אבידוס (מצרים)

אבידוס בכתב חרטומים
AbbDw
O49
חזית מקדש סתי באבידוס
מיקום אבידוס (כיתוב צהוב)

אֶבּידוֹסערבית: أبيدوس; ביוונית: Αβυδος; בקופטית: Ebot) היא אחת הערים העתיקות ביותר במצרים העליונה, הנמצאת כ-11 קילומטרים מהנילוס. אבידוס הייתה בירתו של הנום השמיני במצרים. השם המצרי לנום ולבירתו היה אבדג'ו (3bdw, ראה כתב הירוגליפי משמאל), "גבעת הסמל", בה ראשו הקדוש של אוסיריס השתמר. היוונים קראו למקום אבידוס, כשמה של העיר היוונית הקרויה באותו השם. שמה הערבי המודרני של העיר הוא אל-ערבה אל מדפונה (בערבית: العربة المدفونة).[1]

בעיר העתיקה באבידוס שכנו מקדשים עתיקים רבים, ביניהם גם הנקרופוליס המלכותי, בו נקברו המלכים הקדמונים. קברים אלו הפכו לאתרי קבורה מפורסמים, ובזמנים מאוחרים יותר המקום הפך לאתר קבורה מבוקש, מה שגרם לגדילת חשיבותה של העיר, ולהפיכתה למרכז פולחן.

כיום, אבידוס ידועה בעיקר בזכות מקדש הזיכרון לפרעה סתי הראשון, בה נמצאת הקדשה שנקראת רשימת המלכים מאבידוס, רשימה כרונולוגית המראה כרטושים של רבים ממלכי השושלת הפרעונית, מהראשון שבהם, נערמר/מנס, עד לרעמסס הראשון, אביו של סתי. המקדש הגדול האמיתי והעיר העתיקה קבורים ברובם תחת העיר החדשה, מצפון למקדשו של סתי.

בחפירות ארכאולוגיות באבידוס נמצאה לראשונה משפחת כלים ייחודית מתקופת השושלת הראשונה שנתנה למשפחה את שמה והנקראים כלי אבידוס.

חריטות יווניות ופיניקיות במקדש סת באבידוס

על קירות מקדש אוסיריס נמצאו כתובות פיניקיות רבות (אנ'), חרוטות ומשוחות בצבע. חלקם היו תיירים מערי פיניקיה, כפי שמעיד מוצאם.[2]

טבליות אבידוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבליות שנהב קטנות ובהן סימנים צרובים המתוארכים לשנת 3320 לפני הספירה, שלוש מאות שנה לפני הופעת השושלת המצרית הראשונה, הנחשבים לשלב הקדום של התפתחות הכתב טרם התבססות הממלכות. הטבליות מבטאות בעיקר שמות של מקומות, אתרים ואנשים פרטיים. הרישום הזה אינו מחקה את השפה המדוברת ואינו מנסה לבטא משפטים בנויים אלא מתרכז בביטוי מילים בודדות בשיטת הרבוס.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 55
  2. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 55–61
  3. ^ אתר למנויים בלבד נסים אמזלג, במדבר יהודה, לפני 6,000 שנה, המציאה קבוצת חרשי נחושת את הכתב הראשון, באתר הארץ, 29 ביולי 2019