אבראהים ראיסי

אבראהים ראיסי-סאדאתי
ابراهیم رئیس‌الساداتی

ראיסי, 2021
ראיסי, 2021
לידה	14 בדצמבר 1960 (בן 63) משהד, המדינה האימפריאלית של איראן
שם לידה	Ebrahim Raisol-Sadati
מדינה
השכלה	חווזה עלמיה בקום
מפלגה	אגודת הכמורה הלוחמנית
דת	אסלאם שיעי
בן או בת זוג	Jamileh Alamolhoda
raisi.ir
נשיא איראן ה־8 5 באוגוסט 2021 – מכהן (שנתיים ו־36 שבועות) → חסן רוחאני
הממונה על קופות התפעול של המקומות הקדושים בעיר משהד 7 במרץ 2016 – מכהן (8 שנים ו־5 שבועות)
התובע הכללי של איראן ה־12 23 באוגוסט 2014 – 6 במרץ 2016 (שנה ו־28 שבועות)
פרסים והוקרה
טיים 100 (2021)

סייד אבראהים ראיסי-סאדאתי (בפרסית: سید ابراهیم رئیس‌الساداتی; נולד ב-14 בדצמבר 1960) הוא איש דת ופוליטיקאי איראני המכהן כנשיא איראן מ-3 באוגוסט 2021.

קודם היבחרו לנשיאות, כיהן במספר משרות במערכת המשפט של איראן, ביניהן כסגן נשיא בית המשפט העליון (2004–2014), כתובע הכללי של איראן (2014–2016) ואף כנשיא בית המשפט העליון (2019–2021). כמו כן שימש כיו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי (פרסית: آستان قدس رضوی; קרן צדקה עשירה ורבת-השפעה) בשנים 2016–2019 וכן כתובע וכסגן התובע של טהראן בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. ראיסי חבר גם במועצת המומחים האיראנית מטעם מחוז דרום ח'וראסאן, ונבחר לראשונה לתפקיד זה בבחירות 2006.

ראיסי התמודד לראשונה לנשיאות ב-2017, כנציג של מפלגת חזית המהפכה האסלאמית, אך הפסיד לחסן רוחאני. ב-2021 התמודד בשנית וניצח לאחר שזכה ב-62% מהקולות.

הוא ידוע לשמצה בתור ''הקצב של טהראן'' ו"התליין מטהראן" בשל תפקידו בטבח האסירים הפוליטיים ב-1988.

שנותיו הראשונות

ראיסי נולד ב-14 בדצמבר 1960, במחוז נוע'אן של העיר משהד. אביו, סייד חאג'י, נפטר כשהיה בן חמש. בגיל 15 הוא נרשם ללימודים בסמינר קום, החווזה הגדולה ביותר. באתר האינטרנט של ראיסי עצמו מצוין כי הוא בעל תואר שני במשפט בינלאומי פרטי ממוסד בלתי ידוע, וכמו כן בעל דוקטורט בתחום תורת המשפט ויסודות ההלכה האסלאמית, מאוניברסיטת השהיד מוטאהרי.

קריירה משפטית

ראיסי נואם מעל דוכן הנושא את תמונתו של רוחאללה ח'ומייני בימי מלחמת איראן–עיראק, שנות ה-80

ב-1981 מונה ראיסי לתובע הראשי של העיר כרג'. בהמשך, מונה גם לתובע הראשי של העיר המדאן, וכיהן בשני התפקידים במקביל. הוא היה פעיל בו-זמנית כראש התביעה של שתי הערים הללו, המרוחקות כ-300 קילומטר האחת מהשנייה. לאחר כארבעה חודשים מונה לתובע הראשי של מחוז המדאן.

סגן התובע של טהראן

ראיסי מונה לסגן התובע של טהראן ב-1985, ועבר לגור בבירת איראן. בראשית 1988, לאחר כשלוש שנים בתפקיד, דווח על תפקודו למנהיג העליון באיראן באותה העת, רוחאללה ח'ומייני, אשר קירב אותו אליו, ונתן לו הוראות מיוחדות, ללא תלות במערכת המשפטית, לטפל בעניינים משפטיים במחוזות דוגמת לורסתאן, סמנאן וכרמאנשאה.

