אבסולוטיזם נאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פרידריך השני, מלך פרוסיה, הנחשב לשליט אבסולוטי נאור, מנגן בחליל יצירה מאת באך (פרט בציור של אדולף פון מנצל)

אבסולוטיזם נאור או דספוטיזם נאור, הוא מושג הבא לתאר את פועלם של שליטים אבסולוטיים או עריצים שהושפעו מרעיונות הנאורות, תקופה היסטורית באירופה שנמשכה במאות ה-18 וה-19. המלכים והשליטים באותה תקופה האמינו בכך שטובת המדינה היא החשובה. הריבון (שליט) נועד לשרת את עמו ואל לו לשלול מאנשים את זכויותיהם בגלל אמונותיהם הדתיות. מלכים אלו שירתו את העם והגנו עליו, וטענו כי זכויותיהם שוות לאלו של התושבים. חסיד השיטה הזו היה וולטר, שהתכתב דרך קבע עם כמה שליטים של אותה תקופה.

מלכים נאורים הבדילו את עצמם ממלכים מסורתיים בדרך שבה שלטו. הם אימצו את רעיונות הנאורות, ובעיקר את עקרון הרציונליזם, והשתמשו בהם בממלכתם. הם אפשרו סובלנות דתית, את חופש הדיבור והעיתונות ואת הזכות להחזיק ברכוש פרטי. רבים טיפחו את האומנויות, את המדעים ואת החינוך. מעל הכול, היה אסור להם להיות שרירותיים בחוקיהם והם היו חייבים לציית לחוקים ולאכוף אותם בצורה שווה על כל נתיניהם.

אמונותיהם בקשר לכוחם המלוכני היו דומות לאלו של המלכים האבסולוטיים, וגם הם האמינו שלהם זכות השלטון מבטן ולידה. ההבדל בין שליט אבסולוטי לשליט אבסולוטי נאור התבסס על מידת האימוץ של רעיונות הנאורות. למשל, הקיסר יוזף השני אימץ לחלוטין את רעיון האמנה החברתית. לעומתו, יקטרינה הגדולה דחתה לחלוטין רעיון זה, אך אימצה רעיונות רבים אחרים מהנאורות, כמו להיות הפטרונית הגדולה של האומנויות ברוסיה.

שליטים אלו ניסו לשפר את חיי נתיניהם כדי לחזק את כוחם שלהם. למשל, את הצמיתות באירופה ביטלו שליטים נאורים. יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, תמצת את רוח האבסולוטיזם הנאור באומרו: "הכל למען העם, אך דבר לא על ידי העם[1]".

יהודים שהיו נתיניהם של השליטים הנאורים זכו לשוויון זכויות, ביטול מיסים מפלים, והשליטים עודדו אותם לרכוש השכלה כללית וללמוד מקצוע פרודוקטיבי.

שליטים נאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]