אבי"ע

ארבעת עולמות אבי"ע : עשייה יצירה בריאה אצילות, ועשר הספירות

דיאגרמה של העולמות שנבראו לאחר הצמצום הראשון. אחת מן הגרסאות של הדיאגרמה של רבי חיים ויטאל, הנמצאת בכתב יד של מנחם די לונזאנו

אבי"ע הוא מושג בקבלה, המורכב מראשי התיבות של ארבעת העולמות המרכזיים בקבלה: "אצילות", "בריאה", "יצירה" ו"עשיה", בסדר יורד. השמות מבוססים על הפסוק בישעיהו, "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו ואף עשיתיו" ("הנקרא בשמי" רומז לעולם האצילות), שם הויה שמורכב מארבע אותיות, רומז על סדרתם וצורתם של עולמות אלו.

ארבעת העולמות

השוני המהותי בין העולמות הוא שככל שהעולם גבוה יותר כך הוא אלוהי יותר. ההארה שבו היא גדולה יותר מהעולם שמתחתיו, והלבושים או המסכים שמסתירים את האור האלוהי פחותים. ככל שיורדים בהשתלשלות העולמות, לישויות שבו יש פחות התבטלות כלפי האלוהות, ותחושה חזקה יותר של קיום עצמאי, ולכן מתמעט הטוב ומתגבר הרע. כל עולם (או יותר נכון החלק התחתון שבו) הוא בחינת הנשמה ומקור החיים לעולם שמתחתיו, ולכן העולמות אחוזים אחד בשני, וכך למעשה יש קשר בין אור אינסוף שהוא ההתגלות הראשונה והעילאית של האלוהות לבין העולם הממשי.

החלוקה של ארבעת העולמות היא כזו:

• עולם האצילות – עולם האלוהות – עולם הספירות. עולם זה קרוי בשם הזה מפני שהוא נאצל מהבורא "ויאצל מן הרוח", או שהוא אצלו, והוא היחיד שמקבל מאור אינסוף. בעולם זה ניכר יחודו של הבורא באופן מוחלט, ולכן עולם זה הוא אלוהות גמורה. עולם זה הוא כולו טוב ואין בו ישות נפרדת לנבראים.
• עולם הבריאה – נקרא גם 'עולם הכסא' – כיסא הכבוד – עולם מחצב הנשמות שורש נשמת האדם – כנגד המחשבה. קליפת נוגה שבעולם זה הוא רובו טוב ומיעוטו רע. זהו העולם הראשון שנברא יש מאין ושיש בו נבראים-שרפים. נברא יש מאין.
• עולם היצירה – עולם המלאכים – כוחות שמופקדים על ביצוע תפקידים ללא כל בחירה – כנגד הרגש והמלאכים שבזה העולם נקראים חיות הקודש. קליפת נוגה שבעולם זה חציו טוב וחציו רע.
• עולם העשיה – העולם הממשי העולם הזה – כנגד המעשה. עולם זה מרוחק מהבורא באופן כזה שלנבראים בו יש תחושה עצמית חזקה. קליפת נוגה שבעולם זה רובו רע ומיעוטו טוב. ונחלק לשני תת-עולמות עולם העשייה הרוחני שבו נמצאים י"ס דעשייה והאופנים ועוה"ע הגשמי שהוא העולם הזה.

מקובל לחלק בין "עולמות אבי"ע הכלליים" – המייצגים את מכלול הבריאה השלם, ובין "עולמות אבי"ע הפרטיים" המייצגים את העולמות מכתר ומטה – כלומר את מערך הספירות הפנימי.

בחינות נוספות

עולמות אבי"ע מקבילים לכמה בחינות נוספות, והן:

העולם	ספירה מקבילה	פרצוף מקביל	בחינת הנרנח"י	מה פועל באותו עולם	מה קיים באותו עולם	מילוי הוי"ה
א"ק	כתר	אריך אנפין	יחידה	רצון
אצילות	חכמה	אבא	חיה	מחשבה	אלהות גמורה	שם ע"ב (יוד קי ויו קי)
בריאה	בינה	אמא	נשמה	כוונה	כיסא הכבוד, נשמות ישראל	שם ס"ג (יוד קי ואו קי)
יצירה	ו"ק (ו' קצוות, או חג"ת נה"י = חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד)	זעיר אנפין	רוח	דיבור	מלאכים	שם מ"ה (יוד קא ואו קא)
עשיה	מלכות	נוקבא דז"א	נפש	מעשה	החומר	שם ב"ן (יוד קה וו קה)

ישנן ישויות רוחניות רבות הנקראות אבי"ע. יתרה מזו, אין שום בחינה בעליונים ובתחתונים שאינה מתחלקת לא"ק ואבי"ע. אלא שיש כמה סוגי חילוקים, כגון אבי"ע באורך או ברוחב, בכללות או בפרטות ועוד רבים. על כן, בכל דרוש (וכן בטבלה לעיל), יש לדעת בדיוק על איזה א"ק ואבי"ע מדובר.

ראו גם

• עשר הספירות

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980