ההוצאות להורג של אסירים פוליטיים ב-1988

חוסיין עלי מונתזרי נקב בשמו של ראיסי כאחד מארבעת האנשים שהיו אחראים להוצאות להורג שנמשכו כחמישה חודשים ובמהלכן הוצאו להורג בין 4,482 ל-30,000 פעילי ותומכי מוג'אהדין ח'לק וארגוני שמאל אחרים. מעורבים אחרים בהוצאות להורג היו מורתזא אשראקי, שהיה אז התובע הכללי של טהראן, השופט חוסיין-עלי ניירי, ומוסטפא פּורמוחמדי, נציג משרד המודיעין האיראני בשכונת אווין, שבצפון טהראן. שמותיהם של שני הראשונים מוזכרים בצו של ח'ומייני. פּורמוחמדי הכחיש שמילא תפקיד בהוצאות להורג, ראיסי טרם התייחס בפומבי לנושא.

תפקידים משפטיים בכירים

לאחר מותו של ח'ומייני ובחירתו של עלי ח'אמנאי כמנהיג העליון החדש, מונה ראיסי לתובע הראשי של טהראן על ידי מוחמד יזדי, ראש מערכת המשפט האיראנית. ראיסי החזיק במשרה במשך חמש שנים, בשנים 1989–1994. ב-1994 מונה לראש משרד הפיקוח הכללי (רשות תלונות ציבור ומלחמה בשחיתות המהווה חלק ממערכת המשפט האיראנית, וממונה גם על הפיקוח השוטף והרגולציה של המגזר הציבורי).

בשנים 2004–2014 שימש כסגן הראשון לנשיא בית המשפט העליון של איראן, תפקיד אליו מונה על ידי מחמוד האשמי שאהרודי. ראיסי שמר על משרתו זו במהלך תקופתו הראשונה של צאדק לאריג'אני כנשיא בית המשפט העליון. בהמשך, ב-2014, מונה לתובע הכללי של איראן, תפקיד בו החזיק עד 2016, כאשר התפטר על מנת לשמש כיו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי. בנוסף כיהן כתובע כללי מיוחד של בית המשפט - פונקציה לבחינת עבירות בתוך הממסד הדתי. הוא פועל באופן עצמאי, ללא תלות במערכת המשפט האיראנית, והוא כפוף ישירות למנהיג העליון, לו הוא מוסר דין וחשבון.

יו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי

ראיסי החל בתפקידו כיו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי ( מסגד האימאם רזא) ב-7 במרץ 2016, לאחר מותו של קודמו בתפקיד, עבאס ואעז טַבַּסי. ראיסי הוא האדם השני בלבד המכהן בתפקיד מאז 1979. המנהיג העליון עלי ח'אמנאי קבע את תפקידו של ראיסי כמתן שירותים לעולי הרגל המגיעים למקדש הקדוש, בפרט לאנשים העניים ולאלו המשרתים בקרבת מקום. שתי המחויבויות החשובות שצוינו הן דאגה לעניים ולמנושלים.

הבחירות לנשיאות איראן 2017

בפברואר 2017 נקבע שמו של ראיסי כאחד המועמדים של כוחות החזית העממית של המהפכה האסלאמית לנשיאות, בבחירות לנשיאות איראן שהתקיימו ב-19 במאי 2017. מועמדותו נתמכה גם על ידי חזית יציבות המהפכה האסלאמית. ראיסי הודיע על מועמדותו באופן רשמי בהצהרה שפִרסם ב-6 באפריל 2017 וציין כי זוהי אחריותו "הדתית והמהפכנית לרוץ לתפקיד", בצטטו את הצורך ב"שינוי מהותי בהנהלה הבכירה של המדינה" ובממשלה ש"נלחמת בעוני ובשחיתות". ב-14 באפריל 2017 נרשם ראיסי במשרד הפנים בהצהירו שזה הזמן להוציא לפועל את זכויות האזרח, ולא להשאירן בגדר חוק כתוב גרידא.

