אבות דרבי נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבות דרבי נתן
מידע כללי
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות חז"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט אבות דרבי נתן
הספרייה הלאומית 990001119350205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָןראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים[1], וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים. חיבור הספר מיוחס לרבי נתן הבבלי[2].

במסכת 41 פרקים (בנוסחה א' הנפוצה), או 48 פרקים (בנוסחה ב').

מחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעם קריאת שם המסכת אבות דרבי נתן איננה ברורה. רבי שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמיד רש"י, כותב: ”וברייתא זו קורין אבות דרבי נתן ולא ידעתי על מה. ויש לומר שר' נתן סדרהּ, וכך מסורת בידם”.

מהות החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו חיבור מגוון, הכולל עניינים רבים: אמונות ודעות, דרך ארץ, מעשי חכמים ומדרשים. המסכת נחלקת לשניים: מאמרי החכמים עד ראשוני האמוראים (א-כט או לב) ומאמרים מאוחרים יותר.

הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), כתב על אדר"נ פירוש בשם "כיסא רחמים", והרב רחמים נסים יצחק פלאג'י מאיזמיר כתב על אדר"נ פירוש המכיל שלושה חלקים בשם "אבות הראש".

לראשונה נדפסה המסכת יחד עם הדפסת התלמוד בפרנקפורט בשנת ה'ת"ף, יחד עם מסכת עבודה זרה.

במהדורות התלמוד פורסמה המסכת בין המסכתות הקטנות, והיא מודפסת על פי רוב בסוף סדר נזיקין.

שני הנוסחים של אבות דרבי נתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבות דרבי נתן יש שני נוסחים שונים שמכונים במחקר "נוסח א'"[3] ו"נוסח ב'"[4]. ישנם חילוקי דעות במחקר אם נוסח אחד קדם לאחר, ומה היחס מבחינה כרונולוגית של שני הנוסחים למסכת "פרקי אבות".

אשר למקור לשני הנוסחים, שכטר[5] היה בדעה ששניהם מוצאם מ"אבות דר' נתן" המקורי, גרסה שאבדה. לטענתו, נוסח ב', שאף איננו חף מטעויות והשמטות, מצב ההשתמרות שלו טוב בהרבה בהשוואה לנוסח א', אשר עבר הרבה יותר שינויים של עורכים, ושהכתוב בו ניזוק בגלל פעילותיהם של סופרים ושל מעתיקים. משום כן, הגיוני לשער שהוא התייחס לנוסח ב' כאל הנוסח הקדום יותר וכאל הגרסה העיקרית של היצירה הזאת, דעה שזכתה להתנגדות מצד חוקרים אחרים. פינקלשטין[6] שבמקורו של דבר הגה והכין את המהדורה המעודכנת והמלומדת יותר של היצירה, מחזיק בדעה ששתי הגרסאות מייצגות התפתחות מקבילה של שתי אסכולות שונות. לפי הערכתו החומר הועבר בעל פה, ומוסֶר המשנה (המַשְׁנֶה) הרשה לעצמו חופש במסירת המדרשים.

גולדין[7] הפנה את תשומת הלב להבדל בין הנוסחים א' ו-ב', דהיינו שגרסה א' עוסקת בעיקרה בלימוד התורה, ואילו גרסה ב' ביסודה עומדים מעשי חסד, או "מעשים טובים". על פניו נראה כי נוסח ב' מייצג את הגרסה המקורית של "אבות דר' נתן" ואילו נוסח א' משקף התפתחות מאוחרת יותר. כאשר עוסקים בתאריך של המסכת הזאת, יוצא מכך כי נחוץ להתייחס לכל נוסח כאל יחידה ספרותית נפרדת.


[1] נוסח א' = כלומר כתב יד שחלו בו ידיים

[2] המַשְׁנֶה = במסורת בעל פה יש אנשים מיוחדים שיודעים בעל פה טקסטים שלמים. דבר זה נכון גם באשר למשנה שנקראת "תורה שבעל פה".

מהדורות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח א' של אבות דרבי נתן נדפס לראשונה כחלק מהתלמוד הבבלי מהדורת יושטיניאן, בשנת ה'ש"י (1550), ומאז נכללת ברוב המהדורות של התלמוד הבבלי.

בשנת ה'תרמ"ז (1887) פרסם שלמה זלמן שכטר מהדורה מדעית של אבות דרבי נתן, בה פרסם את נוסח א' מתוקן על פי כתבי יד, ובמקביל לו פרסם לראשונה את נוסח ב', שלא היה ידוע עד אז.

מנחם קיסטר הקדיש את עבודת הדוקטורט שלו לבדיקת דרכי העריכה והנוסח של אבות דרבי נתן, והגיע למסקנה כי אמנם אפשר שביסודה המסכת היא תנאית (על כך מרמזת העובדה שלמסכת אין הרחבות לקטעים במסכת אבות שהן תוספות שנוספו בתקופה האמוראית, וכן היעדרם המוחלט של שמות אמוראים), אך נוסחה עבר שינויי נוסח ועריכה מהותיים כה רבים במהלך השנים, עד שקשה ולעיתים בלתי אפשרי לשער מה הייתה צורתו המקורית של החומר. בדיקתו העלתה ששני הנוסחים רחוקים מאוד מן המקור, אם כי יש עדיפות קלה לנוסח ב', באופן כללי.

בעקבות עבודתו הוציא קיסטר מהדורה מחודשת של "אבות דרבי נתן מהדורת ש"ז שכטר" בשנת 1997, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה. מהדורה זו כוללת את צילום עבודתו של שכטר, עם הרחבות וציוני מקורות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם קיסטר, עיונים באבות דר' נתן: נוסח, עריכה ופרשנות, ירושלים: יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ח
  2. ^ ראו באנציקלופדיה אוצר ישראל בקישורים חיצוניים.
  3. ^ Avot D'Rabbi Natan, www.sefaria.org
  4. ^ מסכת אבות דרבי נתן, נוסח ב | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
  5. ^ SCHECHTER,, editio princeps, KAUFMANN, MGWJ [ 36, 1887, עמ' 374–374 doi: 10.1007/bf02211509
  6. ^ Finkelstein, Mabo, Proceedings of the American Academy for Jewish Research 27, 1958, עמ' 43 doi: 10.2307/3622496
  7. ^ Judah Goldin, The Two Versions of Abot de Rabbi Nathan, 1945, עמ' 97-120, ISBN 978-90-04-36072-3