אבל רבתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבל רבתי היא אחת מן המסכתות הקטנות. לעיתים היא מכונה בלשון סגי נהור מסכת שמחות, מכיוון שהיא עוסקת בהלכות גוסס, התאבדות, הלוויית המת, דיני הספד וקבורה, ניחום אבלים ודיני אבלות. המסכת מחולקת לארבעה עשר פרקים.

על פי רוב היא נדפסת בסוף סדר נזיקין שבתלמוד. חכמי התלמוד ראו אותה כברייתא, ויש ממנה הרבה מובאות בתלמוד בעיקר במסכת מועד קטן העוסקת בין השאר בדיני אבלות, בלא הזכרת שמה. אולם יש בתלמוד ציטטות ממסכת זו תנא באבל רבתי[1], שאינן בנוסח שבידינו.

נוסח ומהדורות המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסחה המקובלת הייתה משובשת במקומות רבים, והגר"א הגיה אותה רבות לפי דברי הראשונים שציטטו אותה, וכן כמנהגו לפי שיקול דעתו[2].

בשנת תרצ"א ההדיר מיכאל היגר את המסכת לפי ארבעה כתבי יד, וקבע את הנוסח לפי המסתבר מביניהם. מהדורה מדעית אחרת של המסכת יצאה לאור על ידי דוב זלוטניק בשנת 1966. היגר בהקדמתו למסכת מראה שציטוטים רבים של הראשונים ממסכת זו אינם מצויים בנוסחאות שלפנינו.

פירושים וחיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה וכמה פירושים התחברו על המסכת ביניהם:

במהדורת עוז והדר נוסף גם "קובץ מפרשים" מאחרונים נוספים כמו היעב"ץ, לב חכמים, פעולת שכיר ועוד.

מקבילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת גם מסכת "אבל זוטרתי" (=אבל קטן) שעיקרה דברי אגדה העוסקת בהלכות חולה שנוטה למות ובדברי מוסר והתעוררות וחזרה בתשובה לקראת הדין בעולם הבא, אשר ציטוטים ממנה נמצאים בספרות הגאונים ומכאן הידיעות עליה. גם היא מכונה בלשון סגי נהור שמחות זוטרתי ובמקורות אחרים שמחות דרבי חייא. היא נשתמרה בכתבי-יד ונדפסה, כמו אבל רבתי, במהדורות מדעיות. המהדורה הראשונה יצאה לאור בפרנקפורט תרמ"ט מכתב יד, ואחריה נדפסה מהדורה אחרת על ידי מיכאל היגר בניו יורק תרצ"א על פי כתבי יד נוספים[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל היגר (מהדיר), מסכת שמחות, ניו יורק תרצ"א.
  • יעקב בן שלמה הצרפתי, ספר אבל רבתי, 1540 בתוך David Kaufmann, "Le `Grand-Deuil' de Jacob b. Salomon Sarfati d'Avignon," Revue des Études Juives 30 (1895

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף כ"ח, עמוד א'.
  2. ^ נוסחת הגר"א נדפסה בשקלוב תקס"ד כשהנוסחה העיקרית היא זו של הגר"א והנוסחה הישנה נדפסה בצידי העמודים.
  3. ^ לאחרונה שבה ונדפסה מחדש על פי כתבי יד בצפת תשס"ה בתוך ילקוט מדרשים.