ב-15 במאי 2017 משך המועמד השמרני מוחמד באקר קאליבּאף את מועמדותו לנשיאות לטובת ראיסי. עלו השערות כי קאליבּאף יכהן כסגנו של ראיסי אם זה ייבחר לתפקיד הנשיא. השניים גם הופיעו יחדיו באספת בחירות בטהראן.

"הניו יורק טיימס" תיאר את ראיסי כ"יורשו האפשרי המועדף" של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי.

לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות התברר כי ראיסי זכה בקולותיהם של 15,786,449 מתוך 42,382,390 האזרחים שהשתתפו בבחירות (38.3% מהקולות). הוא הפסיד לנשיא המכהן רוחאני וסיים במקום השני מבין המועמדים. ראיסי בירך את רוחאני על ניצחונו, אך מחה בפני מועצת שומרי החוקה על הפרת חוקי הבחירות.

עמדות פוליטיות

ראיסי תומך בהפרדה מגדרית. ב-2014 התייחס בריאיון להפרדה מגדרית בעיריית טהראן ואמר כי "אני חושב שזהו צעד נכון משום שרוב הנשים תעשינה עבודה טובה יותר באווירה נינוחה לחלוטין ונדרשות התאמות". ראיסי אף תומך באסלאמיזציה של האוניברסיטאות והטלת צנזורה על תרבות המערב. ראיסי רואה הזדמנויות בעיצומים שהוטלו על איראן^{[דרושה הבהרה]}.

כלכלה

ראיסי אמר בעבר כי "אני רואה בהפעלת כלכלת התנגדות (דרך לעקוף את העיצומים המוטלים על איראן, באמצעות הגברת החוסן על ידי החלפת תשומות מקומיות עבור תשומות מיובאות, הברחת סחורות וגידול בסחר החליפין) כדרך היחידה לשים קץ לעוני ולחסכים במדינה". הוא תומך בפיתוח המגזר החקלאי והעדפתו על פני הקמעונאות המסחרית, אשר "תועיל בסופו של דבר למותגים זרים".

ראיסי התחייב לשלש את הטבות המדינה המוענקות לאזרחים מדי חודש, העומדות כיום על 450,000 ריאל לאזרח, על מנת להתמודד עם השחיתות וליצור שישה מיליון מקומות עבודה חדשים.

מדיניות חוץ

בתשובה לכתבים אודות מדיניות החוץ שלו, אמר ראיסי כי "יכונן קשרים עם כל מדינה מלבד ישראל".

הישגיו בבחירות

שנה	בחירות	קולות	אחוז	דירוג	תוצאה
2006	מועצת המומחים האיראנית	200,906	68.6	ראשון	ניצח
2016	מועצת המומחים האיראנית	325,139	80	ראשון	ניצח
2017	הבחירות לנשיאות איראן 2017	15,786,449	38.3	שני	הפסיד
2021	הבחירות לנשיאות איראן 2021	17,926,345	62	ראשון	ניצח

חיים אישיים

ראיסי נשוי לג'מילה עלם אל-הודא, בתו של אחמד עלם אל-הודא, מנהיג תפילות יום שישי של העיר משהד והאימאם הגדול של מקדש האימאם א-רידא. ג'מילה מכהנת כפרופסור באוניברסיטת השהיד בהשתי, וכמו כן היא נשיאת המכון ללימודי יסוד במדע וטכנולוגיה של האוניברסיטה. לזוג שתי בנות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבראהים ראיסי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אבראהים ראיסי (בפרסית)

• אבראהים ראיסי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אבראהים ראיסי, ביישום טלגרם
• אבראהים ראיסי, ברשת החברתית אינסטגרם
• אי-פי וניו יורק טיימס, שופט אכזר שמתנגד לוויתורים למערב: מי הוא אברהים ראיסי, הנשיא הנבחר של איראן, באתר הארץ, 19 ביוני 2021
• "שוחט", לא סיים בית ספר יסודי ונאמן לממסד - הנשיא הבא של אירן, באתר ‏מאקו‏, 19 ביוני 2021
• אבראהים ראיסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: חסן רוחאני

נשיא איראן 2021-

הבא: הנשיא המכהן