אבה-אל הראשון
 | |||||||||||
| חותם של אבה־אל הראשון | |||||||||||
| לידה |
המאה ה־18 לפנה״ס  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1720 לפנה״ס | ||||||||||
| שושלת ממלכת ימחד | |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
אבה־אל הָרִאשׁוֹן (באמורית בתעתיק אכדי: a-ba-AN, שחזור: ʾaba-ʾilu (אל הוא אב)[1], מופיע במחקר גם בשמות אַבָּא-אֵל ואַבָּאֵל; מלך בין השנים 1720-1750 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך הרביעי בשושלת ממלכת ימחד, שמרכזה היה בעיר חלב. הוא ירש את אביו עמורפיא הראשון.[2]
תקופת מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמורפיא הראשון השאיר לאבה־אל הראשון ממלכה משגשגת. תקופת מלוכתו הייתה שקטה באופן יחסי. ימחד שמרה על יחסי מסחר תקינים עם בבל ואבה־אל שמר על מערכת יחסים טובה עם שמשו-אילונה, בנו ויורשו של עמורפיא (חמורבי) מלך בבל. בתקופת שלטונו מרד בו זיתרדו מושל אירידו, עיר ששכנה בין חרן וכרכמיש, שהמריד ערי מדינה נוספות במסופוטמיה העליונה. ירים-לים, אחיו של אבה־אל, היה המושל של האזור שהעיר אירידו, הייתה העיר הראשית בה. בעקבות כך נהרסה אירידו, וירים-לים פוצה על ידי קבלת המלוכה על אללח', ונוצר ענף נפרד של שושלת בית ימחד.[3]
המידע על הסיבות להקמתה של שושלת המלוכה באללח' נמצא על גבי לוח שהתגלה בחפירות הארכאולוגיות בעיר. המלוכה שניתנה לירים-לים הייתה תחת הריבונות של ימחד, והיא הותנתה בכך שירים-לים ויורשיו לא יבגדו בימחד. אבה־אל הראשון נשבע שהוא לא יפקיע את המלוכה באללח' מידי אחיו, ואם יעשה זאת הוא יהיה מקולל. בתמורה, גם אחיו ירים-לים נשבע שבועת נאמנות לאחיו, תוך שהוא מציין שאם הוא או מישהו מיורשיו יחתור תחת ימחד, או יגלה את סודותיו של אבה־אל הראשון למלך אחר, השלטון על אללח' יופקע מידיהם.[4] חלק מהקללה כולל נוסח למפר הברית: ”מי יתן ואישתר תטביע ערוות אישה על ברכיו”. המשמעות של ברכיו הוא אברי מינו, והכוונה היא אולי שאישתר תהפוך את מפר הברית לאישה ממש, כלומר סריס.[5]
בתקופת שלטונו התחזקה השפעת התרבות החורית בימחד, ולפנתאון האלים של הממלכה נכנסו מספר אלים חוריים. בטקסט שנמצא באללח' מציין המלך אבה־אל הראשון שקיבל תמיכה מהאלה החורית חֶבַּת, תוך שהיא מופיעה כבת זוג של האל הדד,[6] האל הראשי של חלב.
אבה־אל הראשון כונה בכתובות "המלך הגדול", כינוי המצביע על מעמדה של ימחד בתקופתו. הוא מת בשנת 1720 לפנה"ס, וירש אותו בנו ירים-לים השני.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mary E. Buck, "Western Amorite Corpus", in: The Amorite Dynasty of Ugarit, Brill, 2020 p. 272
- ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 253
- ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 255
- ^ Canaan in the 2nd Millennium B.C.E. מאת נדב נאמן, הוצאת Eisenbrauns, 2005, עמ' 285–286
- ^ מאיר מלול, חברה, משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום, הוצאת בר-אילן, 2006, עמ' 51–52
- ^ The Cambridge Ancient History, מאת E. Sollberger, הוצאת Cambridge University Press, 1970, עמ' 41
| הקודם: עמורפיא הראשון 1764–1750 לפנה"ס |
מלך ממלכי ימחד 1750–1720 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה |
הבא: ירים-לים השני 1720–1700 לפנה"ס |