהסתערה על שיירת מכוניות של האויב, עמוסות נשק ותחמושת. הוא קפץ על הכביש אל מול השיירה ובירייה מהמותן בתת-המקלע שלו, חיסל שני מקלעי "ברן" של האויב בטווח-מגע. בכך חרץ את גורל הקרב לטובתנו אך הוא עצמו נפצע בפעולה זו בהתפוצצות.

נימוקי צה"ל לקבלת אות גיבור ישראל

על מעשה זה הוענק לאביגדורוב 'אות גיבור ישראל' בטקס שנערך ב-17 ביולי 1949 יחד עם 11 גיבורי ישראל נוספים ממלחמת העצמאות (אשר ארבעה מתוכם נהרגו במלחמה). לאחר שהכנסת הסדירה את נושא העיטורים בחוק בשנת 1970, התקיים באפריל 1973 טקס בו הוענקו עיטורי הגבורה בתצורתם הנוכחית, לכל הלוחמים גיבורי ישראל עד לאותה תקופה.

ביום העצמאות ב-1968[1] וכן ב-1973[2], היה בין מדליקי המשואות בהר הרצל. הלך לעולמו בספטמבר 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם אביגדורוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]