אבא יודן
| תקופת הפעילות | הדור הראשון של האמוראים |
|---|---|
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא |
  | |
אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא. במדרש רבה הוא נקרא אבא יודן, ובתלמודים הבבלי והירושלמי הוא מכונה "אַבְדָּן" (אַבְּדָן), ומסביר התוספות שמדובר באותו אדם, אלא שאבדן זו "לישנא קלילא", לשון קלה[1].
מאורעות שאירעו לאבא יודן[עריכת קוד מקור | עריכה]
התלמוד מספר כי לאבא יודן קרו כמה צרות ביום אחד[2].
- הוא נצטרע - לקה בצרעת (בדומה למרים הנביאה).
- שני בניו טבעו.
- שתי כלותיו מיאנו - (התאלמנו לפני שנולדו להם ילדים ולא הסכימו להתחתן עם האחים של בעליהן).
התלמוד מספר כי אבא יודן העליב את רבי ישמעאל בן רבי יוסי, כשזה בא ללמוד תורה, בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא[2], ועל כן נענש ובאו עליו הצרות הללו.
פסקיו והנהגותיו של אבא יודן[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסקיו של אבא יודן הובאו תמיד בשם רבו, רבי:
- תפילת מוצאי שבת בשבת על ידי הציבור – מספר התלמוד בשם "אבידן" (אבא יודן): "בשבת אחת, התכסו השמים בעננים, הציבור חשב שכבר חשכה ונכנס לבית הכנסת להתפלל ערבית. כשהתבהרו השמים וזרחה השמש שנית, הסתבר שעדיין יום. פסק אבא יודן בשם רבי כי שונה הדין בציבור ואין מטריחין אותו לחזור ולהתפלל[3].
- תפילת ערב שבת – לגבי תפילת ערב שבת, מסופר בפסיקתא, כי רבי יהודה הנשיא, ציווה על אבא יודן, להכריז בציבור כי יש להתפלל ערבית של שבת, כל עוד עדיין יום, כדי להוסיף מן החול על הקודש[4].
- תפילה מתוך דבר הלכה – בימיהם נהגו ללמוד הלכה אחת קודם התפילה. אבא יודן ידע לבחור לשם כך הלכות קצרות ומיד קם והחל בתפילה[5].
- סגולות - אישה אחת באה לפני רבי יהודה הנשיא והתלוננה שבכל פעם שהיא מקיימת יחסי אישות עם בעלה, היא מדממת ונאסרת עליו. הלך אבא יודן, בעצת רבו, הפחיד אותה והתופעה חלפה[6].
- המדרש מספר על רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא שהלכו לאסוף צדקה ופנו לאבא יודן שהיה גר בחולות אנטוכיה. אולם, לא מדובר באבא יודן תלמידו של רבי, שכן הוא עדיין לא חי בתקופתם של תנאים אלו[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אַבָּא יְהוּדָה (או אבא יודן)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 8, באתר היברובוקס
- "אַבְדָּן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 14, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "אבדן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוספות, מסכת יבמות, דף ק"ה, עמוד ב', ד"ה אבא יודן, ומה שהשתמש התוספות במילה ירושלמי, כוונתו למדרש רבה, שכן הראשונים נהגו לכנות את מדרש רבה - ירושלמי.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ה, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, עמוד ב'
- ^ פסיקתא רבתי, פרשה כ"ג.
- ^ ירושלמי מסכת ברכות פרק ה', דף ל"ז, הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"ו, עמוד א'
- ^ דברים רבה ד', ח'.